הקדים מכה לרפואה

המתקפה של ראש הממשלה נפתלי בנט נגד ראשי משרד הבריאות מעל בימת האו"ם התקבלה בתדהמה בישראל. כבר תקופה ארוכה ידוע שיש חילוקי דעות משמעותיים בין ראשי מערכת הבריאות, ובראשם מנכ"ל המשרד פרופ' נחמן אש וראש שירותי בריאות הציבור ד"ר שרון אלרעי־פרייס, ובין דרג מקבלי ההחלטות. אך ההחלטה להביע את חילוקי הדעות הללו, באופן שבו זה נעשה, מעל בימת האו"ם, הייתה עליית מדרגה חריפה למדי, שהסיטה את הפוקוס משאר חלקי נאומו הראשון של ראש הממשלה בבימה זו.

בפרק בנאומו שעסק במגפת הקורונה הסביר בנט את תפיסת הממשלה לטיפול במגפה על ידי שלושה כללים: השארת המשק פתוח בכל מחיר, חיסון מוקדם של כלל האוכלוסייה וגמישות רעיונית והסתגלות מהירה. בסיכום דבריו בנושא אמר בנט כי "בעוד שלרופאים יש נקודת מבט חשובה, הם לא יכולים להיות אלה המנהלים את היוזמה הלאומית". המשפט הזה בליווי פירוט מדיניותו בנושא כוונו ישירות לאנשי משרד הבריאות, שכבר תקופה ארוכה לוחצים להטיל הגבלות על המשק.

יש לציין שהנאום היה רצוף אי דיוקים בנתונים שהציג בנט. למשל, לפי נתוני הלמ"ס, הירידה באבטלה שהחלה לפני כחצי שנה נבלמה כמעט לחלוטין בחודש אוגוסט, בניגוד לדבריו של בנט על ירידה באבטלה. כמו כן, ההתפארות בבתי הספר הפתוחים הסתירה את המצב העגום למדי, שבו עשרות אלפי ילדים נמצאים בבידוד, כמו גם העובדה ש־40 אחוזים מכלל החולים כיום, לפי נתוני משרד הבריאות, הם ילדים עד גיל 11. דוגמה נוספת שבלטה בחוסר ההתכתבות שלה עם המציאות הייתה האמירה שישראל מסתגלת ומקבלת החלטות במהירות, זאת לאור העובדה שמרגע שנכנסה ממשלת בנט־לפיד לתפקידה ההחלטות מתקבלות באיטיות כבדה, אם הן בכלל מתקבלות. קבינט הקורונה אמור להיות מכונס לראשונה ביום ראשון הקרוב, לאחר שבועות ארוכים שלא התכנס.

גם האמירה כי ההתמודדות עם הנגיף מחייבת צבירת ידע, כמו גם שהמודל הישראלי משלב בין "חוכמת המדע לקביעת מדיניות", זכתה להרמת גבה בקרב אנשי משרד הבריאות, לאור העובדה שהמתקפות נגד המשרד מופנות בעיקר על ההמלצות המדעיות שהוא מספק לממשלה.

המתקפה והנסיגה

נאומו של בנט הוביל להסתייגויות של חברי הממשלה עצמה. שר הבריאות ניצן הורוביץ הוציא לאחר הנאום הודעה שבה נאמר: "שיהיה ברור, מומחי משרד הבריאות עושים עבודה מסורה ומצוינת בקנה מידה בינלאומי. הם מצילים חיים כל יום. אני מעניק להם גיבוי מלא ויכול רק לשבח את עבודתם ותרומתם העצומה. המלצותיהם המקצועיות הן השיקול הראשון שמדריך אותנו, גם אם לא השיקול היחיד. כך היה לאורך כל הדרך - בהנחיות שביצענו, בבדיקות, וגם במתן המנה השלישית. מותר וצריך להביע כל דעה על ההתנהלות שלנו, הפוליטיקאים, גם אם היא לא נוחה לנו. זה תפקיד המומחים. אנחנו, דרג מקבלי ההחלטות, נדרשים להכריע בסוף על פי מכלול השיקולים. התהליך הזה חייב להיעשות תוך כבוד הדדי, ורק בענייניות". לאחר מכן, בריאיון לכאן 11, הוסיף כי הדברים לא היו במקומם.

גם שר הרווחה מאיר כהן הצטרף להסתייגויות מנאומו של בנט ואמר ביום רביעי בגל"צ כי "מוזר לי שבנט החליט להוציא החוצה את הוויכוחים. החלטות הממשלה נשענות על העבודה המצוינת של משרד הבריאות. זו הייתה שגיאה".

לנוכח התגובות החריפות שנשמעו מכל כיוון בישראל נגד דבריו, ניסה בנט לעדן מעט את הביקורת לפני שעלה למטוס חזרה ארצה ואמר כי הוא "מכבד מאוד את מומחי הבריאות ומוקיר את עבודתם המקצועית, אבל הטלת מגבלות נוספות על אזרחי ישראל אינה מדיניות הממשלה". קודם לכן, ולאחר הנאום, אמר בנט לכתבים שהתלוו אליו לטיסה: "אני מאוד מאוד מעריך את אנשי משרד הבריאות, באמת מעריך אותם, תפקידם הוא לתת אינפוט רפואי ותפקידי, והאחריות שלי, זה להחליט. בסוף האחריות עליי, לא עליהם, לטוב ולרע. עם כל הכבוד לקבינט המומחים ולמומחים לרפואה - חלקם לא רואים את התמונה המלאה. חלקם התנגדו לבוסטר בזמן אמת".

המתקפות הפומביות של בנט נגד משרד הבריאות מגיעות לאחר תקופה ארוכה שבה "גורמים בכירים בממשלה" מתבטאים נגד ראשי מערכת הבריאות, ובמיוחד נגד ד"ר אלרעי־פרייס. בסוף השבוע שעבר יצא תדרוך נגד אלרעי־פרייס על כך שהיא "התמכרה לנבואות זעם": "התנהלותה של שרון אלרעי־פרייס חצתה כל גבול. היא נהנית מתשומת הלב של התקשורת ומפזרת פחד ותבהלה באולפנים. קורה לה מה שקרה לאחרים במשרד הבריאות - התמכרות לנבואות זעם וחוסר שליטה בנתונים". השימוש במילה "תבהלה" אולי הסגיר מעט את המקור לתדרוך: ראש הממשלה בעצמו השתמש לא פעם במילה הייחודית הזאת במהלך השנים האחרונות.

לאלרעי־פרייס עצמה נמאס מהמתקפות, ובדיון שהתקיים ביום רביעי השבוע בוועדת החוקה ענתה לטענות השונות שהופנו נגדה ונגד המשרד. "זה לא הממשלה החליטה לגבי התו הירוק והבוסטר, זאת החלטה אפידמיולוגיות של נתונים המלמדים שהשפעת החיסונים הולכת ודועכת", אמרה בדיון והוסיפה ש"אנשים במשרד הבריאות עובדים במקצועיות ובמסירות, וזה שהוועדה בכנסת אומרים את הדבר הזה ואין ערעור על כך - זה חשוב מאוד. במשרד הבריאות עובדים במקצועיות ובמסירות, חשוב שלא יהיה עוררין על כך". את דבריה סיכמה בתודות לחברי הוועדה שנתנו גיבוי לה ולמשרד בדיון.

מנכ"ל המשרד פרופ' נחמן אש הגיב גם הוא בריאיון לחדשות 12 על דברי ראש הממשלה באכזבה גדולה: "יש לי תחושה קשה שאלה הדברים שנשמעו באו״ם ולא ההישגים שלנו, על זה היה צריך לדבר באו״ם. זו לא תחושה נעימה, לא ציפינו לזה ואני שלם מאוד עם עבודת אנשי משרד הבריאות. המדד היחיד זה לא התחלואה, אם היו נוקטים בצעדים אולי לא היינו מגיעים לכל כך הרבה חולים קשה בבתי החולים".

חושבים לאט

"המתקפות נגד ד"ר אלרעי־פרייס מקוממות לחלוטין", אומר פרופ' נדב דוידוביץ', ראש ארגון רופאי בריאות הציבור בישראל ומנהל המחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון. "זאת התנהלות איומה. שרון עושה עבודה נהדרת בתפקידה, וכל התדרוכים האלה עושים לה עוול. מה גם שהם גורמים לנזק חמור בהתמודדות שלנו כציבור עם הנגיף. מותר לחשוב אחרת ומותר לחלוק, אבל הצורה שבה זה נעשה היא פשוט לא לעניין. עשו את אותו דבר גם לפרופ' סיגל סדצקי, זה לא משהו שהחל בממשלה הנוכחית, וכדאי מאוד להפסיק עם כל זה".

"אנשים לא מבינים עד כמה המתקפות הללו נגד אלרעי־פרייס הזויות", אומר פרופ' אלון הרשקו, מנהל מחלקת פנימית ומחלקת קורונה במרכז הרפואי הדסה. "כשה־FDA רוצה לקבל מידע בכל הקשור לחיסונים, הוא מתייעץ עם אלרעי־פרייס. הם פשוט סומכים עליה. הצוות שיש במשרד הבריאות הוא מקצועי בצורה בלתי נתפסת. אין לו יום ואין לו לילה, וכל מה שאכפת לו ממנו זה לשמור על בריאות הציבור".

וכשאומרים שהיא מונעת מאג'נדה, עד כמה זה פוגע במאבק בנגיף?

"קודם כול, זה מאוד לא נכון. מדובר בצוות ללא פניות. הדבר היחיד שעומד לנגד עיניהם הוא לשמור על הציבור. אני מדבר איתם על בסיס יומי. מדובר באנשים שעושים עבודה מעולה. הם מוציאים נהלים, עוקבים אחר מתן החיסון השלישי, עוקבים אחרי תופעות לוואי, מתייעצים עם מומחים בתחום. להגיד שהם לא שולטים בחומרים זו בדיחה".

אז מאיפה מגיעות המתקפות הללו?

"כי זה אפשרי. שרון עוסקת בתחום שהוא כל כך מורכב וכל כך מיוחד, שלציבור הרחב אין שום יכולת לשפוט את השיקולים וההחלטות. אנחנו מדברים פה על סטטיסטיקה ואפידמיולוגיה המסובכות ביותר. אז בגלל שלציבור אין את הכלים לבדוק את זה, נורא קל לתקוף אותה. במיוחד שזה מתנגש עם רצונות של פוליטיקאים".

המתקפות נגד אלרעי־פרייס ומשרד הבריאות מסתירות את העובדה שעד כה ממשלת ישראל נכשלה לחלוטין בהתמודדות עם הגל הרביעי. נכון לזמן כתיבת שורות אלה, יותר מ־1,250 נפטרים הלכו לעולמם מאז כינון הממשלה החדשה. בחודש ספטמבר לבדו נפטרו בישראל כמעט 600 חולים מהנגיף.

"היינו יכולים לכבות את השריפות בצורה קלה, אבל לא עשינו את זה. בזבזנו את החודשים השקטים, ועכשיו צריך לעשות הרבה דברים כדי להוריד את התחלואה. חייבים להבין, זה לא קשור לממשלה כזו או אחרת. אנחנו חוזרים על אותה טעות שוב ושוב", אומר דוידוביץ'.

אומר ראש הממשלה שמדיניות של סגרים היא לא הפתרון.

"הוא צודק. גם אני לא חושב שסגר הוא בהכרח הדבר הנכון. אבל זה לא שחור ולבן. זה לא או הכול פתוח כאילו אין קורונה או סגר הרמטי שאין יציאה מהבתים. הניסיון לצייר את זה ככה פשטני מדי, וזאת עוד טעות שאנחנו עושים. היה צריך להגביל התקהלויות. ההחלטה לא להטיל כמעט הגבלות על התקהלויות התקבלה לא מעט בגלל שיקולים כלכליים. זה לא עבד ושילמנו על זה מחיר כבד".

מה עיקר הבעיה שלנו?

"יש הרבה, אבל ללא כל ספק קבלת החלטות איטית, ובמיוחד יישום איטי של החלטות שכבר התקבלו זה בעייתי מאוד בשבילנו. אבל זה יותר מזה, כבר לפני חודשיים הבנו שהתו הירוק המקורי כבר לא מתאים, בגלל שמי שחוסן פעמיים לפני חמישה חודשים כבר לא מוגן מהנגיף. אבל התעכבנו מאוד בהבנה שצריך לשנות אותו דרמטית. אנחנו עושים זאת עכשיו, באיחור של יותר מחודש".

במצב התחלואה כמו שיש כאן, היה נכון לפתוח את מערכת החינוך בתקופת החגים?

"לדעתי כן, אבל היה צריך לעשות את זה אחרת. קודם כול, ברור שאם אתה פותח את מערכת החינוך, ובעיניי זה ראוי, צריך להטיל מגבלות התקהלות אחרות. בנוסף לכך היה צריך לרכוש מכשירי אוורור לכיתות. זה לא יקר במיוחד ולא באמת דנו בנושא, וזה משהו שלא הבנתי אף פעם. אנחנו עושים הרבה טעויות, אבל כדאי לדעת שזה היה נכון גם לממשלה הקודמת".

יכול להיות שהשלכנו את כל יהבנו על החיסונים ולא חשבנו שצריך עוד פעולות?

"זה בוודאי מה שקרה. התאהבנו בפתרון הקסם הזה של חיסונים. זה לא רק בקורונה אלא גם בפוליו. אבל החיסון הוא לא תשובת הקסם למצב. שלא תבין אותי לא נכון, החיסונים הם גיים צ'יינג'ר שבלעדיו היינו במצב איום ונורא. הם בטוחים מאוד ועושים עבודה יוצאת מהכלל, אבל אי אפשר להסתמך רק עליהם. צריך להשתמש בעוד כלים ולעשות זאת באופן מידתי".

"אי אפשר לאחוז את החבל משני קצותיו"

מי שהגיעו למצב של קריסה הם בתי החולים, כאשר ברוב בתי החולים נגמרו מכשירי האקמו. כתוצאה מכך, בתי חולים נאלצים להפנות חולים למרכזים רפואיים אחרים, או לקבל סיוע מבתי חולים שיש להם עודפים קלים. לא מדובר רק בבתי החולים הקטנים בפריפריה. ביום רביעי השבוע בבית החולים איכילוב, בית החולים השני בגודלו במדינה, לא נשארו מכונות אקמו. המצב הזה עלה בחייו של חולה שלא היה חולה קורונה, אך לא נשאר מכשיר בשביל לסייע לו נשימתית.

"המצב בבתי החולים הוא איום ונורא. דיברו נורא יפה על השינוי הגדול ועל הזרמת הכספים, אבל בפועל לא קיבלנו כלום. זה גם לא מופיע בתקציב או בחוק ההסדרים. המילים היפות של הממשלה נותרו ללא כיסוי", אומר הרשקו.

מה זאת אומרת? אין לכם כסף לקנות מכשירי אקמו חדשים?

"הבעיה היא לא להשיג מכשירי אקמו. בתחילת המגפה קנינו הרבה, וגם עכשיו אפשר לרכוש בקלות עוד מאה מכשירים בלי בעיה. הבעיה היא שאין מי שיתפעל אותם. רק צוותים מיוחדים שעברו הכשרה מקיפה יכולים לטפל בחולים שזקוקים למכשירי ההנשמה השונים, אבל אין לנו תקנים בשביל זה. אין לי כוח אדם שיוכל לטפל בחולים".

עד כמה המצב חמור?

"זאת הזנחה של שנים, אבל בתחילת הקורונה קיבלנו תקנים זמניים שעזרו לנו לעבור את זה. הבעיה היא שכשהממשלה החדשה נכנסה הדבר הראשון שהיא עשתה זה לדרוש מאיתנו לפטר צוותים רפואיים. לא רק שלא הוסיפו תקנים או הפכו את הקצת שנתנו לתקנים קבועים, דרשו מאיתנו לפטר עוד".

איך נראית המחלקה שלך היום?

"המחלקה שלי יכולה להכיל 38 חולים רגילים. בפועל, במחלקה עצמה מאושפזים 42 חולים, ועוד 14 חולים במחלקת קורונה. בסך הכול הצוות שלי מטפל ב־56 חולים. 50 אחוזים יותר ממה שהוא יכול לטפל מבחינה טכנית. יש לזה מחירים, במיוחד שחולי הקורונה דורשים טיפול יותר קשה".

באיזה מצב מגיעים חולי הקורונה לבית החולים?

"היום יש לנו 55 חולי קורונה, וזה משתנה כשבימים האחרונים אנחנו מדברים על עלייה מתמדת. כמעט כל החולים מגיעים במצב בינוני עד אנוש. כרגע החולה היחיד שמוגדר במצב קל לא אושפז בגלל המחלה אלא כי הוא שבר את הרגל, ובגלל שהוא גם חולה קורונה הוא חייב להתאשפז במחלקת קורונה. אבל כל מי שמתאשפז בגלל המגפה עצמה מגיע במצב בינוני ומעלה".

איך הגענו למצב הזה? הרי כבר היינו במקום אחר לגמרי.

"הממשלה מנסה לאחוז את החבל בשני קצותיו. מצד אחד להסתמך בבלעדיות על החיסונים, בלי להצליח להגיע באמת לכל מי שיכול להתחסן, ומצד שני לא להטיל הגבלות. זה לא עובד. אי אפשר לנהל ככה מגפה. ברור שלטווח הארוך הדרך היחידה למגר את המגפה היא החיסונים, אבל יש כרגע תחלואה רחבה, בתי החולים קורסים, ואי אפשר בשלב הזה להמשיך לעשות את מה שאנחנו עושים. זה פשוט לא עובד".