הבניין שקרס בחולון
הבניין שקרס בחולוןצילום: פלאש 90

אירוע קריסת הבניין בחולון, בו פונו הדיירים יממה קודם לקריסתו בעקבות ערנות של איש כיבוי אש, העלה אצל עשרות אלפי אזרחים בישראל את החשש שמא גם הבניין בו הם מתגוררים נמצא תחת סכנה דומה. איך ניתן לזהות אפשרות לסכנה שכזו? על כך שוחחנו עם ד"ר בני ברוש, מנהל אגף הבניין במכון התקנים הישראלי.

"אי אפשר להיות נביאים ולחזות התמוטטות, אבל אפשר לדעת אם מבנה חולה או שהוא כבר לא כמו שבנו אותו", אומר ד"ר ברוש ומציין כל לא בהכרח גורם הגיל של המבנה הוא המביא להתמוטטותו, ומעיר כי הבניין שקרס בחולון לא היה ישן במיוחד וברחבי הארץ מבנים רבים וותיקים בהרבה ממנו.

"אפשר לזהות על המבנה סימנים ותבחינים מעידים שצריכים לעורר אותנו. בדרך כלל זה לא אירוע מיידי אלא אירוע תהליכי ובמובן זה האירוע בחולון היה אירוע חריג", אומר ברוש ומציין כי המבנים שנבנים כיום נבנים באופן שמותיר לחומר מידה מסויימת של גמישות המאפשרת לו להכיל תנודות בקרקע כדוגמת רעידות אדמה וכיוצא באלה. "המבנים לא אמורים להיום קשיחים כמו זכוכית, אלא יותר לכיוון הפלדה. השילוב של שלד מבטון, פלדה ובלוקים יוצר את מה שמאפשר לנו סימנים מעידים".

"מיד לאחר שבונים מבנה הבטון מתכווץ, כשקורה נלחצת לאיטה זה תהליך טבעי שניתן למדוד אותו, האדמה עדיין לא "התלבשה" על המבנה והחומרים עדיין זזים מדברים זה עם זה עד שהבניין מתייצב", אומר ד"ר ברוש ומציין עוד כי גם לאחר הבנייה הבטון עדיין ממשיך להתקשות במשך פרק זמן מסוים.

על אותם סימנים שמעידים על סכנת התמוטטות שמרחפת על הבניין, אומר ברוש כי לא מדובר בהכרח בסימנית המתגלים במיכשור עדין במיוחד. סדקים, עקמומיות שמזהים בעין, רטיבות במקומות שונים, הם חלק מהסימנים המלמדים שיש צורך בבדיקה ובקרה מקצועית יותר. "צריך לראות האם יש מים בקרבת המבנה באופן קבוע, האם יש צמחיה קרובה שמתחילה להתחבר לרכיבים במבנה, האם יש סדקים, האם רואים את הברזל שבתוך המבנה שאמור היה להיות מוגן מהחלדה על ידי הבטון? לא כל סדק צריך להכניס אותנו להיסטריה, אבל מדובר כאן בניהול סיכונים ואיבחון הדברים מבעוד מועד".

עוד מוסיף ברוש ואומר כי "אם יש סדק שבכל בוקר רואים אותו כבר עשרים שנה כדאי לבדוק, אבל אם רואים שבמשך תקופה קצרה סדקים מתרחבים או מתארכים או מתווספים סדקים זה צריך לעורר אותנו". על המבנה בחולון הוא מדגיש כי שם השינוי היה מהיר ובנוסף הוא מציין כי בדרך כלל מבנה שנהרס לא אמור להיראות כמו ערימת בטון כפי שהיה בחולון שכן הקירות אמורים להיות מחוברים במדיה מסוימת לרצפה וכך חלקי קומות אמורים להישמר יחד. במקרה זה ההתמוטטות הובילה לקריסה מוחלטת והדבר מוביל להבנה שהייתה בעיה עוד בשלבי הבנייה, אולי בחומרים, אולי ברמת התכנון ואולי בביצוע.

לדבריו האירוע בחולון "לא היו רק נס לתושבים אלא נס לכולנו, לכל מי שגר במבנה לא צעיר. ככל שהמבנה בוגר יותר צריך לבדוק ולעקוב אחריו כמו גוף האדם. אנחנו צריכים להפוך את הנס בחולון לשעון מעורר לכולנו".

ד"ר ברוש מציין כי בדיקה מקצועית של מבנים אינה אמורה להיות סיפור יקר ולא תמיד צריך לחכות עד שאחרון הדיירים ישתכנע שאכן הסימנים המעידים מצריכים בדיקה שכזו. "מדובר על מספר שעות של מהנדס שמוציא דו"ח מטעם מכון התקנים או מעבדות אחרות בתחום הבניה. מדובר במחיר של כמה עשרות שעות של מהנדס וכמה טכנאים. זה יכול להתחלק ללא בעיה בין כל הדיירים", הוא אומר ומעיר כי בדיקה שכזו יכולה להסתכם בהמלצה לתיקונים קלים והשלמות טיח ואישור של מהנדס מעלה את ערך המבנה.

האם הזיהוי והטיפול של ליקויים מסוג זה אמורים להיות באחריות המתגוררים במבנה ולא באחריות הרשות המקומית והמדינה? "ברמה לאומית מדינה אחראית על בריאות אזרחיה כמו שהאזרח אחראי לבריאותו. המדינה, יחד עם איגודי המהנדסים והארגונים המקצועיים באקדמיה כותבים את הנהלים ואת הסטנדרטים הטובים ביותר והאזרח יכול להיות בטוח שהמבנים נבנו עם מערכת נכונה ואיכות החומרים הנכונים, גם אם לעיתים יש כשלים". לזאת הוא מוסיף ומעיר כעי "הסכנה היא לא רק לתושבים אלא גם להולך ברחוב והרשות יכולה לעשות עסקאות טובות יותר עם מהנדסים וקבלנים כדי למנוע התמוטטויות".