שוב אירוע אלים, הפעם לקוח בקופת חולים כללית בחולון, שהצית בזדון את אחות המרפאה. מי שעבד אי פעם כנותן שירות יודע שהוא חשוף לאלימות. בקרב עובדים סוציאליים לדוגמא, על פי מחקרים עדכניים לשנת 2015, 96% דיווחו כי חוו אלימות ברמה כזו או אחרת משך תקופת עבודתם. אלימות נחקרת יותר ויותר בשנים האחרונות ויש לנו הרבה לשפר כדי להגן על נותני השרות שלנו. ביניהם רופאים, אחיות ועובדים סוציאליים. אירועי אלימות מהסוג הזה לרוב מביאים לזעקה בקרב נותני השרות לדאוג לאלתר לאבטחה ראויה שתגן על מי שנמצא בחזית הרפואה, הרווחה. דרישה לתנאים שיאפשרו להעניק שרות שלא יוצר תסכול. ואכן ללא ספק המשרד לביטחון פנים משרד הרווחה והבריאות מחויבים לקחת אחריות על העובדים שלהם ולהגן עליהם. אבל יותר מכל כשמדווח על אירוע מהסוג הזה, אני רוצה לצעוק את הצעקה של אלו שלא נשמע קולם. אני רוצה לשאול איך יתכן שמול כל אירוע אלים וקיצוני האמירה המידית של כלי התקשורת ושל הציבור ככלל הוא כי מדובר באדם הלוקה בנפשו, חולה נפש? התשובה היא ככל הנראה כי אלימות שאינה נתפסת בהגיון, חייבת לקבל שם, מסגרת, הסבר. אנחנו חייבים להכניס את ההתנהגות הסוטה זו למסגרת שתעשה לנו סדר ותחזיר הגיון. קשה לנו כבני אנוש לתפוס התנהגות אלימה, שטנית. אנחנו חייבים לשייך אותה לעולם שרחוק מאתנו. לעולם חולה. אבל לצד הפחד מהלא מוכר, אנחנו חייבים להיות חכמים יותר. לא לקנות מיד את מה שמכרו לנו בסרטים, את המונחים שהתקשורת עם היד הקלה מדי על ההדק משתמשת בהם. אסור לנו לקנות את חומת המגן שבונים לעצמם אנשים אלימים ועבריינים כשהם מספרים שהינם לוקים בנפשם על מנת להינצל מעונש או ממשפט הוגן. ציבור האנשים המתמודדים עם חולי נפשי בישראל מונה מעל 250,000 אנשים. רובם נוטים יותר לפגוע בעצמם מאשר בזולת. ועדיין, בכל פעם שהרדיו מדווח על רצח אלים, מי שמכיר נפגע נפש מקרוב, יעצום את עיניו חזק ויתפלל שהפעם לא יפגעו בהם. לא יאמרו מיד שככל הנראה מדובר באדם הלוקה בנפשו. אנחנו חייבים לזכור כי מאחורי המונח "חולה נפש" מסתתרות אלפי אם לא מיליוני נפשות, שלא חטאו מעולם ולא יפגעו לעולם. שהבושה היא נחלתם וההסתרה היא הברירה היחידה שלהם. כי מי רוצה שישייכו אותו באופן מידי לאלימות מסוכנת. מי רוצה שיפחדו ממנו? בישראל של שנת 2017 חיים מאות אלפי אנשים המתמודדים עם מחלה או הפרעה נפשית. אחד מתוך ארבעה אנשים סובל או יסבול מהפרעה נפשית במהלך חייו. מדובר באנשים לוחמים, גיבורים, שנמצאים במלחמה יום-יומית מול המחלה ומול הסטיגמה החברתית הקשה. עשו איתם את החסד היחיד הזה, חסכו מהם מלחמה אחת, מאבק אחד וחישבו פעמיים או שלוש לפני שאתם משתמשים במונח "חולה נפש" או "לוקה בנפשו" כדי לתאר אדם אלים.