ה"פיד" שלי, כמו גם העיתונות המגזרית,  מוצפים בימים האחרונים בסרטונים, פרסומות ומודעות של מוסדות חינוך. כולם משכנעים אותנו שאצלם החינוך הכי טוב, יראת השמיים הכי טהורה וציוני הבגרות הכי גבוהים. מסתבר שגם אנחנו כהורים צריכים לעבור שיעור קצר על צריכה נכונה של פרסומות בעידן של יח"צ ומותגים.

אופנוע ב.מ.וו הוא וודאי דבר מצויין, אך איננו מתאים לכל משפחה. כשאנחנו רוכשים רכב חדש אנו בודקים מה הצרכים המשפחתיים שלנו ומחליטים בהתאם. ב"ה שבהחלטות מעין אלה, סמל הסטטוס לא מעניין אותנו אלא דווקא יעילות כלי הרכב, חוזקו, גודלו ובטיחותו. עם אופנוע יוקרתי אולי ארוויח כמה ימי "שופוני", אך לאחריהם, הוא יהפוך לנטל בלתי מותאם. עלותו הגבוהה אינה מעידה על יעילותו עבורי, וממילא אין לי מה לעשות עם אופנוע שמגיע למהירות של 250 קמ"ש.

כך גם בחינוך. עלינו לבדוק אחר יעילותה של המערכת החינוכית והתאמתה לבן/בת שלי, וכאן יש הרבה מסיחים: תשלומי הורים גבוהים אינם מעידים על תפוקת החינוך ואין זה המקום להאריך מדוע. "תוכנית האסטרונאוטים בשיתוף עם נאס"א" יכולה להיות בסה"כ שעה אחת במהלך מחצית ב' בכיתה ח', ואין היא אלא סוג של פרסומת מקורית. חוג בית או ערב הכרות עם כיבוד מושקע, עשויים להיות מאוד משכנעים, אך לעיתים, הקשר בין הופעתו המלהיבה של המנהל לבין הנעשה בכיתה ז'2, הינו מקרית בהחלט. למעשה, כל חברת פרסום מתחילה יכולה לייצר סרטון מרגש, גם עבור בית כלא סורי. זה הכל יח"צ.

אם אתם באמת מתלבטים לאן לשלוח את הילד ולא רק זורמים עם העדר, יש כל מיני דברים שכדאי באמת לבדוק: סעו למקום, תרגישו. תסתכלו על המורים ותבחנו האם יש בינהם מגוון שעשוי לתת מענה לילד. תסתובבו במסדרון, תראו את ניקיון השירותים. תסתכלו על מערכת השעות הרגילה, על התוכנית השנתית ותשאלו חברים שיש להם שם ילדים. לא חבר אחד, אלא כמה משפחות שונות. בקידוש בבית הכנסת, שאלו כמה אנשי חינוך שונים מהאזור, אם מורים אוהבים ללמד שם והאם המוסד המדובר נלחם על כל ילד (לאחר שהחל ללמוד), או שאת אתגריו החינוכיים הוא מנשיר למוסדות המתחרים.

במקביל, דברו גלויות עם הילד/ה שלכם ונסו להבין היכן יהיה לו טוב - מהו המקום שקרוב לאופיו ומידותיו. יתכן שדווקא מוסד תיכוני עם מעט שעות גמרא בשבוע, יקרב אותו לאבינו שבשמיים וימנע ממנו הרבה תחושות אנטי. יתכן שמגמה עם 15 יחידות סייבר רק תביא לתסכול ולנשירה בהמשך.  שימו לב שככל שהמוסד גדול יותר, כך יש באמתחתו ארגז כלים רחב יותר אשר עשוי לתת מענה לכל ילד, לכל אורך שנותיו במוסד.

זה נכון שלא כדאי שהילד יהיה לגמרי לבד, אך צריך לזכור שחברים חדשים הוא ממילא ימצא בכל מקום ואין שום סיבה ללכת לאן ש"כ-ו-ל-ם הולכים" או לאן ש"כולם שולחים לשם את הילדים". בסוף אנחנו בוחרים מוסד חינוכי עבור הילד/ה שלנו, ולא מותג בשבילנו. בהצלחה!