נקודה יהודית טובה
נקודה יהודית טובה

בשורות הבאות אבקש ללמד זכות, כפרקליט, על אורי אבנרי ז"ל, שנתבקש לישיבה של מעלה. אלך בדרכו של רבי נחמן מברסלב, גדול הסנגורים שקמו לעם ישראל.

בהגותו, קיימת חתירה עמוקה וכנה לחיפוש תמידי של נקודת הזכות והטוב האצורה בנשמת כל יהודי (ר' נחמן, ליקוטי מוהר"ן, רפ"ב, אזמרה). בבסיסה ניצבת נקודת מבט המלמדת סנגוריה ודנה כל נשמת יהודי עם כף גדושה של זכות, המהווה מרכיב מהותי בדנ"א היהודי שלנו. בכוח עין טובה זו לגלות את האור והטוב בכל אדם בהיותו 'חלק אלוקה ממעל' פרי יוצרה 'אדון כל הנשמות'.

במסגרת תוכנית רדיו 'מגזין משפטי' שהגשתי ב- 2017 ב'קול ישראל' ראיינתי את אבנרי סמוך לחג הפסח.

במוקד שיחתנו עמד טקסט מיוחד שכתב לפני שנתיים בעיתון 'הארץ' תחת הכותרת:  'טקס גאוני'. אבנרי תיאר בחן ובטעם את חווית ליל הסדר עבור ילדי ישראל 'כגן עדן קסום'.

וכך כתב:

"את ליל הסדר אני זוכר משחר ילדותי, איך אפשר לא? זהו טקס גאוני, לדעתי, זהו הטקס הדתי הגאוני ביותר, יותר מחג המולד של הנוצרים, יותר מהחאג' של המוסלמים.

קשה להאמין שטקס כזה הומצא זמן כה רב לפני שנולדה הפסיכולוגיה המודרנית, מפני שיש בו את כל תוכנותיה.

אבות התעלומה של המאה ה- 20 – הסוציאלסיטים, הקומוניסטים ואפילו ד"ר גבלס ומחקיהם – לא הגיעו לקרסולי הרבנים שהמציאו את הטקס הזה, שראשיתו בימי הבית השני והושלם בימי הביניים.

ילד וילדה שחוו את החוויה הזאת בילדותם הם יהודים ויישארו יהודים כל ימי חייהם. גם אם ייהפכו לחילונים, לאתיאיסטים, או ימירו את דתם. זה לא יעזור להם. הם יישארו יהודים.

באותו היום באותה השעה מסובים כמעט כל היהודים בעולם לטקס ליל הסדר.

עובדה זו כשלעצמה מעניקה לכל יהודי הרגשה של שייכות וגאווה בשנחאי ובסן פרנסיסקו, בקייפטאון ובסנט פטרבורג, בחיפה ובריו דה ג'ניירו מסובים מילוני יהודים, קוראים באותו ספר, שרים אותם שירים ועושים אותן תנועות. זה נותן הרגשה של "ביחד" תחושה של חוסן.

מה שהילד חש, ויזכור כל ימי חייו, זה הביטחון המופלא של המסגרת המשפחתית, "המשפחה היהודית החמה" היא יצירת ליל הסדר, כולם מסובים ביחד, מהסב הקשיש עד לפעוט... אווירה מיוחדת זו אינה שוררת בשום יום אחר בשנה. היא נטועה בזיכרון כגן עדן קסום, החוזר פעם בשנה.

...ההשתתפות הפעילה של כל בני המשפחה בחלקים השונים של הטקס היא המצאה גאונית....".

התיאור המיוחד נגע ללבי ובחרתי לשתף אותו בפתח ליל הסדר האחרון עם בני משפחתי ובשיתוף של נוספים שעשו כמוני.

הגעגוע לזיכרונות ילדותו ולחותם שהותיר בו 'הטקס הגאוני' כלשונו (מעמד ליל הסדר המשפחתי) כילד בגרמניה, ניכרים היו בקולו הרועד ונותרו כעדות חיה וכתובה לנקודה היהודית הטובה שבו.

דווקא בשל כך שאמונתו ואורח חייו היו מנוגדים בתכלית גמורה לכל השקפה שבקדושה,  אמונית-דתית, ראוי לחפש ולמצוא נקודה טובה ולהאירה בפומבי בשעה שנשמתו עושה דרכה לגנזי מרומים. יש ללמד זכות על כל יהודי.

גם על יריב אידאולוגי קשה, שניתן היה ללמוד ממנו פרק ראוי בהלכות מורא ומשוא פנים 'תמיד ללא מורא וללא משוא פנים', ודמות שיש לה לא מעט 'זכויות יוצרים' להנחת היסודות של 'עיתונות חוקרת' ומלחמה בשחיתות הציבורית במדינת ישראל.