סער ומנדלבליט
סער ומנדלבליטצילום: חזקי ברוך

שר המשפטים גדעון סער מקדם את חוק הגבלת כהונת ראש ממשלה. זאת מתוך התפיסה לפיה שנות שלטון רבות וארוכות גוררות איתן סיאוב עד כדי שחיתות.

שוחחנו עם עורך הדין אייל בסרגליק, מומחה למשפט פלילי ועברות צווארון לבן ומי שייצג ומייצג גם כעת אנשי ציבור רבים בזירות המוניציפאליות והלאומיות, המתנגד להצעת החוק.

בסרגליק רואה בחקיקה זו ככזו שנמצאת תחת הכותרת של 'רק לא ביבי', גם אם מאוחר יותר הוחלט לבצע בה שינויים על מנת שלא תיראה כזו, אך מעבר לכך, הוא אומר, "התוצאה האופרטיבית היא הגבלת משילות. אם העם אמר את דברו והוא בוחר פעם אחר פעם בפוליטיקאי כזה או אחר, מי שם את הממשלה הנוכחית לקבוע את רצון העם בעתיד, כאשר האג'נדה של החוק הזה ברורה והייתה חלק ממצע הבחירות שנועד לפגוע בראש הממשלה הקודם? הרי בשביל זה יש בוחר שיוכל לבחור את מי שהוא רוצה".

לטעמו מדובר בפגיעה בדמוקרטיה, "אם המנהיג עושה עבודה מצוינת למה להגביל אותו?", הוא אומר ומעיר מניסיונו כי "אכן יש הרבה מקרים שאדם שנמצא בשלטון תקופה ארוכה עלולה להיווצר תחושה קשה של חסינות יתר, אבל התחושה הזו צריכה להיבחן במבחן החוק במקרה וישנה עבירה. יש חוקים שמאפשרים בדיקה מקדימה של היועמ"ש בחשד לעבירות של אנשי ציבור, אבל זה לא המקרה פה. כאן זה נראה שרצו לבצע חקיקה פרסונאלית כלפי נתניהו, ומאחר והבינו שתהיה ביקורת חריפה, בין השאר בגלל שראש הממשלה מייצג 6 מנדטים ובסקרים 4 מנדטים, ולכן טענו שמדובר בהגבלה כללית שלא נועדה לפגוע בנתניהו".

"לא יעלה על הדעת שיש חקיקה כזו כשהיא לא עברה את רצון העם. רצון העם הוא לא גחמה של מפלגה כזו או אחרת או פוליטיקאי כזה או אחר", אומר בסרגליק הטוען כי גם אם חקיקה כזו הייתה חלק ממצע של מפלגה כזו, הרי שכאשר תוצאות הבחירות העניקו לה מספר מצומצם של מנדטים ברור שהיא אינה מייצגת את רצון העם.

עוד הוא מציין כי לא ניתן להתעלם מכך שהמהלך הנוכחי מגיע זמן קצר לאחר החלטתו של שר המשפטים להקים ועדת חקירה לעניין הצוללות, החלטה שתחייב השקעת משאבים ציבוריים רבים בסוגיה שכבר ניתנה עליה חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה שקבע שאין צורך בחקירה וכבר בוצעה חקירת משטרה שלא הניבה תוצאות הנוגעות לנתניהו לאחר שעד המדינה גנור חזר בו ולא הביא לחוקריו את התוצאה המיוחלת, קרי הפללתו של נתניהו.

לטעמו של בסרגליק בחינה של הנתונים באופן משפטי השוקל את האינטרס הציבורי מביאה אותה למסקנה שקיימת כאן מגמה שלילית.

שאלנו את עו"ד בסרגליק אם המודל האמריקאי המגביל את כהונת הנשיא לשתי קדנציות אינו דמוקרטי ואינו ראוי לחיקוי בישראל, והוא מזכיר כי גם בארה"ב היו שביקשו לתקן את חקיקה על מנת למנוע מטראמפ להיבחר בפעם השנייה, "כלומר מדובר בחקיקה לפי גחמות".

לדבריו "זו בהחלט דמוקרטיה ואכן ניתן ללמוד משיטות דמוקרטיות אחרות", אך יש לבחון את ההבדלים בין שיטות הממשל ולראות שהמציאות בישראל שונה בתכלית מזו שבארה"ב. בהקשר זה הוא מזכיר את היות הנשיא בארה"ב מרכז את השלטון של כל עשרות המדינות בארה"ב שבראשן עומד מושל ולהן נציגות של אלקטורים. לטעמו בישראל הדברים אמורים להיבחן על פי רצון העם ולא על פי גחמה של מפלגה קטנה שבקונסטלציה פוליטית כזו או אחרת קיבלה לידיה את הגה השלטון אך במעבר של ח"כ אחד או שניים מקואליציה לאופוזיציה תאבד את ההגה הזה.

"מה קורה אם יש ראש ממשלה שעשה קדנציות מצוינות והעם רוצה אותו שוב? מי שם את הממשלה הנוכחית להחליט כלפי פני עתיד את שיטת הבחירות שלנו?", הוא שואל ומוסיף: "אם זה היה בהסכמה של כל סיעות האופוזיציה והקואליציה תוך כדי דיאלוג הייתי מבין ומקבל, אבל אנחנו לא שם. יש כאן זו פגיעה חוקתית שיכולה להיגרם על ידי שלושים או ארבעים חברי כנסת שבמקרה יהיו במליאת הכנסת ביום ההצבעה".