בשנים האחרונות מתפשטת בתקשורת ובפוליטיקה. תפיסה ליברלית הדוגלת בריסוק כל ערך מוחלט בפני "הערך העליון" של קבלת האחר.
בעלי תפיסה זו בצביעותם מקבלים את כל פורצי הגבולות והערכים המסורתיים. ומצד שני הם סותמים פיות ואינם מאפשרים לכל בעלי תפיסה ערכית אחרת להתבטא או להחזיק בדעה משלהם. אך חמור מכל היא פקודת השילוב החדשה שהתקבלה בצה"ל. על פיה לא רק שאינך יכול לבטא עמדה אחרת, אתה גם מחויב לקבל את העמדה הליברלית החדשה הדוגלת בהפקרות הפרט. כפיה חילונית למהדרין.
אינני רוצה להתייחס כאן לגופם של דברים מבחינה ערכית תורנית לנתח את שורש התופעה ולהבין את משמעות עולם הערכים המונחה ע"פ מוסר אלוקי לזה יש צורך באריכות דברים. ברצוני לעמוד על הדרך בה עלינו לנקוט בסוגיא זו למעשה.
לענ"ד בבסיס המאבק צריך להעמיד לא רק את דאגתנו לחייל הדתי אלא גם להציב את אמונתנו הגדולה בצווי האלוקי "והיה מחנך קדוש". מתוך הערך הגדול שאנו נותנים לצה"ל וחשיבות השירות בו. נכון, הדברים לא יתקבלו באוזניי התקשורת, אבל עמך בית ישראל ברובו מבין ערך זה גם אם איננו נוהג בפרטים כצווי התורה.
אפשרות אחת היא לנסות ולהידבר עם מפקדי הצבא להסביר להם את הבעייתיות של הדברים בעינינו ולהגיע להסכמות שינסו לפטור את מירב הבעיות. לענ"ד בסיטואציה שנוצרה אין לדבר זה סיכוי. כיוון שהשיח שלנו איננו עם הצבא ומפקדיו שרבים ממנו מתנגדים בליבם לכל הרעיון של שילוב נשים בתפקידי לחימה. בוודאי לא עם בנים ועוד יותר לא בכפיה דתית.
את התהליך הזה מובילים גופים חיצוניים של השמאל. השמאל הבין בשנים האחרונות שכנראה אין ביכולתו בשנים הקרובות לנצח בבחירות דמוקרטיות ולכן הוא פנה להשפיע דרך מערכות שאינן דמוקרטיות – מערכת המשפט והצבא.
דרך מערכת המשפט הם מנסים לגרש יהודים מאדמתם, להרחיב את אחיזתם של קהילות וערכים שאינם נחלת רוב הציבור בישראל שהינו ציבור מסורתי ומכבד את עולם הערכים התורני, ולמנוע מינוי רבנים המחזיקים בערכי תורה (עיין ערך פסיקת בג"צ בעניין הרב קרים שליט"א). דרך הצבא שהינו גוף המבוסס על פקודות ואין בו בחירה חופשית הם מטמיעים את הערכים הליברליים שלהם בהשתלמויות למפקדים, בהן הם מכרסמים בערך הניצחון וחושפים את מפקדי הצבא לסבלם של אויבנו.
גופים אלו מפעילים לחצים אדירים על מפקדי הצבא, בגיבוי תקשורתי שכל מי שיעז לחלוק על סולם הערכים אותו הם רוצים להטמיע ייצלב בכיכר העיר. כמו שקרה השבוע במתקפה התקשורתית על אלוף במיל' רונטל שהעז להתבטא נגד שילוב נשים ביחידות לוחמות.
לי אין ספק שמטרת גופים אלו מעבר לתפיסה הליברלית שלהם היא בעיקר למנוע את המשך ההשתלבות של בחורי הציונות הדתית בצה"ל בתפקידים מובילים. עלינו להבין שאנו צריכים להפעיל לחץ כבד בכדי לעצור את הסחף הגדול אל מול תפיסות הרסניות אלו.
מצד שני אין זה נכון לאיים שאם לא תתקבל עמדתנו לא נתגייס יותר לצבא. משתי סיבות:
א. אנו מאמינים שישנה מצווה תורנית להתגייס לצה"ל ולהגן על עם ישראל וארץ ישראל.
ב. צה"ל איננו שייך לציבור כזה או אחר וכל שכן לא לרמטכ"ל או מפקד גדול ככל שיהיה. צה"ל הינו צבא העם ושייך לכולנו. ולכן אנו כחלק חשוב בעם, חובה עלינו לתבוע שהשירות הצבאי לא יהיה בניגוד לערכים שבהם אנו מאמינים.
מעבר לכך, אין ביכולת קבוצה אחת לקבוע לבדה מהם ערכי צה"ל. ערכי צה"ל צריכים להיקבע ע"י כל גווני הציבור היהודי המשרתים בו. לכן אנו דורשים את ההפרדה בין הלוחמים. עלינו לקרוא לכל הפוליטיקאים שלנו שיעמידו את הדרישה בכל תוקפה בפני שר הביטחון והרמטכ"ל. וכמו שידעו המנהיגים הפוליטיים לעמוד על עקרונותינו בפרשת עמונה, עליהם להבהיר שמבחינתנו הדברים לא יתקבלו.
עלינו להבהיר שלא נוכל לתת יד לעירוב בין לוחמים ולוחמות. ונקרא לכל חייל שיוצב יחד עם לוחמות לא להסכים לכך בשום צורה שהיא. לא מתוך כפירה בסמכות המפקדים, אלא מתוך אמונה שלא ניתן לכפות על יהודים במדינת ישראל לחיות בניגוד לאומנתם. ומתוך דאגה עמוקה למוסריותו ומדרגתו הרוחנית של צה"ל. רק בדרך זו נוכל להציל את צה"ל מהלפיתה האגרסיבית שארגונים אנטי יהודיים ואנטי ציוניים מנסים להחדיר אליו.
בצפיה להמשך בניין עם ישראל וגאולתו השלמה במהרה