אביעד מוזס
אביעד מוזס צילום: יח"צ תנועת עזרא

בימים אלו מסתיימים מאה ימי החסד של ממשלת בנט, ימים שבהם נהוג להתייחס בסלחנות יחסית לממשלה. אך משתמו ימי החסד, ניתן אולי להעלות שתי נקודות עומק למחשבה לקראת מאה הימים הבאים וגם הבאים אחריהם.

לגיטימיות – רבות דובר בתקופה האחרונה על שאלת הלגיטימיות של הממשלה. מצד האופוזיציה אלו בעיקר קינטורים הקשורים לגודל מפלגת ימינה אל מול גודלה של הליכוד, וכן אלה שמתעקשים לא לעטר את נפתלי בנט בתואר "ראש הממשלה". התשובה מהעבר השני עוסקת בחוקיות הממשלה ובשיטת הממשל הישראלית המאפשרת גם לממשלה שכזו לכהן. 

אך האמת היא ששאלת הלגיטימיות של ממשלה כלשהי, הינה רצינית הרבה יותר מתארים כאלה ואחרים, ואפילו מחוקיותה של הממשלה. לגיטימיות של ממשל לא נובע רק מתוקף חוק או שיטת ממשל, ואינו נוגע רק בשאלת עצם השלטון. למעשה השאלה המרכזית היא אלו פעולות לגיטימי שהממשל יבצע מתוקף שלטונו. לדוגמה: מידי כמה שנים עולה דיון ציבורי אפשרות למשאל עם בסוגיות ובהקשרים שונים. ההנחה הבסיסית העומדת ביסוד הדיון הזה היא שישנן סוגיות שהן עד כדי כך משמעותיות והרות גורל שלממשלה שמושתתת על דמוקרטיה פרלמנטרית ייצוגית, אין לגיטימציה לקבל החלטה לגביהן. 

עוד באותו נושא:

משמעות הדברים היא ששאלת הלגיטימיות היא לא שאלה בינארית – כן חוקי, לא חוקי, כן ראש ממשלה שלי, לא ראש ממשלה שלי. לגיטימיות היא סקאלה. לכן השאלה היא לא האם לגיטימי, אלא מה לגיטימי ומה לא. האם, למשל, לגיטימי שממשלת בנט תקבל החלטה על תקיפה באיראן? האם לגיטימי שממשלת בנט תקבל החלטה על הסכם שלום? האם לגיטימי שתקבל החלטה על שינוי משמעותי בתקציב ועוד.

ממשלה בעקבות משבר – דומני שאין מי שיחלוק על כך שהממשלה הזו קמה לאחר שנות משבר מאוד מורכבות במדינת ישראל ובמידה רבה בעולם בכלל. חלק מהמשברים קשורים לממשלות הקודמות ובעיקר למחלוקת הציבורית העזה ביחס למי שעמד בראשה, וחלקן קשורות למשבר הקורונה העולמי.

אך כדאי להיות ערים לנקודה מסויימת שתמיד אורבת לפתחה של ממשלה שקמה בעתות כאלה. ישנו חשש מהותי מממשלות שקמות בסיטואציות פוסט משבריות. מדוע? משום שלכאורה מדובר על בשורה אדירה לפחות עבור חלקים רחבים בעם שחיכו לכך שנים רבות ונושמים כעת לרווחה. אלא שכשהתודעה היא ש"הכל יותר טוב ממה שהיה קודם", אנו עלולים למצוא את עצמנו מכשירים כל מיני "שרצים" רק בשם ה"נשימה לרווחה" בעקבות סיום השלטון הקודם.

בספרו החדש והמצויין "מהפכת הקשב", מזכיר ד"ר מיכה גודמן, שלמהפכות עלולה להיות נטיה ליפול בדיוק באותן נקודות שהן נועדו לפתור. אז אמנם לא מדובר כאן במהפכה שלטונית חלילה, אך להחלפת השלטון שקרתה בקיץ האחרון ישנן בהחלט איכויות שלא רחוקות מכך מבחינות רבות. כדאי להיות ערניים לכך בין אם אנחנו בעד הממשלה החדשה ובין אם אנחנו לא מחבבים אותה במיוחד.

חשוב מאוד לומר בהקשר זה שהאחריות לכך לא מוטלת רק על הממשלה, אלא גם ואולי בעיקר על הרשויות הנלוות לה, הן המדינתיות כגון הכנסת, היועמ"ש ובית המשפט, והן ביחס לרשויות האזרחיות ובראשן התקשורת.

צעירות זה לא רק פז"מ, יודע כל מי ששירת בצבא, זה בעיקר אופי. עברו להם מאה ימי החסד, הגיע הזמן להתבגר ולקחת אחריות אמיתית שאינה רק "קונטרה" למה שהיה פה עד עכשיו. העם שלנו כל כך זקוק לכך, וכל כך מגיע לנו.

אביעד מוזס הוא סמזכ"ל תנועת עזרא  

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו