רון ארד
רון ארדצילום: פלאש 90

לצד המחלוקות והסערה סביב תוכן הדברים החזיר נאומו של ראש הממשלה נפתלי בנט לזיכרון הקולקטיבי של כולנו את מאמציה של מדינת ישראל להשיג מידע על הנווט השבוי רון ארד. בראיון לערוץ 7 מתייחס האלוף במיל' אייל בן ראובן, מי שבין תפקידיו היה גם מנכ"ל עמותת 'לחופש נולד' שפעלה להשבת הנעדרים והשבויים.

בן ראובן מספר על התרגשותו כאשר שמע, תוך כדי נסיעה, את ראש הממשלה נואם ומספר על המאמצים, שכן עצם האמירה הפומבית, שלא נאמרה כפליטת פה אלא בצורה מודעת ומושכלת, מלמדת שמדינת ישראל ממשיכה לעסוק בפרשה, וככל הנראה, מוסיף בן ראובן, ישנה גם תוצאה שלא תמיד רוצים ולא תמיד ניתן לומר אותה במפורש.

בעיני האלוף במיל' בן ראובן אמירתו של בנט היא אמירה ראויה מאוד, ובהקשר זה הוא מזכיר את דבריה של תמי ארד שקיבלה מידע על התוכן שמאחורי הדברים וקבעה הבוקר כי לא סוכנו חייו של אף לוחם במסגרת מבצע זה.

"לעיתים נכון לומר את הדברים כדי להזיז תהליכים", רומז בן ראובן המדגיש כי מהיכרותו את ראש המוסד שאינו 'אדם של אני ואני', כהגדרתו והאישור שניתן לפרסום הדברים על ידי ראש הממשלה נעשה באופן מבוקר ואחראי. "מדובר בעניין רציני שבו הודיע ראש הממשלה שהוא עוסק בנושא רון ארד וכך גם המדינה", הוא אומר ומציין גם את הפעילות האובססיבית, כהגדרתו, של מאיר דגן המנוח בכהונתו כראש המוסד למען הבאת מידע ונתונים על רון ארד והנעדרים האחרים.

עוד שאלנו את האלוף במיל' בן ראובן אודות עמותת 'לחופש נולד' שאותה ניהל במשך כחמש שנים וסוג הפעילות שבוצעה בה. "העמותה הוקמה ביוזמת עו"ד אליעד שרגא כמי שעבד הרבה מאוד עם משפחת ארד. ההבנה הייתה שבדרכים שניסו לא הצליחו להביא מידע, ולכן הוחלט לעשות ניסיון בדרך נוספת, להציע הרבה מאוד כסף, עשרה מיליון דולר, תמורת מידע רלוונטי, וכשהדבר התחיל לעבוד צירפנו גם את משפחות נעדרי קרב סולטן יעקב וגיא חבר. העמותה עסקה בהגעה לכל מקום בעולם כדי להציע הרבה מאוד כסף תמורת מידע בנושאים הללו".

"בלי לפרט אני יכול לומר שהגיע הרבה מידע ולא רק בנושא הנעדרים", אומר בן ראובן ומעיר כי קל יותר לבעלי מידע לתקשר עם עמותה הומניטארית שלכאורה אינה מייצגת באופן רשמי את מדינת ישראל. "הנחת העבודה הייתה שחלק גדול מהטלפונים שהגיעו מכל קצווי העולם, כולל איראן ומצרים, היו כוזבים בניסיון להרוויח כסף. התפקיד שלנו היה לדלות את המידע האמתי".

על הביקורת שהוטחה בראש הממשלה כמי שעשה שימוש במוסד לטובתו הפוליטית והמנהיגותית, כשם שהאשימו בעבר גם את נתניהו, אומר בן ראובן: "אם לא הייתה הביקורת הקשה, שבחלק מהמקרים הייתה גם מוצדקת, על הגילוי של נתניהו את נושא ארכיון הגרעין, הייתי מניח שהביקורת על בנט הייתה מאוד קלושה. היו הרבה גורמים פוליטיים שנכנסו לדבר הזה. אני סבור שמדובר בעניין אחר לחלוטין, עניין הומניטארי לחלוטין. לא נפגעה כאן כל יכולת של המוסד או גוף אחר במה שחשף בנט".

המסר העיקרי שרואה בן ראובן בדבריו של בנט הוא שישראל ממשיכה לעסוק בנושא רון ארד וחיפוש המידע אודותיו. זאת לצד השיקול הנדרש סביב השאלה עד כמה המדינה צריכה לסכן חיי לוחמים למען מי שכמעט בטוח שכבר אינו בין החיים. "זו הייתה אמירה הגיונית רצינית וכזו שאומרת להורים שמדינת ישראל מחויבת ללוחמים".

ומה באשר למידורו של שר הביטחון מהכוונה לפרסם את המידע בציבור? "קשה לי להתייחס לזה. הייתי מצפה ברמה האישית ששר ביטחון יהיה מודע לזה. אני מציע לשניהם לשבת ולדבר על כך ואני משער שכך גם ייעשה".

עוד ביקשנו את התייחסותו של בן ראובן להיתכנות מבצע כדוגמת זה שנטען בתקשורת העברית שבו מ דובר, מבצע בו נחטף גנרל איראני בכיר על מנת לדלות ממנו מידע על רון ומבצע בו נשלחו לוחמים לעומק בקעת הלבנון על מנת לדלות DNA מגופה שיתכן והיא של רון. האם סוג כזה של מבצעים סביר והגיוני בעיניו? בן ראובן משיב בשלילה. "לגבי חטיפת גנרל איראני, מאחר ואני לא בקי בפרטים זה נראה לי מאוד לא סביר, כי אנחנו מבינים מה הסיכון שבפעולה כזו, אבל אני נזהר בדבריי", הוא אומר ומוסיף: "יש פעולות שנלקח בחשבון הסיכון בהן וגם כאן מן הסתם שקלו עד לאן הולכים ולוקחים סיכון".

עוד ביקשנו את התייחסותו של בן ראובן לטענותיה הקשות של משפחת גולדין החוששת שהיא הופכת לתעתיק של משפחת ארד. כזכור, משפחת גולדין טוענת שממשלת ישראל לא עושה די כדי להשיב את הדר ואורון, אינה מחליפה את הממונה מטעמה לאחר שזה לא הניב תוצאות בפעילותו ואינה מפעילה מנופי לחץ כלכליים, אזרחיים ובינלאומיים על החמאס.

"מאחר ועסקתי הרבה מאוד בנושא נעדרים ולצערי גם בנושא משפחות שכולות, אני אומר שבעיניי כל אמירה של משפחות שכולות ומשפחות של נעדרים היא אמירה לגיטימית עד כדי נכונה. זו הרגשתם, ומשפחת לוחם נעדר זכאית לדרוש את השבת הבן".

"עברתי חוויות מאוד לא פשוטות עם משפחות נעדרים, גם אחרי עשרים שנה ויותר כשאמרו לי כנציג המדינה שלא עשינו מספיק ולא החזרנו את הבן. אלו אמירות לגיטימיות מאוד. מצד שני יש את הצרכים של המדינה ויש סיכונים שמקבלי ההחלטות צריכים לקחת בחשבון. אני מבין את משפחת גולדין, אבל גם יודע על הרבה דברים שנעשו כדי להשיב את הבנים ועם זאת האמירה שניתן לעשות יותר היא תמיד נכונה. אני לא רוצה לתת ציון לפעילות. ראש הממשלה הנוכחי והקודם מחויבים לחלוטין לנושא".

על הדרישה להחליף את הממונה על סוגיית השבויים והנעדרים לאחר שהממונה הנוכחי לא הניב לכאורה תוצאות רצויות, והטענה שיכול היה ראש הממשלה הנוכחי להחליפו במסגרת חילופי השלטון, משיב האלוף במיל' בן ראובן כי לצד הטענות הללו "יש גם משמעות גדולה לבעל הניסיון ולמי שמכיר את האנשים הרלוונטיים. מתוך היכרות אני אומר שהממונה הוא איש רציני וראוי, ולכן אני לא חושב שהחלפת הממשלה הייתה מחייבת את החלפתו. מה שאמור לקבוע הם כישוריו ויכולותיו".