אזרחי מדינת ישראל שבו זה מכבר לניהול חיים שגרתיים לצד נגיף הקורונה זאת באמצעות התו הירוק וההנחיות המוקפדות של משרד הבריאות. אך יש אוכלוסייה שלמה, אוכלוסיית "הגיל השלישי", שעדיין מפחדת לצאת לרחוב שמא הם ידבקו בנגיף הקורונה ומשם עבורם אין דרך חזרה.
ד"ר דבי שפירא, מומחית לגריאטריה ורופאה במרפאת הזיכרון בבית החולים שערי צדק מסבירה מדוע הפחד שמוצדק. "צריך לחלק את זה לאוכלוסייה המבוגרת המחוסנת והלא מחוסנת. מי שלא מחוסן נמצא בדרגת סיכון גבוהה. הבעיה היא גם שחלק מהמבוגרים גם אחרי שעשו חיסון דרגת החיסון שלהם לא מספיקה ולכן הם חוששים מאוד", היא מתארת.
הסגרים הרבים שהוטלו על אזרחי המדינה גרמו לכך שלאורך זמן רב האוכלוסייה המבוגרת נותרו לבד בבתיהם והבדידות הזאת דירדרה את מצבם הנפשי.
"אני עובדת במרפאת זיכרון ואני רואה אצל אנשים שנמצאים במעקב קבוע אצלי שלפני קורונה היו יוצאים למועדון מידי יום להיפגש עם חברים וכשהחלו הסגרים וזה לא יכול היה לקרות זה דירדר אותם מבחינה קוגניטיבית", אומרת ד"ר שפירא. "כאילו לקחו להם כל פעם את התרופה שלהם שהיא היציאה מהבית, המפגשים במועדון והשהייה עם המשפחה. זה היה עבורם קשה מאוד כי זה מה שהחזיק אותם. אנחנו רואים שהימנעות מיציאה מהבית גורמת לדיכאון ולכן הפתרון היום הוא לעשות חיסון ולצאת למקומות האלה כי כך דרגת הסיכון היא הרבה יותר נמוכה".
כעת, למרות שהכל פתוח, רבים מהאוכלוסייה המבוגרת מעדיפים להישאר בבית ולהימנע ממפגשים חברתיים.
ד"ר שפירא מזהירה מפני הסכנה של ההישארות בבית. "הקורונה היכתה קשה מאוד באוכלוסייה המבוגרת במוסדות", היא מספרת. "כשלא היה לנו את החיסון הפגיעה הייתה קשה מאוד והיום אנחנו לא שם. מבחינת המחלה עצמה אנחנו רואים שינוי לעומת מה שהיה בלי חיסון ולכן אני חושבת שאפשר לנצל את הידיעה הזאת ולהיות בטוחים להיפגש. צריך לעודד את האוכלוסייה המבוגרת לצאת ולהיפגש, כי כיום ההימנעות מיציאה וההסתגרות בבית היא שמסכנת אותם".
הפעילות החברתית של האוכלוסייה המבוגרת כוללת בעיקר יציאה למועדון בו הם פוגשים חברים בני גילם ויחד מעבירים את הזמן בצורה חוויתית, כמו כן מפגש עם המשפחה והנכדים גם כן מהווה עבורם פעילות חברתית שעוזרת במובן העמוק יותר למניעת הידרדרות בקוגניציה.
"הבדידות של האוכלוסייה הזאת משפיעה לרעה ומדרדרת אותם מההיבט הנפשי והדיכאוני", מציינת ד"ר שפירא. "כשאתה פחות באינטרקציה ובתקשורת עם אנשים כך מה שאתה לא מנצל הולך ומדרדר את מצבך הנפשי".
איך את מנסה לעודד את מי שמפחד לצאת מהבית? "אני אומרת שהמצב הוא לא כמו לפני שנה, אנחנו רואים הבדל משמעותי שהביא החיסון ואם אתה מחוסן ואתה מגיע למקום שבו האוכלוסייה מחוסנת הסיכונים הרבה יותר נמוכים להידבק, ואני מזכירה שיש גם מחיר לזה שממשיכים להסתגר בבית והוא לא טוב".
"צריך לבחור את המקומות שאתה יוצא אליהם, להימנע משהייה במרחב בו יש אוכלוסייה צעירה, זה פחות מומלץ כי בכל זאת זה לקחת סיכון וגם זה תלוי בדרגת התחלואה. כשאנחנו בזמנים שדרגת התחלואה יותר גבוהה צריך יותר להישמר".
ומה הדרך הנכונה לשמור על המבוגרים במרחב הציבורי? "הצעירים צריכים להתחסן. צעירים לא מחוסנים הם אלו שמסכנים את האוכלוסייה המבוגרת".