אמונה ומדע
אמונה ומדע

הדנים ביחסים בין אמונה למדע מתייחסים בעיקר לשני תחומים: גיל העולם ומוצא החיים. הנחת עבודה מצויה, שאף אנו נשתמש בה על אף שטחיותה היא שהמדע קובע לעולם גיל של כ-15 מיליארדי שנים, ושמוצא האדם מן הקוף (או קרוב לזה) בעוד שהתורה סבורה שהעולם בן 6000 שנה בקירוב ושמוצא האדם מן הבוץ.

מתוך כך נגזרות ארבע שיטות אפשריות:

- התורה אומרת את האמת ולכן ברור שהמדע טועה. דעה זו מצויה אצל חפצי סגירות מחממת.

- המדע הוא האמת ומכאן שהתורה טועה. דעה זו מצויה בחוגים פוזיטיביסטים.

- התורה אומרת את האמת וניתן להוכיח זאת על פי המדע. אלו מביאים ראיות נגד האבולוציה ומסבירים את שהקב"ה ברא את המאובנים ככאלה מלכתחילה. כמו כן בונים הסברות על יחסיות הזמן כדי לקצר את העידנים האסטרונומים.

- המדע הוא אמת וגם התורה מסכימה לו. אלה מביאים ראיות מספרי הקבלה על זמנים קדומים של מיליוני שנים, מכך שהקב"ה בונה עולמות ומחריבם, שימי בראשית היו ארוכים מאוד. וגם שבמדרש נאמר שלאדם הראשונים היה זנב, וכדומה.

המכנה המשותף, המוטעה, של ארבע השיטות הנ"ל הוא שהן סבורות שהתורה והמדע עוסקים בתחום משותף ושהם באים לענות על אותה השאלה. אבל האמת היא שכשהמדע אומר את גיל העולם הוא עונה על השאלה "מה?", בעוד שהתורה עונה על השאלה "למה?". כך שלא תיתכן סתירה בין השניים, אבל גם לא התאמה. מדובר בתחומים שונים במהות.

לעומתן עולה שיטה חמישית, של ישעיהו ליבוביץ', מפתה בפשטותה:

- אין שום קשר בין תורה למדע, בין מדעי הרוח למדעים המדויקים.

לכאורה הניסוח הזה עולה בקנה אחד עם הערתנו. אלא שיש בשיטה זו התעלמות מהאחדות הפנימית בעולמו של הקב"ה. מי שנתן את התורה הוא גם זה שברא את המדע. מוכרחת אם כן להימצא חוליית קישור ביניהם. על כן עלינו לאמץ את שיטתו המורכבת של הרב קוק:

1. אין קשר בין תורה למדע. בתחום העובדות. 2. יש קשר עמוק בין התורה להתפתחות המדע. קצב הגילויים מכוון כנגד הצורך להגדיל את דעת ה' של האדם. למשל, מעולם שטוח המייצב את ההכרה לעולם עגול המעמיד את האדם במרכז ההוויה, ועד התפיסה הממלאתו ענווה, של הכדור כאבק דק בקוסמוס. כמו כן המעבר מחשיבה של בריאה פתאומית לתפיסה הדרגתית של הופעת החיים, המתאימה לתורת השתלשלות העולמות בקבלה ולמשנת "קמעא קמעא" בגאולה.

מתוך העלון "שבת בשבתו"