מיד לאחר פרסום רשימת המועמדים לבית המשפט העליון פרסם חבר הכנסת שלמה קרעי תגובה בה נאמר בין השאר "נתגבר על המינויים המסוכנים האלו בעז"ה. ננצח בענק ונחליף את בג"ץ כולו בבית משפט לחוקה שימונה ע"י הכנסת".
על משמעות ההצעה להחלפת בג"צ בבית משפט לחוקה, על סיכויי ההצעה הזו ובכלל על מועמדי סער לעליון שוחחנו עם חבר הכנסת קרעי.
"מדברים הרבה על פסקת התגברות ועל ניסיון להכניס כאן או שם שופט כזה או אחר, לשינוי בקטנה את הרכב בג"ץ, כל זה לא יעזור כי בג"ץ יודע לקיים דיונים על ביטול חוקי יסוד. כל הניסיונות לשנות בקטנה ולהתאים קצת את בג"ץ לא שווים בעיניי כלום. לניסיון כזה אין תוחלת עבור מי שרוצה להחזיר את השלטון לידי העם ונבחריו", אומר חבר הכנסת קרעי.
לדבריו "מה שבאמת צריך לעשות זה הקמת בית משפט לחוקה. שופטי בית המשפט העליון יעסקו במה שהם צריכים להתעסק, כלומר ישיבתם כבית משפט לערעורים על החלטות במחוזי, ובעניינים הציבוריים, הפוליטיים והחוקתיים יעסקו שופטים שייבחרו על ידי הכנסת, יעברו שימוע בוועדת החוקה של הכנסת וייבחרו בבחירות חשאיות במליאת הכנסת. כך בית המשפט לחוקה ייצג את כל הקשת הפוליטית בישראל".
מוסיף חבר הכנסת קרעי ואומר כי שופטי בית המשפט לחוקה ייבחרו על פי הצעתו "כמו הבחירות החשאיות לנשיא המדינה ולמבקר המדינה במליאת הכנסת. במקום חברי הוועדה לבחירת שופטים שמגיעים לדילים כאלה ואחרים, כל שופט יגיע לבחירה חשאית במליאה וכדי להיבחר הוא יצטרך לשכנע את הנבחרים ואת הציבור באופן שקוף ותהיה ביקורת ציבורית שממנה חברי הכנסת יתרשמו. כך לא ייבחרו נבחרים שהם נבחרי-על שאין נושא שעומד בפניהם, שיכולים לעשות הכול. יכולה אסתר חיות לקום בבוקר ולהחליט שהיא רוצה לתת זכות שיבה לפלשתינים ואף אחד לא יכול לעמוד בפניה".
לשאלתנו אם במתכונת בית המשפט לחוקה אותה הוא מציע תהיה גם אפשרות להדחת שופט, משיב חבר הכנסת קרעי ואומר כי לטעמו צריכה להיות גם מגבלה של תקופת כהונת שופט. באשר להדחה של שופט על ידי חברי הכנסת ברוב כזה או אחר באמצע כהונתו, אומר קרעי כי הוא "לא בטוח שזה יהיה הדבר הנכון לעשות. יהיה מנגנון הגבלת כוחם בכך שלא יוכלו לבטל חוקי יסוד". לדבריו "עצם המינוי שהוא בהליך של שימוע תוך פריסת האג'נדה זו מסננת מאוד קפדנית. בנוסף, בית המשפט לחוקה לא יוכל לבטל חוקי יסוד, מה שהיום בג"ץ סובר שהוא יכול לעשות. שני הדברים ביחד יתכן וימנעו את הצורך בהדחה. אנחנו רוצים לתת עצמאות לביקורת שיפוטית ולכן לא נוכל לשים את השופטים תחת סד של פחד מהפוליטיקאים".
להערכתו של חבר הכנסת קרעי די בבחירות שיתקיימו בחשאיות בקרב נבחרי הציבור כדי לבטא את רצון העם ואין צורך בבחירות כלליות שיתקיימו בקרב הציבור כולו. הוא מספר כי הניסיון מלמד שכאשר הבחירות נעשות מאחורי פרגוד הנבחרים נשמעים לצו מצפונם ולא לדילים כאלה ואחרים. "שוחחתי עם סופרי הקולות בבחירות לוועדה לבחירות שופטים, והם סיפרו לי שאף פתק לא היה אותו דבר כמו הפתקים האחרים, כלומר שמאחורי הפרגוד אנשים עושים את מה שהם מאמינים בו ולא פועלים לפי דילים ושיוכים פוליטיים. אם לדעת נבחר מועמד כלשהו אינו טוב לעתיד המדינה הוא לא יצביע בעדו כאשר הוא מאחורי הפרגוד".
את הצעתו להקמת בית משפט לחוקה העלה חבר הכנסת קרעי כבר ארבע פעמים בעבר, אך הדבר לא הצליח. על הסיבות לכישלונות העבר ועל הסיכויים שהמהלך יקודם בעתיד, הוא מסביר שבעבר לא היה רוב פוליטי למהלך, אך דווקא בקדנציה הנוכחית לכאורה יש רוב ערכי התומך במהלך. "בקדנציה הזו יש רוב אמתי. לפני שקמה הממשלה ורימו ובגדו בערכים, היו למעלה משישים חברי כנסת ימניים שאמרו שהם רוצים לקדם בית משפט שמרני ולא אקטיביסטי, אלא שכדי להקים ממשלה ובעקבות המרדף אחרי כס ראש הממשלה הם בגדו בכל הערכים האלה".
על הטענה לפיה בית משפט שייבחר על ידי נבחרי הציבור יהיה נתון תחת חשש מהפוליטיקאים, אומר קרעי כי המציאות כעת היא "בית משפט שנבחר בשיטת חבר מביא חבר. הוא נבחר על ידי עצמו וכדי לרצות את המערכת גם שר המשפטים מכניס מועמדים בעלי אותה אג'נדה תואמת מרצ, שאינה מייצגת את עמדת רוב העם, בג"ץ שתומך בהרס בתי יהודים ונגד הרס בתי מחבלים, בג"ץ שמנוגד לכל ערך יהודי ולמסורת".
"בית משפט הוא לא מקום שבו מגיעים לפתרונות ציבוריים. לכל אחד בציבור רצון משלו והמקום לפשר ולהגיע לסטטוס קוו הוא לא בית המשפט, שתפקידו לחתוך ואין לו רצון להגיע לפשרה, מתוך תחושה שדעתם היא דעת עליון. נשיאת העליון קובעת הרכב שיניב תוצאה המותאמת לתפיסתה. מול בית משפט פרוגרסיבי שכזה הרואה במושג המדינה היהודית קוץ בגרונו ומנסה לשנות את היות המדינה יהודית ודמוקרטית ופועלים בניגוד לדמוקרטיה כמו שראינו בחוק הגיוס, במסתננים וכו', בוודאי שעדיף לנו בית משפט שהרוח שתוביל אותו היא רוח העם ולא ערכים אוניברסאליים שהשופטים מביאים מהבית".
מוסיף חבר הכנסת קרעי וקובע כי "אין שום מקום בעולם ששופטים שלא נבחרים על ידי הציבור יכולים לפסול כל דבר, גם את חוקי המדינה. בכל מקום שופט פועל על פי החוקים ומפרש אותם ולא בצורה שחורגת מההיגיון. רק בישראל האקטיביזם השיפוטי הפך את שופטי בג"ץ לנבחרי-על".
לנוכח מבנה המפה הפוליטית העכשווית סבור גם חבר הכנסת קרעי כי המהלך שאותו הוא מבקש לקדם לא יוכל להגיע לכדי מימוש בקדנציה הנוכחית. "יהיה קשה לקדם נושא כזה כשיש קואליציה שמורכבת ברובה על ידי פוסט ציוניים וכאלה שרוצים שבג"ץ יעקר מתוכן כל החלטה שהתקבלה ימנית שמרנית של נבחרי הציבור. בקואליציה הזו נסגר משולש של התקשורת, מערכת המשפט וכנופיית שלטון החוק והשלטון עצמו".
על הקשר בין בג"צ לשמאל הישראלי מספר חבר הכנסת קרעי על שיחה שקיים עם אחד מבכירי הקואליציה השייכים לפלג השמאלי של הקואליציה. "הוא סיפר לי שכאשר הקמנו את הקואליציה ישבנו עם אלקין, סער ושקד והתחלנו לדון באיזה חוקים רוצים לקדם וכל פעם אלקין קם ואמר שהנושא הזה לא יעבור בג"ץ. אחרי כמה פעמים אמרתי להם שאתם כבר לא בימין. אתם איתנו ואצלנו אין דבר כזה לא בגי"ץ. הכול אצלנו עובר בג"ץ, מה שמלמד עד כמה השמאל הוא כלי שרת בידיים של בג"ץ. לכן אנחנו רואים חוקים אנטי דמוקרטיים שחוסמים את היכולת של הציבור לבחור את נבחריו, את רמיסת האופוזיציה בוועדות וכו' וכל זה עובר בשקט ללא פסילה של בג"ץ שיודע שהקואליציה הזו משרתת אותו".
על רשימת המועמדים לבית המשפט העליון שפורסמה על ידי שר המשפטים קובע חבר הכנסת קרעי כי היא גדושה במועמדים מאוד אקטיביסטיים, כהגדרתו. הוא מזכיר את הפצ"ר לשעבר ומזכיר כי נפתלי בנט עצמו אמר עליו שפוחדים ממנו יותר מהחמאס, "מי שיכול לקדם אג'נדה פרוגרסיבית אנטי ציונית, ערכים שמעדיפים את זכויות הפרט על פני ביטחון ישראל וזכות קיומנו כאן". עוד הוא מזכיר את מועמדותו של מרזל, "שופט פרוגרסיבי המסוכן בעיניי למדינת ישראל". אלה ואחרים לצד מה שהוא מגדיר כעלי תאנה בדמותם של שופטי ימין רך, "אין שם מישהו שהוא באמת שמרני".