ח"כ אבי מעוז
ח"כ אבי מעוז צילום: ערוץ 7

בראיון לערוץ 7 מסביר חבר הכנסת אבי מעוז, יו"ר 'נעם', חבר 'הציונות הדתית', את ליבת הביקורת אותה הוא מוביל מול רפורמת הכשרות הנדונה בימים אלה בכנסת.

את דבריו פותח חבר הכנסת מעוז בציון עצם העובדה שמדובר ברפורמה הנוגעת לתחום בו לא נעשו שינויים במשך 73 שנות קיומה של מדינת ישראל, ומאחר וכך מדובר בסוגיה רחבה שיש לדון בה בשיקול דעת ולא בסד זמנים קצר של חוק ההסדרים.

לדבריו אכן קיימות בעיות בתחומי הכשרות בישראל, ואכן הוקמו וועדות שדנו בנושאים הללו וגם ברבנות הראשית עצמה הוקמה וועדה שהנפיקה דו"ח מסודר העוסק בכל אותן סוגיות בעייתיות ומציע דרכי פתרון, "וכעת, כשבאים לעשות רפורמה, שיביא את הרפורמה ויעביר אותה בהצעת חוק רגילה ונדון בה בכובד ראש ולא בחוק ההסדרים שמוגבל בזמן. למה לעשות את הדברים בצורה חפוזה כזו?", שואל מעוז.

לשאלתנו אומר חבר הכנסת מעוז כי גם הוא מזדהה עם חלק מסעיפי הרפורמה, אך אינו יכול לתת לה יד משום שהיא מקודמת בניגוד לדעת הרבנות הראשית. "לא יתכן להעביר רפורמה שנוגעת לרבנות הראשית ללא תיאום עם הרבנים הראשיים".

"מרבית הרבנים של הציונות הדתית לא מסכימים וחולקים על הרפורמה. לא יכול להיות שעושים רפורמה על פרצופה היהודי של המדינה ללא הסכמת רוב מניין ובניין של רבני ישראל וללא הסכמה של הרבנות הראשית", אומר מעוז וכשאנחנו מזכירים את השיחות שאותן מקיים השר כהנא, גם ברמה האישית, עם הרבנים הראשיים אודות הרפורמה ותוכנה, הוא אומר כי אכן "השיח קיים, אבל הוא עדיין לא מספיק כי עדיין כל חברי מועצת הרבנות הראשית חתמו על מכתב התנגדות לרפורמה הזו, ואת זה הוא לא הצליח לשנות".

עוד מעיר מעוז: "יש שם סעיף מסוכן שהוא משתמש בו כשוט על הרבנות הראשית, אם הרבנות הראשית לא תשתף פעולה עם הרפורמה, שלושה רבנים בעלי כושר להיות רבני עיר יהיו בעלי יכולת להקים גוף כשרות".

חבר הכנסת מעוז מספר כי על מנת לחדד את הליקוי הרעיוני שמאחורי הרפורמה ביצע מעין "הלבשה, של הרפורמה על מערכת המשפט וניסה לתאר מצב בו בית המשפט העליון יקבע את נהלי המשפט בישראל, כפי שמציעה הרפורמה לגבי נהלי הכשרות שייקבעו על ידי הרבנות הראשית, והמשפטים עצמם יבוצעו בתאגידי שיפוט כאלה ואחרים שיצטרכו לעמוד בסטנדרט שנקבע מגבוה וכל אזרח יוכל לבחור לעצמו את תאגיד השיפוט בו יישפט. מציאות שכזו אינה הגיונית, הוא אומר.

"מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, וראוי שלמדינה כזו תהיה כשרות בסיסית לכל אחד. היום בישראל מוכרים כשר ומי שרוצה לא כשר צריך לחפש אותו. מעל גבי הכשרות הבסיסית יש את תאגידי הכשרות השונים, הבד"צים, ואת הכשרות הבסיסית הוא יבטל ברפורמה הזו. התחרות תהיה על בסיס עסקי ולא על בסיס רמת הכשרות. זה עלול חלילה להביא למצב שבו מי שלא יבין וירצה לאכול כשר יתקשה למצוא מזון כשר".

עוד מעלה חבר הכנסת מעוז לתשומת הלב את הסוגיות ההלכתיות הנוגעות לכשרות ובדיקתן צריכה להתבצע באופן רוחבי על פני הארץ כולה, כמו דיני עורלה וכיוצא באלה. "מי יפקח על הדינים הללו בכל הארץ? יש דברים כלליים שצריכים פיקוח? שום תאגיד לא יפקח על הדברים הללו", הוא אומר ומדגיש את מה שהוא רואה כחידוש העצום שבהקמת המדינה בכך שלאחר אלפיים שנות גלות היהודי אינו צריך לדאוג לכשרות באופן פרטני ואישי, אלא המדינה היא הגוף המתכלל את הכול ואחראי לכל.

באשר לליקויים הקיימים במערך הכשרות הנוכחי, אומר מעוז כי אכן "צריך לתקן את הליקויים וכמה שיותר מהר. היה דו"ח של הרבנות הראשית שפורסם בסיוון תשע"ח. הדו"ח נכתב יחד עם הרבנות הראשית וקראתי לשר מתן כהנא שיפנה אל המנכ"ל ויקרא לו לממש את הדו"ח הזה". לשאלתנו הוא קובע נחרצות כי מדובר בדו"ח שנותן פתרונות לכל הליקויים אותם מנסה רפורמת הכשרות לתקן. "אלו פתרונות הרבה יותר טובים, ובעיקר זה משאיר את מערך הכשרות בידי הרבנות הראשית ונותן מענה לצד הכללי של הלאומיות שלנו, שיהיה מערך כשרות ממלכתי בכל מדינת ישראל".

כשהוא מתבקש לנסות ולשער כיצד המחלוקת תסתיים אומר חבר הכנסת מעוז: "לצערי הם נוקטים בשיטה מאוד פחדנית והרסנית. משום מה הם פוחדים משום מה להוציא את זה מחוק ההסדרים הצמוד לחוק התקציב ופועלים כגנבים בלילה. הם רוצים להעביר רפורמה שלא קשורה בכלל לתקציב, כפי שאמרה היועצת המשפטית של הכנסת. הרי הרפורמה גם תתחיל שנה אחרי התקציב, כך שהיא לא קשורה באמת לתקציב או לשנת התקציב, ובכל זאת מביאים אותה בתוך חוק ההסדרים. למה? ממה אתם פוחדים?".

מעוז מזכיר כי משום כך הוא הגיש בג"ץ נגד המהלך. על הביקורת שהשמיעו חבריו על עצם הבחירה לפנות לבג"ץ בנושאים חוקתיים, מה שיעניק גושפנקה להשתלטות המשפטית על הליכי החקיקה, הוא מבהיר כי לא הגיש בג"ץ על עצם הרפורמה ותוכנה, שכן אכן גם לפי דעתו בג"ץ אינו צריך להתערב בכך, אבל על הנהלים והצמדת הרפורמה לחוק ההסדרים יש בהחלט מקום לעתירה לבג"ץ.