השכן שאינו יודע לשאול
השכן שאינו יודע לשאול

ליל הסדר כבר הפך מזמן לסוג של סטארט אפ ישראלי. כמעט כל עמך בית ישראל חוגגים אותו במסגרת כזו או אחרת, עם חברים או בני משפחה, וכלי התקשורת נהנים כל שנה להזהיר אותנו מאימת הפקקים בערב החג.

הרעיון של חגיגת ליל הסדר וחג החירות חצה גם את הקווים ואפילו נשיאי ארה"ב עורכים סעודת ליל סדר מסורתית. בבית הלבן החדש זה יהיה מן הסתם גם סדר פסח כהלכתו, ככל חוקתו וכמצוותו.

האתגר העיקרי נעוץ בכך שנוסח ההגדה משקף בית מדרש תנאי, בית מדרש בו אפילו כולנו נבונים וכולנו יודעים את התורה – עדיין מצווה עלינו לספר ביציאת מצרים. כיום, לצערנו, עמך בית ישראל לא מכירים בלישנא דרבנן, ורבים מהם כלל לא מכירים את סיפור יציאת מצרים, מעבר למה שלמדו בגן הילדים לפני שנים רבות או בתכניות 'קשת בענן' כשעוד היה כאן רק ערוץ טלוויזיה אחד ויחיד.

אם בעבר, בימי ההשכלה וראשית ימי הציונות, רבים מבני ישראל עזבו את מנהגי אבותיהם והשילו מעליהם על סממן רוחני דתי, כמו רצו להכעיס, כאותו בן רשע שמוציא עצמו מן הכלל ואינו מבין מה העבודה הזו לכם, ובטח לא לו. ולפי שהוציא עצמו מן הכלל לא היה נגאל. למזלנו ולמזלו, הוא כבר נגאל, וכעת גם אותם מעטים שעושים להכעיס גם הם חלק מהצ'ונט של עם ישראל שמחכה כולו לגאולה שלמה.

על כל פנים, כיום המצב שונה לחלוטין. תחפושת הרשע שבה לארון ובמקומה לבש הישראלי המצוי את כובע התם. הוריו גדלו כחילונים, והוא ניזון מהשרידים אותם הם למדו בצעירותם בחיידר או בקלויזים של אירופה. הדור הזה, דור הביניים היה בעיקר תם. נולד כחילוני, אך הכיר את המסורת הדתית מבית סבא, מי יותר ומי פחות.

לעומת אלו, הדור שקם כאן היום הוא התגלמות מושלמת של הבן הרביעי, אותו בן שאינו יודע לשאול. בני הנוער שגדלים כיום בדור של מאות ערוצי טלוויזיה ועולמות משחק ותוכן במחשב ובאינטרנט. הדור הזה, דור שלישי לדור שעזב את מצוות התורה, כבר אינו יודע במה כפרו אבות אבותיו.

אבותיו שאלו שאלות, לפעמים בהתרסה ולפעמים ברצינות. השאלות לא סיפקו את מבוקשם והם נטשו את ספסל הלימודים לטובת עבודת האדמה בארץ ישראל. נכדיהם, הדור שגדל כאן כיום, לא יודע כלל מה הוא אמור לשאול ומה בכלל קורה כאן. בדור בו גרים מאות אנשים בבנייני ענק ללא פגישה של רגע אחד עם שכניהם, צומח כאן דור חילוני שפוגש את אחיו הדתי דרך מרקע זכוכית של הטלוויזיה ולצדו דור דתי שהחילונים גרים מבחינתו מעבר להרי החושך ואולי רחוק הרבה יותר. כאשר את שמו של השכן אינך מכיר, כיצד זה ידע כיצד לפנות אליך ולשאול?

הבן אינו יודע לשאול, אבל הוא מאד רוצה לשאול. הוא רוצה לשמוע את הסיפור ולקבל תשובות לשאלות שהוא חש שהן ישנן אך הוא לא יודע כיצד לבטאן. תפקידנו בדור הזה לקיים בהידור את מצוות 'את פתח לו'. לפתוח עבורו את הדלת: את דלת הבית, ואת דלתי הלב. ואם הוא אינו יודע אפילו להקיש על דלת הבית, הקש אתה על דלת ביתו ו'את פתח לו' – אתה תפתח את הדלת שלו.

בעדינות, במאור פנים ובלב פתוח למד אותו לשאול את שאלות החיים, את שאלות הזהות ומורשת ישראל. רק כך נזכה להגיע מהר יותר לשנה הבאה בירושלים הבנויה, העיר שחוברה לה יחדיו ומחברת את בני ישראל יחדיו.