"פעם שלישית גלידה" ולא "גילדה"

לנוכח הכישלון בהרכבת ממשלה וכתבי האישום נגד נתניהו הולך וגובר הכאוס הפוליטי, החברתי והמשפטי. ניתן לקוות שלחברה הישראלית יש די משאבים רגשיים נפשיים להתגבר וליצור אווירה מאופקת ומפוייסת. ההפגנה הערב במוזיאון ת"א לא תורמת לרגיעה, ועלולה לצבור מתיחות והתלהמות מיותרת.

במקום לנסות להפעיל לחץ על נבחרי הימין להגיע, ועל הציבור הימני והדתי בכללו להשתתפות המונית, מצופה ממנהיגי ההפגנה ונתניהו בראשם לבטל את ההפגנה. צריך להפשיל שרוולים וללכת לבחירות, השלישית ברציפות, ולקוות לתוצאה של "פעם שלישית גלידה". התקיעות במערכת הפוליטית נראית ללא מוצא, וכרגע אין מנוס מבחירות נוספות.

אכן ראש ממשלה צריך להיבחר בבחירות, ולא ע"י מערכת המשפט, אבל גם לא באמצעות הפגנות כנגדה. נראה שאחרי תקיעות כזו יתחיל סחף או זליגה ציבורית לכיוון כזה או אחר, ותהיה הכרעה. ניתן לקוות הפעם לניצחון הימין ללא ליברמן.

תיקוותי היא שתהיה לנתניהו קדנציה נוספת כראש ממשלה כדי להתמודד עם האתגרים המדיניים בטחונים וכלכליים של מדינת ישראל, אבל לא בכל מחיר, ולא במחיר החרפה פנימית נוראית. נכון להיום ברמה האישית, הוא עדיין המתאים ביותר לתפקיד, ולכן עליו לצאת לבחירות נוספות ולזכות באמון רב יותר. בינתיים במציאות הנוכחית, פעמיים הוא לא הצליח להיבחר ממש ולהרכיב ממשלה. היות וגם גנץ לא הצליח, יש לאפשר לו לנסות בפעם השלישית והאחרונה. בבחינת "פעם שלישית גלידה", כלומר ניצחון ברור, אפילו בנקודות.

אם כך יקרה הוא יוכל להמשיך עד לפסק הדין במשפטו. הפסד או תיקו נוסף, משמעותו קץ עידן נתניהו. הדרך איננה בהפגנות רחוב והשתלחויות בלתי מרוסנות כלפי מערכת המשפט והחוק. אין צורך ליצור הפיכה נגדית ל"גילדה" המשפטית, ורצוי מאוד שלא להפעיל כוח אשר אינו מקובל ורצוי במדינה דמוקרטית.

המבנה החברתי שלטוני של המדינה חשוב יותר מגורלו של איש כזה אחר, רב זכויות ככל שיהיה. הפרקליטות אכן מתנהגת כ"גילדה" כוחנית, ומגלה מעט מדי התחשבות ואחריות ציבורית. כדאי לשקול פנייה למבקר המדינה שיחקור את התנהלותה, ואם יהיה צורך גם וועדת חקירה.

הבעיות והטענות כלפיה לא החלו בנתניהו, ולא יסתיימו, עד שתקום ממשלה ראויה אשר תבצע את הרפורמות המתאימות. בזה צודק גדעון סער שנתניהו לא עשה כמעט כלום בתחום, ומה שעשתה איילת שקד הוא מעט מדי. אבל לפחות היא התחילה. אבל כרגע זה יש, וצריך לפעול לפי החוק.

פריימריס בליכוד מתחייבים לנוכח כישלונו של נתניהו, אבל זה עניין פנימי של הליכוד, ולא של אחרים. סביר להניח שעדיין הוא ינצח, אבל המהלך של גדעון סער הוא הגיוני ומתבקש. לא נכון להשמיץ אותו ולהחריף את הטונים כלפיו, כפי שנתניהו ואחרים בליכוד משתלחים בו.

הימין החדש ואיחוד מפלגות הימין צריכים להיערך מהר להזדמנות נוספת להגדיל את כוחם. החשש של איילת שקד שהימין ייחלש הוא חשש אמיתי, אבל גם יתכן וזו הזדמנות חדשה להתחזק ולהגביר את הכוח.

חשוב שמפלגות הימין, מועצת יש"ע והשאר לא ישאבו לסחף סביב גורלו של נתניהו, וישמרו על עמדה ציבורית עצמאית, צמודה לאידאולוגיה ועקרונות, ולא לגופו של איש ונאמנויות אישיות. גם נתניהו עצמו לא היה נאמן כל כך, בלשון המעטה, לציבור הדתי לאומי, אבל לא בניהול וחיסול חשבונות עסקינן. 

עוצמתה של ישראל מתבלטת דווקא ברגעי משבר. אפילו במצב הזה, בו אין ממשלה נבחרת, ההתנהלות הביטחונית והכלכלית סבירה. בתקופה כזו חשוב לשמור על קור רוח, סולידריות וחום אנושי, ולמעט בהתקפות והאשמות. היוזמה לקצר את משך זמן הבחירות ל-45 יום ברוכה, ויש לנהל את המערכה באופן שקט ומסודר ככל שניתן.