תחפושת לשם מחלוקת
תחפושת לשם מחלוקת

לפני שבוחרים תחפושת, זה הזמן להתבונן על תרבות המחלוקת, ערב בחירות תשע"ט, ולהתרשם מעוצמות הרעש ומכמות המלל, היהירות והזבל שהיא מייצרת ולנסות להבין כיצד מייצרים תרבות מחלוקת אמיתית חזקה ואפקטיבית ו.... למה אתחפש השנה?

רבי נתן בליקוטי הלכות י' הלכות קורחה הלכה ג', קושר בין שניהם ואומר שכדי לעשות שלום עם החולקים עלינו, צריך להתחפש לחולקים עלייך. אפילו לעמלק או לישמעאל:

"כי כשצריכים להרבות שלום צריכים לפעמים לשנות ולהתנהג ברמאות.....כי צריכים להדמות לכל אחד ואחד כפי רצונו כדי לאחוז בשלום עימו, כדי למושכו ולקרבו לה' יתברך.... שזה בחינת משני מפני השלום "

רבי נתן מציע שכשצריכים להתעמת עם אויב, אפשר לנצח אותו דווקא דרך הידמות לאויב, דרך טקטית לכאורה שאתה לומד את שפתו ומסגל את דעותיו ועמדותיו, מדבר בשפתו מתוך נקודת המבט שלו.

האם התחפושת היא רק טקטיקה של מחלוקת או גם אסטרטגיה של שלום?

האם היא דרך לרמות את היריב או  שהיא  פועלת גם עליך, ומשנה את מערכת  היחסים שבינכם?

האם היא עוקפת את העימות או ממיסה אותו?

מחלוקת לשם שלום ולמה דווקא בפורים?

תרבות המחלוקת נמצאת בשורש התרבות היהודית והיא הבסיס של היצירה ההלכתית- מחלוקת שם שמים. רבי נחמן שהיה  דמות שנויה במחלוקת ושרבות  מתורותיו  עוסקות במחלוקת היה ידוע בריטואל מחיאת הכפיים – שמבטאת את התפיסה ששלום הוא חיבור בין הפכים.

"ועל כן בפורים – שאז הוא ריבוי השלום ביותר ויותר ואפילו עם כל האומות, כי בפורים מרמז על הגאולה האחרונה שאז יהיה נמחה זכר עמלק לגמרי ועל כן בפורים משנים לכמה גוונים." 

מכאן, שאומנות המחלוקת היא לחדד את ההבדלים, להדגיש את הגוונים של השונים, והשונאים, אבל במקום לתקוף אותם ולהפציץ אותם מבחוץ, להתלבש ולהתחפש אליהם , לחבור אל עומק התפיסה שלהם, לראות אותם מבפנים ומשם להיפגש איתם ולהפוך אותם. " וכך יהיה נמחה זכר עמלק"

השפה הדיאלוגית מאפשרת מחלוקת אמיתית ועמוקה תוך שהיא יוצרת תנועה מתמדת בין החולקים. בכך היא מוחה את עמלק מעיקרו כי עמלק זהו המקום בו אנחנו נתקעים והשלום הוא התנועה שבין ההפכים .

פורים והרב פרומן

בשבוע שאחרי פורים תעלה שוב דמותו של הרב מנחם פרומן. ביורצאיט שיערך בתקוע בכא' אדר נעלה על נס את המחלוקת.  "יהודי שנוי במחלוקת"  כינוי  שאהב להתגאות בו.

בערב יתקיים לימוד בבתי המדרש השונים  לזכרו ( זוהר חי, מדרש תפילה, לימוד בין דתי, להקת הריקוד 'כל עצמותי' והתיאוטרון.)  ופאנל בנושא המחלוקת.

אולי אפשר לכנות את הרב פרומן- אומן המחלוקת.  ולדמיין אותו עוטה בגדי לבן ומוחא כפיים כסמל המחלוקת ואת העשיה השנויה במחלוקת שהיא שלום בין הפכים.

"וזה בחינת שמשנים מפני השלום כנ"ל כדי להמשיך כולם לה' יתברך כנ"ל. בחינת- אז אהפוך אל כל העמים שפה ברורה לקרוא כולם בשמם ה'"  כי על ידי השלום יכולים להמשיך כל העולם כולו לעבודתו יתברך לעובדו שכם אחד כנ"ל אמן ואמן "

זוהי אומנות מחלוקת שהיא שפת שיח שלום. מאפשרת לכל צד להיות על מקומו ולפתח שפה שמחדדת הבדלים אך גם מייצרת דיאלוג. שפה שבנויה על תודעה שהשלום קיים בין ההפכים וכל זמן שהשיח בניהם מתרחש השלום מתגבר.

לזכרו הברוך של הרב מנחם פרומן ולקראת הבחירות המתרגשות ובאות.