לאחרונה עם צירוף מפלגת 'עוצמה יהודית' כבלוק טכני לבית היהודי במסגרת 'איחוד מפלגות הימין' התעוררו וויכוחים בציונות הדתית בעד ונגד המהלך, כשהמתנגדים טענו כיצד אפשר ללכת עם תלמידי הרב כהנא שהם 'קיצוניים' ו'אלימים' והיה מי שהשווה אותם ואת משנתם ל'גזענות' ו'נאציזם', והרב יהודה גלעד הביע תמיהה כיצד יתכן שתלמידי הרב קוק ילכו יחד עם תלמידי הרב כהנא.
לעומתם התומכים טענו שמעבר לחילוקי הדעות, המשותף במאבק למען יהדותה של המדינה וחיזוק שלמות הארץ, גדול לאין ערוך מהמפריד. ועבור הדגלים הגדולים המשותפים יש להתאחד, ובפרט שזה מחזק את הגוש הלאומי כולו ומגביר הסיכויים לממשלה לאומית.
מאחר שהרב כהנא הוצג על ידי מתנגדיו באור שלילי, חשבתי להתבונן מי היה באמת הרב כהנא.
הרב מאיר כהנא הי"ד, היה מנהיג יהודי שפעל למען עם ישראל, הוא לא היה 'גזען' כפי שמנסים לצייר אותו, הוא פעל ועשה, על פי מה שהבין בתורת ישראל. הוא לחם בנחישות נגד אויבי ישראל, ולמען שמירת הזהות היהודית של מדינת ישראל. המניע לפועלו היה מכוח תודעת השואה ש'דם יהודי לא יהיה הפקר'. הוא לא שנא ערבים כי הם ערבים, אלא נלחם באויבים שלנו כדי שיהיה ביטחון לישראל. להשוות בינו לגרועים שבאויבינו זה חטא ועוול מוסרי.
עם ישראל בטבעם רחמנים, ביישנים, וגומלי חסדים (יבמות עט.), אצל עם ישראל בטבע לא קיימת תכונת האכזריות, גם 'הקיצוניים' שבהם אינם מחפשים להתאכזר. כשישראל יוצאים למלחמה הם עושים זאת כי אין ברירה. גם על הרב מאיר כהנא הי"ד העידו מקורביו כי היה באופיו איש עדין, ויציאתו לפעילות ציבורית הייתה כי הוא הרגיש שאין אף אחד אחר שזועק את הזעקה שלו ש'דם יהודי לא יהיה הפקר'. הראשל"צ הרב מרדכי אליהו העיד עליו בהספד שנתן בהלווייתו שהיה 'איש חסד'.
אכן היה לו מאבק לאומי נוקב נגד אלו שעוינים אותנו ופעל להכריע אותם וזה צודק ומוסרי, מצד שני ברור שלא היה לו דבר נגד ערבים הנאמנים באופן מוחלט לישראל. אלו יכולים להיחשב כ'גרי תושב' שהינם נאמנים לריבונות עם ישראל בארצו, והם אוהבי ישראל שרואים לעצמם זכות לגור בארץ הקודש לצידו של עם הסגולה הנבחר. ברור שיחסו לערבים אלו היה היחס האנושי ביותר כפי שמצווה התורה לגבי גרי תושב.
על דברי רבי חנניא בן עקשיא: 'רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות' הסביר הרמב"ם שהקב"ה נתן לישראל הרבה מצוות כדי שכל אחד יבחר מצווה אחת שאליה יתמסר ועל ידה יזכה לחיי העולם הבא. אצל הרב כהנא המצווה שעליה מסר את נפשו, הייתה מצוות 'לא תעמוד על דם רעך'. הוא לא היה יכול לסבול כשהיה שומע על מקרה רצח של יהודי, כפי שהיה לאחרונה שנרצחה בחורה יהודיה אורי אנסבכר הי"ד ברצח מזעזע, הוא לא היה עובר על כך לסדר היום, והיה עושה כל מה שביכולתו כדי למנוע רצח נוסף שכזה.
אכן הרב כהנא פעל בכל דבריו ומעשיו לפי מה שהבין בתורה. אפשר כמקובל בבית המדרש להתווכח עם דבריו. אך אי אפשר בשום אופן להוציא מהשיח הלגיטימי את דעותיו שיש להם מקורות ברורים בתורה.
יחסו של הרצי"ה קוק לרב מאיר כהנא
וביחס לטענת הרב יהודה גלעד (מתנועת מימד לשעבר) כיצד יתכן שתלמידי הרב קוק יתנו לגיטימציה לתלמידי הרב כהנא.
על שאלה מאד דומה נשאל מו"ר הרב צבי יהודה קוק זצ"ל לפני הבחירות לכנסת בתשל"ז, כיצד הוא מצד אחד כותב מכתב ברכה לרב מאיר כהנא שראוי שיהיה בכנסת, ומצד שני נציגו המובהק הוא הרב חיים דרוקמן יבלח"א. ועל כך השיב:
"הרב מאיר כהנא והרב חיים דרוקמן שניהם אנשים חשובים מאד אנשי תורה ויראת שמים ומרץ מעש לישראל ואוריתא'... השני (הרב כהנא) כאשר בא אלי וביקש ממני שאכתוב בשבילו פתק שזה יקל לו האפשרות להשמיע דבריו מעל במת הכנסת, כתבתי בשבילו פתק כזה. כי אמנם ראוי והגון לתת אפשרות להרב כהנא להשמיע דבריו מעל במת הכנסת, באין שום הזדהות והשתייכות עם פרטי דבריו וכיווניו.
לשמוע דבריו ולאפשר להשמיעם יכולים גם יהודים שמתנגדים לו ולדבריו ולכיוונו... לעומת זה הראשון (הרב דרוקמן), בכניסתו המכובדת ומועילה ומשפיעה לפעילות הציבורית ומתוך כך בהופעתו החשובה מעל במת הכנסת, כמובן שמחתי וחזקתי והבעתי ברכתי הנאמנה". והוא מסיים מכתבו: "העיקר כי נוסיף ונרבה לכבד ולאהוב זה את זה - גם אם (יש) חילוקי דעות וסגנונות מסוימים, חז"ל מעמידים לנו בית שמאי ובית הלל אשר עם כל חילוקי הדעות והסגנונות היו מתייחסים למעשה בכבוד ובידידות זה לזה' וחותם מכתבו "וד' עוז לעמו יתן ד' יברך את עמו בשלום אין עוז אלא תורה ואין שלום אלא תורה" (חוברת 'גדול שימושה' שאילתות בסוף עמ' 66-67).
אכן זו דרכו של הרב צבי יהודה קוק שהלך בדרך אביו הראי"ה קוק לראות בחיוב ולחבר ולאחד את כל הכוחות הפועלים למען עם ישראל תורתו וארצו. וברור שהיה רואה בחיוב את שיתוף הפעולה כיום בין 'הבית היהודי' ל'עוצמה יהודית' בדברים המשותפים שהם חיזוק היהדות במדינה ושלמות הארץ. בוודאי לא חייבים להסכים בכל הדברים ויש דעות שונות, אך המשותף גדול מהמפריד וכוחנו דווקא באחדותנו. נפעל מתוך אחדות השורות ובעזרת ה' נזכה לעשות ולהצליח לטובת עם ישראל כולו.