"הקול קול יעקב" (בראשית כז כב). רש"י מפרש: "שמדבר בלשון תחנונים: קום נא, אבל עשו בלשון קנטוריא דיבר: יקום אבי". אישיותו של האדם ניכרת מסגנון דיבורו – כיצד הוא מדבר אל כל אדם ובפרט אל אביו ואמו שמצווה לכבדם, ואכן יצחק אבינו ע"ה ידע להבחין בסגנון הדיבור בין יעקב הצדיק לעשיו הרשע. הרמב"ן, באיגרת שכותב לבנו, מדריך אותו: "שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך, שיהיו כל דבריך בנחת לכל אדם ובכל מקום ובכל זמן ובזה תינצל מן הכעס המביא לאדם צרות רבות". לדבר בנחת, אין פירושו רק לא לצעוק אלא לדבר באופן שיביא נחת רוח למי שאתה מדבר עמו, ולא לצער ולהכאיב לו. נכון לעכשיו "קולו של יעקב", המדבר בלשון תחנונים, בנחת רוח ומתוך רצון לעשות נחת רוח וטוב לבריות, צריך להיות נר לרגלינו לא רק בשיח המשפחתי בין איש לאשתו ובין הילדים להוריהם, אלא גם בשיח הציבורי. עלינו ללמוד להקשיב איש לרעהו גם כאשר אין הסכמות וישנם חילוקי דעות. לא לקנטר, לצער או להכעיס את השני ח"ו. ומתוך כך יתקיימו בנו דברי דוד המלך ע"ה נעים זמירות ישראל: "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב. נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה, סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו" (תהילים לד).