שיימינג אסור אפילו במישור הפוליטי
שיימינג אסור אפילו במישור הפוליטי

יוסף הצדיק אך יצא מבית האסורים אחרי שנאשם בהטרדת גבירתו ומיד הפך משנה לפרעה מלך מצרים. לו היה חי בימינו היה אוסר את השיימינג אפילו בין המתחרים במישור הפוליטי.

ומעשה שהיה כך היה, יוסף הצדיק סיכן את חייו ובלבד שלא לבייש אחיו ברבים. יש לזכור! על עושה השיימינג חל דין מצורע ויש להרחיקו מהחברה בחרם ונידוי. טוב תעשה הכנסת ותוסיף לחוק כבוד האדם וחירותו, תקנות מחמירות להסרת תופעת השיימנינג מהחברה הישראלית.

לא ככל הגויים בית ישראל. הערך המוסף של מדינת ישראל מצוי בעצם היותה מדינה יהודית בנוסף להיותה דמוקרטית. נתון האמור להתבטא גם בניהול קמפיין בחירות חיובי ולא שלילי. הצגת הטוב ולא ציור הרע. במדינה יהודית דמוקרטית, גם הדמוקרטיה אמורה לנהוג על פי אמות מוסר יהודיים. על הפוליטיקאי היהודי העומד לבחירה, להציג לבוחר את מרכולתו ולא להישען על התרת דמו של המתחרה.

סבבי הבחירות ימשיכו לייצר פלונטר פוליטי אלא אם כן העם ישכיל לבחור לעצמו מנהיג שיוביל קמפיין חיובי, המציג מצגת אמת על החיובי שבו, ואיננה מונה ומעצימה את חסרונות יריבו. אכן, לא קל הדבר שלא להגיב להשמצות המחנה שכנגד אבל אם כך היו נוהגים הטוענים לכתר בבחירות האחרונות, זה מכבר הייתה קמה ממשלה בישראל. הפסילות וההשמצות שהטיחו המתחרים אלה באלה יצרו אוירה שמנעה את הקמת הממשלה.

ניהול קמפיין שלילי הבנוי על התאוריה - אם לא ביישת את המתחרה, אם לא הצגת אותו במערומיו, אם לא פרסמת כישלונותיו בפומבי, לא תצליח להביסו - נכשל. היהדות מאמצת את צורת השלטון הדמוקרטי ומקנה לו תוקף הלכתי ככתוב בתורה "אחרי רבים להטות" (שמות כ"ג ב') מחד, ומאידך היהדות אוסרת באיסור חמור לבייש את האחר.

אמרה התורה (ויקרא כ"ה י"ז) "לא תונו איש את עמיתו ויראת מאלוהיך כי אני ה' אלוהיכם". תני תנא קמיה דרב נחמן בר יצחק "כל מלבין פני חבירו ברבים כאילו שופך דמים. אמר ליה: שפיר קא אמרת דחזיא ליה דאזיל סומקא ואתי חוורתא" (ב"מ נ"ח ב'). עדים אנחנו איך נעלם הסומק מפניו של הנעלב עד שנעשה חיוור כסיד. אמר רבי אליעזר המודעי: המלבין בפני חבירו ברבים אע"פ שיש בידו תורה ומעשים טובים, אין לו חלק לעולם הבא (שם נ"ט א').

יוסף הצדיק סיכן את חייו ובלבד שלא לעשות שיימינג לאחיו. וזה סיפור המעשה: יוסף הצדיק בן ליעקוב אבינו, עומד כמשנה למלך מצרים מול אחיו והם לא הכירוהו. מספרת התורה "ויגש אליו יהודה ויאמר. ידבר נא עבדך דבר באוזני אדוני ואל ייחר אפך, כי כמוך כפרעה" (בראשית מ"ד). יהודה שוטח לפני יוסף את טענותיו ומדווח ליוסף מה גדול צערו של אביו מאז נעלמו עקבותיו של בנו יוסף. ויוסף מעביר לנגד עיניו 22 שנות נדודים וסבל, החל מניסיון אחיו להרוג אותו נפש דרך מכירתו לישמעאלים, ועד עת התישב על כס המשנה למלך. "ולא יכול יוסף להתאפק לכל הניצבים עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי ולא עמד איש אתו בהתוודע יוסף אל אחיו... ויאמר יוסף אל אחיו: אני יוסף! העוד אבי חי? ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו" (שם).

מפרש רש"י שם על הפסוק: "הוציאו כל איש מעלי". יוסף לא היה יכול לסבול שיהיו המצרים נצבים עליו ושומעים שאחיו מתביישים בהתוועדו להם". אין ספק, זהו רגע מבהיל ומביך כאחד. האחים שביקשו להרוג את אחיהם הקטון יוסף ואף רימו את אביהם ועודדוהו לחשוב כי טרוף טורף יוסף. 22 שנים התייסר האב בהאמינו כי אכן טרוף טורף יוסף. האחים נבהלו מחשש לנקמתו של יוסף. גם על יוסף נפל פחד ביודעו את כוחם הרב. שניים מאחיו נקמו את אונס אחותם והרגו כל הגברים בשכם. הוא לא שכח איך ביקשו אחיו להרגו נפש עד שבאו ראובן ויהודה והצילו אותו ומכרוהו לעבד. ומי יודע אם שככה שנאתם.

יוסף נוטל סיכון, נותר לבדו בחדר מולם, ובלבד שלא לבייש את אחיו. סיכן עצמו ולא עשה להם שיימינג. "ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו" רבי אליעזר בשעה שהגיע לפסוק זה בכה ואמר "ומה תוכחה של בשר ודם.... תוכחה של הקב"ה על אחת כמה וכמה" (חגיגה ד' ב'). אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה. ואם התוכחה הייתה ברבים על אחת כמה וכמה רבה הבושה.

יוסף מעמיד עצמו בסכנת נפשות ובלבד שלא יפרסם ברבים את קלון אחיו. חלילה לו לביישם בפני הגויים. היה גם חשש להתפרצות אנטישמית ראשונה בהיסטוריה. ויותר מכך, הוא מרגיע את אחיו לבל יחששו מנקמה מצדו ויאמר אליהם יוסף: "אל תיראו התחת אלוהים אני. אתם חשבתם עלי רעה. אלוהים חשבה לטובה למען עשות כיום הזה להחיות עם רב" (פ' ויגש).

היום כל אחד יכול לעשות שיימינג לשני בלחיצת כפתור. להעליב ולפגוע מבלי שייענש על כך. זכור נזכור! בני ישראל יצאו פעמיים לגלות; גלות מצרים באה להם כתוצאה משנאת האחים כלפי יוסף. והגלות האחרונה באה כתוצאה ממלחמת האחים הורקנוס ואריסטובולוס בני שלומציון המלכה אשת ינאי המלך החשמונאי על רסן השלטון עד שישראל איבדה עצמאותה לרומי ולבסוף אף ירדה לגלות שארכה כאלפיים שנים עד ימינו אנו ממש.

המשנה (אבות פ"ה) מגלה לנו "עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה – מתלמידיו של אברהם אבינו". באבות דרבי נתן (פמ"א) מובא "אהב את השמים, אהב את כל המצוות ואם עשית לחברך רע מעט - יהא בעיניך הרבה; ואם עשית לחברך טובה הרבה - יהא בעיניך מעט. ואם עשה לך חברך טובה מעט, יהא בעיניך הרבה; ואם עשה לך רעה רבה – יהא בעיניך מעט".

נישא תפילה אל הבורא ית"ש שהעם ישכיל לבחור מקרבו בבחירות הקרובות ראש ממשלה שינהל קמפיין חיובי בו יציג לבוחרים את סגולותיו התרומיות אישיותו ופועלו. מבלי לשלול חלילה את היריבים ויבוא שלום על ישראל בב"א.