לראש ממשלה עומדת חסינות מעצם תוקף תפקידו; לא חקירות ולא העמדה לדין, ובוודאי שאסור להשמיצו או לקללו.
דמוקרטיה בנויה על שלוש רשויות; המחוקקת, המבצעת והשופטת. כל התנגשות ביניהן מערערת את היציבות השלטונית. העם ידוע ידע את כתבי האישום, ואעפ"כ אמר את דברו ובחר בראש הממשלה לקדנציה נוספת. בכך ביקש למנוע הפלתו שלא באמצעות הקלפי. רצון העם מחייב עיכוב ההליכים המשפטיים נגד ראש הממשלה כל עוד הוא מכהן בתפקידו.
פגיעה באי השוויון בפני החוק, עדיפה על קיום בחירות חוזרות. הכלל הראשון של היכל הצדק קובע שחשוד חף מכל פשע, כל עוד לא יוכח אחרת. אנדרלמוסיה תיווצר, אם חלילה נאלץ לקיים בחירות חוזרות. "נוע תנוע הארץ כשיכור" (ישעי' כ"ד כ').
באין מנהיג יתקיים בנו הפסוק "בימים ההם אין מלך בישראל ואיש הישר בעיניו" (שופטים י"ז ו'). החקירות כבר פגעו קשות במעמד ראש הממשלה, במעמד מערכת האכיפה ואפילו ביוקרת היועץ המשפטי. רבי יצחק עראמה מייעץ: אל לנו לריב עם מי שהעם תלוי בו. זה יפגע בכולנו.
התורה מצווה לבחור למדינת ישראל מנהיג. אלמלי כן, אין כל היתכנות לקיום חברה מתוקנת. "שום תשים עליך מלך" (דברים י"ז ט"ו) שתהא אימתו עליך (ספרי). המשנה (סנהדרין ח"י א') קובעת "המלך לא דן ולא דנים אותו". יונתן מלוניל נותן טעם לחסינות: משום זילות מעמד המלך ופגיעה ביוקרתו, אם יועמד לדין בפני בית דין פחות ממנו. הן הרשות המחוקקת קודמת לרשות השופטת. המדרש רבה (דברים ה' ח'): אמר דוד המלך "מלפניך משפטי יצא" (תהילים י"ז ב') ללמדך! אין בריה דנה את המלך אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו.
התורה ציוותה לנו! לא לקלל את המנהיג. ראש השררה בישראל (ראש ממשלה, נשיא או מלך או אפילו רב או שופט) שנאמר "ונשיא בעמך לא תאור" (שמות כ"ב, כ"ז). הכוונה לראש הסנהדרין או המלך (הוריות י"א ב'). המדרש רבה (פ' אמור) מבארשהכוונה למנהיג המכהן בפועל. יוסף בכור שור מבאר: דרך העולם לקלל בעלי תפקידים אלה שכוחם רב וחורצים גורלות. החכם באדם, שלמה המלך אומר (קהלת י' כ') "גם במדעך מלך אל תקלל". אדרת אליהו מסביר "קללה" הוא לשון "ביזיון".
בעל ספר החינוך (מצוה ע"א) כתב: משורשי המצוה; לפי שאי אפשר לישוב בני אדם, מבלי שיעשו אחד מביניהם, ראש על האחרים. לעשות מצוותו ולקיים גזירותיו. כידוע, דעות בני האדם חלוקות, לעולם לא יסכימו כולם לעולם לדעה אחת. לכן, צריכים לבחור ולקבל דעת אחד מהם, אם טוב אם רע, למען יצליחו ויעסקו בעסקו של עולם. פעם ימצא בעצתו וחפצו תועלת רב ופעם ההיפך, וכל זה טוב מן המחלוקת שגורם מצב בו אין משילות. על כן, אסור להקל בכבודו, ולא לקללו, ואסור לחלוק עמו. כל מחלוקת עליו תוליד הפסד לעם כולו. כבר היום עדים אנו, לגודל הנזק שגרמה הפרשה לחברה הישראלית ולמוסדותיה.