"הַנִּסְתָּרֹת לַיקֹוָק אֱלֹקינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת" (דברים כ"ט כח).
רב הנסתר על הנגלה בפסוק זה, נחלקו רבותינו מה כוונתו ומה משמעותו?
התנאים, בברייתא המובאת במסכת סנהדרין, נחלקו: "כתנאי: הנסתרת לד' אלקינו והנגלת לנו ולבנינו עד עולם ... מלמד שלא ענש על הנסתרות עד שעברו ישראל את הירדן, דברי רבי יהודה, אמר ליה רבי נחמיה: וכי ענש על הנסתרות לעולם? והלא כבר נאמר עד עולם. אלא כשם שלא ענש על הנסתרות - כך לא ענש על עונשין שבגלוי עד שעברו ישראל את הירדן" (דף מג ע"ב).
בין לדעת רבי יהודה ובין לדעת רבי נחמיה, הערבות ההדדית, בין בני ישראל, מה שהפך אותם לעם, נתחדשה רק עם מעבר הירדן והברית שנכרתה. לפי זה, הנסתרות הן עבירות שנעשות בסתר והנגלות הן עברות שנעשות בגלוי.
רש"י איננו מתייחס לשאלה על איזה עברות מדובר ונראה שהכוונה לכל עבירה מכל תחום.
הרשב"ם נכדו, לעומת זאת פירש: שהנסתרות הן עברות שדרך העבריינים לעשותם בסתר ולכן דווקא הן נזכרו לעיל בפרשת כי תבוא, ועליהן היה צורך להזהיר בנפרד (עיינו בדבריו גם לעיל דברים כ"ז טו).
אבן עזרא פירש: הנסתרות, הכוונה למי שיעבוד עבודה זרה בסתר הקב"ה יענישו, אבל מי שיעבוד בגלוי חובת הענשתו מוטלת על הציבור ומערכת המשפט שלו.
הרמב"ן (שנסמך גם על אונקלוס) לשיטתו, (עיינו בדבריו המופלאים, שהם כעין נבואה על במדבר ט"ו כג) מחדש: וז"ל: "ודעתי בדרך הפשט, כי "הנסתרות" הם החטאים הנסתרים מן העושים אותם, כמו שגיאות מי יבין מנסתרות נקני (תהלים י"ט יג), יאמר הנסתרות לשם לבדו הם אין לנו בהן עון אשר חטא. אבל הנגלות שהם הזדונות, לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת חוקת עולם, שכך קבלנו על אשר ישנו פה ועל אשר איננו פה לדורות עולם. ולפי שהביא באלה לעשות כל המצוה, הוציא מן החרם העושה בשגגה שלא יתקלל באלה הזאת".
בדברים אלה מסנגר הרמב"ן על כל השוגגים. לפי פירושו, יהודי שעובר עבירה בשוגג, לא יענש והוא איננו בבחינת מפר ברית. על פרשנות זו מבוססת תפילתנו בימים נוראים - בראש השנה ובעיקר ביום הכיפורים. הפסוק המרכזי בתפילה הוא: "וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה"(במדבר ט"ו כו).
אין לדון שוגגים ככופרים וכמומרים. יהודי שעובר עבירות במזיד יענש, השוגג לא יענש.
החזקוני הביא: "ושמעתי בשם הרמב"ם ז"ל בפירוש פסוק זה, הנסתרות לד' אלקינו, יאמר: סודות התורה הנסתרים וטעם המצות לשם יתעלה הם, ואם יזכה אדם שיקח אזנו שמץ מנהם בידיעת שרש המצוה ועקרה בנסתר שבה אל יפטר בכך מן הנגלה שלא יעשה המצוה בענין גופני, אין לו להמנע מזה, שהרי הנגלות לנו ולבנינו לעשות".
לפי פירוש זה, הנסתרות הם הטעמים הנסתרים של המצוות שגם אם פלוני יצליח להבינם, אסור לו להסיק מכך מסקנות מעשיות הלכה למעשה. המצוות בצד הנגלה שלהם חייבות להשמר עד עולם. אף על פי שהחזקוני מקלס פירוש זה "והפירוש הזה בעצמו שהם יקר וספיר" הוא מסתייג שאין הוא יכול לשמש כפשט הפסוקים " אבל אינו בענין הפרשה".
נסיים בדבריו של האלשיך הקדוש, שדן בשאלה: מדוע השכר הנסתר של המצוות, כגון חיי העולם הבא, איננו נזכר בתורה? התשובה לדעתו מצויה בפסוקינו - אל תעסוק בנסתרות, הם לא בתחום שלך אלא "הַנִּסְתָּרֹת לַיקֹוָק אֱלֹקינוּ"!
זאת גם ההדרכה העקרונית והמעשית, שקיבלנו ממורנו מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל: "אין לנו עסק בנסתרות" ודי לחכימא ברמיזא.
הבה נתפלל כי תפילותינו יתקבלו ברצון לפני אדון כל וגם אם, ח"ו, קלקלנו במשהו, יתקיים בנו מקרא שכתוב: "וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה".
מתוך העלון "חמדת הימים"