להרגיש כמו כהן המשרת במקדש
להרגיש כמו כהן המשרת במקדש

עיקר המצווה בחג חנוכה היא הדלקת נרות במשך שמונה ימים. הרמב"ן בפירושו על התורה כתב שיש קשר בין חנוכת המשכן במדבר ובין ניצחון החשמונאים בתקופת בית שני.

אהרון הכהן ראה ששבט לוי לא השתתף עם כל הנשיאים בזמן חנוכת המשכן. כתוצאה מזה, הקב"ה ניחם אותו במעמד חנוכת בית המקדש בעזרת נס פך השמן שדלק שמונה ימים: "אבל ענין ההגדה הזו, לדרוש רמז מן הפרשה על חנוכה של נרות שהיתה בבית שני על ידי אהרן ובניו, רצוני לומר חשמונאי כהן גדול ובניו." (רמב"ן במדבר ח,ב). 

המדרש רבה מדגיש שהפיצוי שניתן לשבט לוי יתקיים לנצח כמו ברכת הכוהנים. כמו שכתוב: " וְאַהֲרֹן לֹא הִקְרִיב עִם הַנְּשִׂיאִים, וְהָיָה אוֹמֵר אוֹי לִי שֶׁמָּא בִּשְׁבִילִי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבֵּל שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה לֵךְ אֱמֹר לוֹ לְאַהֲרֹן אַל תִּתְיָרֵא לִגְדוֹלָה מִזּוֹ אַתָּה מְתֻקָּן. לְכָךְ נֶאֱמַר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת. הַקָּרְבָּנוֹת, כָּל זְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָשׁ קַיָּם הֵם נוֹהֲגִים, אֲבָל הַנֵּרוֹת לְעוֹלָם (במדבר ח,ב): אֶל מוּל פְּנֵי הַמְנוֹרָה יָאִירוּ, וְכָל הַבְּרָכוֹת שֶׁנָּתַתִּי לְךָ לְבָרֵךְ אֶת בָּנַי, אֵינָן בְּטֵלִין לְעוֹלָם." (מדרש רבה, במדבר טו,ו). 

הרב יעקב משה חרל"פ מקשה על המדרש ועל פירוש הרמב"ן. ראשית המנורה אינה נדלקת כאשר בית המקדש אינו קיים. שנית, החנוכיה שאנחנו מדליקים כל שנה במשך שמונה ימים אינה נדלקת על ידי הכהנים בלבד אלא על ידי כל ישראל! 

המאמר מבוסס על דברי הרב יעקב משה חרל"פ מתוך ספרו מי מרום על חנוכה במאמר ח'. ננסה להתעמק בדברי הרמב"ן והמדרש רבה כדי להבין את מהות נס חנוכה ברמה הפנים-ישראלית וגם ביחס לאומות העולם. 

מובאות בתלמוד שתי דעות לגבי סדר הדלקת החנוכיה. בית שמאי אומרים להדליק שמונה נרות ביום הראשון ולרדת בכל יום. בית הלל אומרים שעולין בקודש ואין מורידין, לכן מתחילים בנר אחד וכל יום מוסיפים נר אחד. 
הרב חרל"פ מסביר את דברי בית שמאי, כאשר עיקר מצוות הדלקת החנוכיה הוא פרסום הנס לאומות העולם כדי שיכירו בבורא העולם. 

אור החנוכיה מנסה להשפיע על הגויים, לכן מקום ההדלקה הוא מחוץ לפתח הבית. הסיבה שמתחילים משמונה נרות היא שדרוש הרבה אור מהתחלה כדי להשפיע על אומות העולם, כאשר נר אחד לא היה מספיק. 

בית הלל סוברים שעיקר מצוות הדלקת נרות חנוכה הוא גילוי הנס והאור לישראל. רק לאחר מכן ניתן להשפיע גם על אומות העולם בפרסום הנס מחוץ לבית. התלמוד מדייק שעלינו להעמיד את החנוכיה בסמוך לפתח הבית ממש. 

כמו שכתוב: "תנו רבנן נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ אם היה דר בעלייה מניחה בחלון הסמוכה לרה"ר ובשעת הסכנה מניחה על שלחנו ודיו" (מסכת שבת כא ע/ב). 

לא מוציאים לרשות הרבים את החנוכיה אלא בפתח הבית כדי להדגיש שעיקר ההשפעה היא עבור עם ישראל. עם ישראל בשונה מהגויים מסוגל לראות את הקדושה גם כאשר האור מועט עם נר אחד בלבד. עם ישראל אינו צריך שמונה נרות גדי לראות את הקדושה. לכן בית הלל פוסקים שמוסיפים בכל יום נר נוסף. 

כמו שכתוב: "אולם בית הלל סבירא להו דעיקר בחנוכה הוא ענין גילוי ניסא המיוחד לישראל שביסוד איכותם לא שייכת עליה בכמות, כי אם באיכות האחדותית לבד, המספר שמונה הוא האיכות שלמעלה מן הטבע, שהוא שבע כידוע המגלה את הטבע הכמותי במילואו....." ( מי מרום, חנוכה מאמר ח דף מג). 

מרוב חסד שהקב"ה מתגלה לעם ישראל בימי חנוכה ובזמן ניצחון החשמונאים, הוא רוצה לשתף את הנס הכמותי עם אומות העולם ולתת להם מן השפע הזה. לכן מדליקים את החנוכיה מחוץ לבית אבל מול פתח המזוזה ומוסיפים נר אחד בכל יום. 

האם הגויים שמחים לקבל את השפע הזה של ימי החנוכה? התשובה נמצאת בתלמוד כאשר הם אסרו עלינו להוציא החוצה את החנוכיה, כמו שכתוב: "ובשעת הסכנה מניחה על שלחנו ודיו אמר רבא צריך נר אחרת להשתמש לאורה ואי איכא מדורה לא צריך ואי אדם חשוב הוא אע"ג דאיכא מדורה צריך נר אחרת:" (מסכת שבת כא ע/ב). 

בעלי התוספות מפרשים שהפרסיים אסרו על היהודים להוציא החוצה את החנוכיות אבל בתוך הבתים זה לא הפריע להם. כמו שכתוב: "ובשעת הסכנה. נראה לר"י דהיינו מכי אתו חברי לבבל כדאמר בפ' כירה (לקמן דף מה. ושם) מהו לטלטל שרגא דחנוכתא מקמי חברי בשבתא וא"ת דעל השלחן נמי יקחו אותו כדאמר בגיטין (דף יז.) רבה בר בר חנה חלש אתא חברא שקל שרגא מקמייהו וי"ל דאין רגילות כ"כ לחפש בבתים:" (תוספות, שבת כא ע/ב).  

הרב חרל"פ לומד מכאן שפרסום הנס הפריע לפרסיים כי לא רצו לקבל את השפעת האור אבל בתוך בתי היהודים אין להם התנגדות להדלקתן.  הגויים רצו שהאור והשכינה ישארו בתוך עם ישראל ולא ישפיעו ח"ו עליהם. 

נראה להוסיף שמנורת הזהב מסמלת את השליטה על הגויים, לכן שלמה המלך בנה עשר מנורות בבית המקדש הראשון. שלמה המלך שלט על 70 אומות ומשה רבנו על 7 העמים לכן בנה רק מנורה אחת. משמעות השליטה על הגויים איננה שלטון בפועל אלא כאשר הם מודים ומכירים בתפקידו של ישראל שהוא מקור של שכינה ושפע לכל שאר העולם. 

כמו שמובא במדרש ילקוט שמעוני: " למה עשה משה שבעה נרות ושלמה שבעים נרות, אלא משה עקר שבעה אומות מלפני ישראל אבל שלמה היה מושל על שבעים אומות " (ילקוט שמעוני בהעלותך רמז תשיח פרק ח). 
עכשיו נתייחס לתפקיד המיוחד של הכהן בהשכנת השכינה על ישראל. 

הכוהנים הם שונים מעם ישראל כאשר הם מחוברים לעולמות העליונים שמעל הטבע. לכן הם מסוגלים לברך את עם ישראל כאשר הם נהפכים לכלי קיבול להעביר את ברכת ה' לישראל. 

נראה לומר שמסיבה זאת המדרש רבה מציין את בחינת הנצחיות של הדלקת המנורה יחד עם ברכת הכהנים כמו שראינו למעלה: "... כָּל זְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָשׁ קַיָּם הֵם נוֹהֲגִים, אֲבָל הַנֵּרוֹת לְעוֹלָם (במדבר ח,ב): אֶל מוּל פְּנֵי הַמְנוֹרָה יָאִירוּ, וְכָל הַבְּרָכוֹת שֶׁנָּתַתִּי לְךָ לְבָרֵךְ אֶת בָּנַי, אֵינָן בְּטֵלִין לְעוֹלָם." (מדרש רבה, במדבר טו,ו). 
המהר"ל מציין שמספר הבגדים של הכהן הגדול-שהם שמונה, מציין את העובדה שהוא מחובר לעולם שמעל הטבע. 

כמו שכתוב: " וכבר בארנו כי נשאר פך אחד קטון שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, וידוע כי כהן גדול הוא משמש בשמונה בגדים, וכל זה בשביל מעלתו שיש לו מדרגה הח'. וכאשר טמאו היונים את ההיכל וטהרו אותו מן הטומאה וחזרה הקדושה מן מדרגה שהיא שמינית, ולכך נעשה הנס ח' ימים:" (מהר"ל נר מצווה דף כג). 
כאשר אנחנו מדליקים את החנוכיה כנגד הדלקת מנורת הזהב זה בא מכח קדושת הכוהנים שחלקו לנו מקצת קדושתם. 

עכשיו ניתן להבין את המדרש רבה ופירוש הרמב"ן על פיצוי אהרון הכהן בזמן חנוכת המשכן. למעשה ברכת הכוהנים והדלקת החנוכיה באים מקדושת הכהנים שהועברה לכל ישראל. כמו שכתוב: "נמצא שגם עתה, כח המצווה בהדלקת נר חנוכה הוא בהדלקת כל ישראל את הנר חנוכה בכח קדושת הכהונה..." ( מי מרום חנוכה , דף מד). 

נראה לומר שכאשר מעמידים את החנוכיה בפתח הבית שלנו אנחנו מנסים להפוך את הבית למעין קודש הקודשים כמו שהיה בבית המקדש. להזכירכם שמנורת הזהב עמדה בפתח קודש הקודשים בתוך ההיכל. בנוסף לכך בזמן הדלקת נרות החנוכיה אנחנו מסוגלים להרגיש כמו כהן שמדליק את המנורה במקדש. 
נראה להוסיף שמעמידים את החנוכיה סמוך לפתח הבית ולא רחוק יותר כדי ששפע האור המתגלה בשמונת ימי החנוכה ישפיע יותר על ישראל מאשר על הגויים הנמצאים מרוחקים יותר. 

לסיכום ראינו שהדלקת החנוכיה וההלכות הסובבות את המצווה באים לתת לנו הרגשה שכאילו אנחנו מדליקים את המנורה בבית המקדש כדי להשכין את השכינה בתוך בתינו. אולי כך חשבו מייסדי המדינה כאשר הם בחרו במנורה כסמל של המדינה.

סמל מדינת ישראל הוא המנורה כדי להמחיש את חידוש המלכות ותפקיד ישראל מול הגויים. מנורת הזהב והשמן שבה באים להזכיר לנו עד כמה אנחנו מובדלים מן הגויים. עם ישראל רואה נר אחד ומיד שואף להגיע לנר השמיני שמעל הטבע. כך פסקו בית הלל עולים בקודש ואין יורדים. 

בע"ה גם אנחנו נרגיש בזמן הדלקת הנרות שאנחנו נמצאים בבית המקדש ונתפלל שבמקביל, הכהן הגדול ידליק את המנורה בהר הבית עם שמן טהור, כן יהי רצון.