כאשר מטופלים לא מגיבים לטיפול תרופתי מסוים, אפשר לבדוק אופציה נוספת לשיפור מצבם - גרייה מגנטית.
"הגרייה המגנטית למוח הינה שיטה טיפולית חדשה שאושרה לשימוש במצבים של דיכאון, הפרעה ביפולרית, תסמונת טורדנית כפייתית, סכיזופרניה, וגמילה מעישון", מסביר פרופסור לאון גרינהאוס, מומחה לפסיכיאטריה מאז 1980.
"הטיפול מתבסס על העברת גלים מגנטיים לתוך המוח של המטופל באזורים שנבחרים על פי המצב הקליני. הטיפול מתבצע בקליניקה של הפסיכיאטר ובשונה מטיפול בחשמל הוא לא דורש הרדמה ולכן לא גורם למגבלות תפקודיות. בזמן הטיפול המטופל יושב על כסא נוח והמטפל מצמיד לקרקפת של המטופל קסדה או סליל מתכתי דרכם מעבירים את הגלים המגנטים אל תוך המוח. הגל המגנטי גורם לפעילות חשמלית בתאי המוח וכך הוא גורם לשינויים ברגישות של התאים. שינוי זה ברגישות של תאים הוא הגורם שמוביל לסינכרון משופר בין האזורים השונים של המוח. השינויים האלו מובילים להטבה הקלינית".
"מטופלים שעוברים את הטיפול בגרייה מגנטית לא מדווחים על קשיים מיוחדים עם הטיפול. בטיפולים הראשונים יתכן כאב קל באזור הגירוי, כאב שנטה לחלוף עם התקדמות הטיפולים. בזמן הטיפול משתמשים באטמי אוזניים כדי לעמעם את עוצמת הרעש שמכשיר הגרייה המגנטית מייצר".
פרופסור לאון גרינהאוס טוען שהשימוש המרכזי של הטיפול בגרייה מגנטית הינו עבור מטופלים עם דיכאון מג'ורי ודיכאון של ההפרעה הדו קוטבית, שטרם הגיבו לטיפול התרופתי. משתמשים בו גם לטיפול של הפרעה טורדנית כפייתית שלא מגיבה טוב לטיפול התרופתי. עבודות רבות הוכיחו שהטיפול בגרייה מגנטית יעיל בכ-50-60 % מהמטופלים עם דיכאון עמיד או דיכאון הנובע מהפרעה ביפולרית.
שילוב גריה מגנטית עם טיפול תרופתי
טיפול בגרייה מגנטית, לטענת פרופסור לאון גרינהאוס, יכול להשתלב עם כל טיפול תרופתי אחר או שיחתי. "בדרך כלל כאשר מטופל מתחיל סדרה טיפולית עם גרייה מגנטית, משנים את הטיפול התרופתי נוגד דיכאון שהוא מקבל ומנסים שילוב חדש. יש עבודות המשלבות טיפול בגרייה מגנטית עם טיפול ב ECT. המטופל מקבל ECT בימים מסוימים וגרייה מגנטית בימים הנותרים של השבוע".
הטיפול בגרייה מגנטית אושר בישראל לשימוש אצל מטופלים מעל גיל 18. אסור לטפל בגרייה מגנטית עם קיימת היסטוריה של פרכוסים או הפרעה נוירולוגית פעילה. במידה וקרובי משפחה מדרגה ראשונה סבלו או סובלים מאפילפסיה לא ניתן לבצע גרייה מגנטית.
"מטופלים עם דיכאון, הפרעה ביפולרית, או תסמונת טורדנית כפייתית שטרם הגיבו לטיפול התרופתי," מפרט פרופסור לאון גרינהאוס, "הם מטופלים עם רמה גבוה של סטרס ועם סימפטומים קליניים. בדרך כלל הם לא מאוזנים נפשית תקופה ארוכה והניסיון לעזור להם באמצעות טיפול תרופתי לא מצליח. מטופלים אלו סובלים מייאוש ומחשבות של חוסר תקווה. כאשר מציעים להם דרך טיפול אחרת, דרך שהם תרם ניסו, הם מגיבים עם תקווה מחודשת ואמונה שמצבם יכול להשתנות בעזרת הטיפול".
מקרי הצלחה רבים לטיפול בנסיונו של פרופסור לאון גרינהאוס
פרופסור לאון גרינהאוס טוען שקיימים מקרי הצלחה רבים כתוצאה מהטיפול בגרייה מגנטית. "אני יכול לציין מקרה של אישה כבת 35 נשואה ואם לשני ילדים שאובחנה כסובלת מהפרעה ביפולרית. החל מגיל 15 היא סבלה לפחות מ-3 גלי התקף של מאניה ומספר גלים של דיכאון. בזמנים של המאניה מצב רוחה מרומם, היא כמעט ולא ישנה, היא מאוד פעילה והשקיעה כספים בצורה לא מחושבות. כתוצאה נכנסה לחובות גבוהים. בנוסף סבלה מתקופות של דיכאון בהם הייאוש התגבר מאוד והיו אפילו מחשבות אובדניות. באחד ממצבי הדיכאון היא הפכה לאובדנית ולכן נזקקה לאשפוז פסיכיאטרי. בגל האחרון של דיכאון היא טופלה בעזרת ECT. אחרי השחרור היא עברה לטיפולי מאחר ולא ניתן היה להמשיך בטיפול ב ECT."
פרופסור לאון גרינהאוס המשיך את הטיפול של הגל הדיכאוני עם טיפול בגרייה מגנטית. מצבה השתפר מאוד בזכות טיפול זה. "כבר 5 שנים שאני מטפל בה באמצעות גרייה מגנטית בצורה מניעתית. כאשר סימפטומים של דיכאון מתחילים להופיע היא פונה לטיפול. מספר קטן של טיפולים של גרייה מגנטית שובר את הגל של דיכאון. לדבריה מצבי הדיכאון בעבר היו גורמים לה לשיתוק תפקודי ומחשבות אובדניות. בעזרת הטיפול בגרייה מגנטית מצבי הדיכאון נמשכים לא יותר ממספר ימים בלי אובדן של היכולת התפקודית. המצבים המאנים מאוזנים עם טיפול מייצב. לדברי המטופלת הטיפול בגרייה מגנטית שינה את מהלך חייה בצורה מרשימה מאוד".