ד"ר רון בריימן
ד"ר רון בריימןצילום: עצמי

לא ברור מי יעץ לראש הממשלה נפתלי בנט להרחיק לכת ולהשתלח ביועצים הרפואיים והמקצועיים של ממשלתו במקום זה (ניו יורק) ובעיתוי זה (בעיצומה של המגפה, ערב פתיחתה המעשית של שנת הלימודים, ולקראת גל התחלואה הצפוי כתוצאה מכך).

כל הפרשה נראית תמוהה ביותר, עד כדי כך שהיא מאפילה על נאומו בעצרת האו"ם ועל הישגיו שם, אם היו כאלה.

כל הפרשה מעוררת תמיהות בעניין דרך קבלת ההחלטות של ראש הממשלה המאותרג ובשאלה במי הוא נועץ ואל מי הוא פוזל. האם בנט הולך בדרכיו של רחבעם בן שלמה?! שניהם בשנות הארבעים לחייהם בעלותם לשלטון, וספק אם היו בשלים לקבלת האחריות הכבדה.

רחבעם (מלכים א', פרק י"ב) ירש את ממלכתו של שלמה אביו, וסמוך למועד זה נדרש להקל על העם שנאנק תחת עול המסים הכבד של האב. על פי הסיפור המקראי, נראה שלרשותו של רחבעם עמדו שתי קבוצות של יועצים: 

קבוצת "הזקנים", האנשים המבוגרים והמנוסים, יועציו של שלמה המלך, אשר יעצו לבנו רחבעם להקל, לבוא אל העם ב"דברים טובים"; 

קבוצת "הילדים", האנשים הצעירים וחסרי הניסיון, "אשר גדלו אתו", ואשר יעצו לרחבעם דווקא להחמיר ולהכביד את העול.

רחבעם פסל את עצת "הזקנים", קיבל את עצת "הילדים", והתרברב במשפט הידוע: "קטני עבה ממותני אבי ..... אבי ייסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים" (מלכים א', פרק י"ב, פסוקים י'-י"א).  התוצאה: פילוג וקיטוב בעם.

ובימינו, "הזקנים", כלומר היועצים הרפואיים והמקצועיים, נותנים "דברים טובים", עצות טובות, שגם אם הן נראות כמחמירות בטווח הקצר, הן עשויות להקל ולהפחית את מספר קורבנות המגפה בטווח הארוך יותר. ולעומתם, "הילדים", כלומר היחצ"נים ואנשי התקשורת למיניהם, הלוחצים למען "הקלות" בטווח הקצר, שאינן אלא ראייה לטווח קצר ותמותה רבה בטווח הארוך קצת יותר. 

ראש הממשלה צודק עקרונית באמירתו שהמומחים תפקידם לייעץ והשרים תפקידם להחליט. נכון שיועצים הם יועצים והממשלה רשאית להחליט כראות עיניה – ולשאת באחריות למעשיה ולמחדליה – אבל רק אחרי שתקשיב לעצותיהם המקצועיות.

לא מיותר להזכיר לממשלה ולעומד בראשה, וגם לשר המשפטים, שהיועץ המשפטי לממשלה גם הוא יועץ, ותפקידו לייעץ, ואין הוא רשאי לשמש כראש ממשלה עליון, מעל הדרג הנבחר. מדוע כלפי יועץ זה אין הממשלה זקופה כמו במדיניותה הפופוליסטית מול יועצי הבריאות? 

בשלב זה נראה שראש הממשלה בנט, שבידיו הסמכות להחליט, הולך בעצת "הילדים" הפופוליסטיים, בעד הקלות והתקהלויות, שמשמעותן  "הקלות" בטווח הקצר אבל תמותה רבה בטווח הארוך. האם גם הוא מוביל להחמרה בפועל? האם לא למד את לקח רחבעם?! האם גם אצלו "קטני עבה ממותני אבי"?