אסור להאכיל צפרדעים
אסור להאכיל צפרדעים

תופעת ה"שיימינג" ברשתות החברתיות התבררה כמסוכנת ביותר. הסכנה חמורה כפל כפליים כשמדובר בילדים ובני נוער. נתייחס אל התופעה דרך הפרשה  וגם נציע פתרון חלקי.

אחד הנסים הגדולים של יציאת מצרים, קשור למכת צפרדע, על פי המדרש.

הכתוב מלמדנו: "וְשָׁרַץ הַיְאֹר צְפַרְדְּעִים וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתֶךָ וּבַחֲדַר מִשְׁכָּבְךָ וְעַל מִטָּתֶךָ וּבְבֵית עֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ וּבְתַנּוּרֶיךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךָ" (שמות ז' כח).

חז"ל דרשו: "אימתי משארת מצויה אצל התנור, בשעה שהוא חם, מלמד שהיו הצפרדעים משליכות עצמן לתוך התנור, ויורדות לקדש שמו של הקדוש ברוך הוא, ומה פרע להם הקדוש ברוך הוא, כל הצפרדעים שבמצרים מתו, שנאמר וימותו הצפרדעים מן הבתים ומן החצרות ומן השדות (שמות ח' ט), ואותן שירדו לתנור לא מתו, מפני שמסרו עצמן לשריפה, לקיים גזירתו של הקדוש ברוך הוא, לפיכך עלו חיים מן התנור, וירדו ליאור" (מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור כח).

חז"ל לימדונו גם שחנניה מישאל ועזריה למדו מן הצפרדעים. וז"ל המדרש: "תודוס איש רומי אומר דרשו חנניה מישאל ועזריה (קל וחמר) ואמרו ומה אם צפרדע שאין להם זכות אבות, ועל ידי שמסרו עצמן על קדושת השם ניצולו, אנו בני אברהם יצחק ויעקב, ונצטוינו על קדושת השם, ועתיד ליפרע לנו שכר שלם, על אחת כמה וכמה שאנו חייבין למסור נפשינו על קדושת השם" (שם).

הקפיצה לכבשן האש מופיעה גם בנושא לכאורה אחר לגמרי. כשתמר עמדה להיות מושלכת לכבשן האש היא החליטה שלא לבייש את חמיה יהודה והעמידה בפניו את הבחירה: "הִוא מוּצֵאת וְהִיא שָׁלְחָה אֶל חָמִיהָ לֵאמֹר לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לּוֹ אָנֹכִי הָרָה וַתֹּאמֶר הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה הָאֵלֶּה" (בראשית ל"ח כה).

בסוגיא במסכת סוטה הקשו: "ותימא ליה מימר!" (למה לא הטיחה תמר בחמיה את האמת, אתה אשם!!!) ותרצו "אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב...אמר רבי יוחנן משום ר' שמעון בן יוחי: נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים. מנלן? מתמר" (דף י ע"ב).

המסקנה ברורה! אין לך מעולה מחיים שיש בהם - קידוש שם שמים, ואין לך מגונה - מהלבנת פני חבר או חברה ברבים!!!

על ההורים, המחנכים, ראשי תנועות הנוער וכמובן הרבנים לעשות כל מאמץ כדי מנוע תופעות של ביוש, מכל סוג שהוא, בוודאי תוך שימוש בטכנולוגיה החדשה של הרשתות החברתיות. למדנו כבר שכלי רב עוצמה זה, אומנם יכול לשמש לדברים טובים כמו גיוס תמיכה ציבורית ואמצעים למטרות נעלות וחשובות. אבל, כלי זה יכול גם לגרום  להרס וחורבן.

גורמים חינוכיים המאפשרים שימוש בטכנולוגיה לקשר חברתי ולימודי, חייבים לעמוד על כך שבכל קבוצה של חברים צעירים ישתתף מבוגר בצורה גלויה אבל פסיבית. 'המבוגר האחראי' יתערב בנעשה רק ברגע שהטכנולוגיה תשמש כלי לביוש או פגיעה מכל סוג שהוא. מדובר בדיני נפשות!

מתוך העלון "חמדת הימים"