עשרות מנהיגים יהודים, סגני נשיא הנציבות האירופית, פרלמנטרים ודיפלומטים בולטים מכל רחבי היבשת התכנסו היום בבריסל בפתיחת כנס מנהיגים של איגוד הארגונים היהודים באירופה (EJA). מדובר בפעם הראשונה מאז תחילת מגפת הקורונה בה מנהיגי הארגונים והקהילות יכולים להיפגש (לאחר הסרת מגבלות הטיסה) ולדון באתגרים חסרי התקדים העומדים בפני יהדות אירופה ולפעול ביחד עם מדינאים, ופוליטיקאים מרחבי היבשת לגיבוש פתרונות אפקטיביים למזעור התופעה.
נשיא המדינה, יצחק הרצוג, שברך את באי הכינוס מישראל, ציין בדברי ברכתו כי "אירופה מתמודדת עם אתגר חסר תקדים בדמות נגיף הקורונה. במקביל, גם מגפת האנטישמיות ממשיכה להתפשט ברחוב ובאינטרנט. אנו ממשיכים לצערי, לראות איומים על חיי הדת והתרבות היהודיים באירופה, כולל קריאות, חקיקות ופסיקות התומכות באיסור על ברית מילה וייצור בשר כשר. אני קורא למנהיגי אגוד הארגונים היהודיים באירופה - EJA, להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותכם על מנת להבטיח שיהודי אירופה יוכלו לקיים אורח חיים יהודי חופשי ובטוח".
שר התפוצות, נחמן שי, הבטיח לבאי הכינוס, כי "קולם של יהודי התפוצות חייב להישמע סביב שולחן ממשלת ישראל החדשה. אנו יכולים לראות קשר ישיר בין אנטישמיות לאנטי-ציונות. כאשר הזמנים סוערים בישראל, יהודי אירופה נאלצים להסתובב כאילו מוצמד להם לוח מטרה על הגב ועל ישראל לסייע להם כפי שהם מסייעים לנו מאז הקמת המדינה"
יו"ר איגוד הארגונים היהודים, מנחם מרגולין שיזם את הכנס, ציין בפתחו כי:"בעוד אירופה התמקדה בצדק במיגור מגיפת הקורונה, נגיף האנטישמיות המשיך להתרבות. למרות שאנו מברכים את המוסדות האירופיים על הגדלת המשאבים והמימון להתמודדות עם אנטישמיות, אנו נמצאים כרגע בפיגור רב אחר התפשטות התופעה. על רקע ממצאי הסקר המטרידים, יש עוד הרבה מה לעשות ברמה הפוליטית המדינתית והפאן-אירופאית. הכנס מהווה את יריית הפתיחה של המרוץ למיגור תופעת האנטישמיות שגדלה לצערי מאוד בשנתיים האחרונות בכל רחבי היבשת."
כחלק מהמאבק, הציג הרב מרגולין בכנס את תוכנית של 10 נקודות, "עשרת הדיברות" של ה- EJA למיגור האנטישמיות והקמת קבוצות עבודה פרלמנטריות ברחבי אירופה להנעת התהליך:
- עידוד והדגשת החשיבות למדינות האיחוד האירופי ששמירה על זכותם של יהודים במדינות השונות לחיות על פי אמונתם הינה זכות יסוד של האיחוד האירופי.
- קידום יוזמות חינוכיות להטמעה בתוכניות ממלכתיות המדגישות כי אין לאנטישמיות מקום באירופה המודרנית והסובלנית.
- הקצאת תקציב מהאיחוד האירופי ועידוד המדינות החברות להקדיש תקציב לתחזוקה ותמיכה של מוסדות חינוך יהודיים.
- עידוד מדינות האיחוד לתמוך בביטחון המוסדות והבניינים היהודיים ולהגביר את התמיכה בעת מתיחות מוגברת.
- לחץ על רשתות חברתיות לפעול באופן מהר ותכליתי יותר למניעת תוכן שנאה על השתת עונשים חמורים וכספיים כאשר תוכן כזה מתפרסם.
- על מדינות האיחוד לפעול נגד ארגונים או קבוצות המקדמים או תומכים באנטישמיות על פי הגדרת IHRA.
- התניית קבלת מימון מהאיחוד האירופי בהתחייבויות למאבק בגזענות, אנטישמיות ואפליה.
- על מדינות שטרם מינו נציב מיוחד למאבק באנטישמיות לעשות זאת בהקדם , ובנוסף להקים ועדות רשמיות לניטור ומלחמה באנטישמיות בפרלמנטים הלאומיים.
- הקמה ומיסוד של אמצעי הגנה משפטיים נגד BDS ברמה הפאן-אירופית והמדינתית
- החלת איסור על מכירת מזכרות נאציות במכירות פומביות וברשת לאנשים פרטיים או לגופים שאינם מעורבים ישירות במתקני חינוך כגון אוניברסיטאות או מוזיאונים.
במהלך הכינוס נחשפו התוצאות המטרידות של סקר פאן-אירופאי שיזם ארגון Action and Protection (APL) מהארגונים הפעילים באיגוד הארגונים היהודיים באירופה, שבדק את רמת הדעות הקדומות, התפישות האנטישמיות והאנטי-ישראליות בקרב למעלה מ – 16,000 אלף נשאלים ב – 16 מדינות ברחבי האיחוד האירופי ובהן; צרפת, גרמניה, בריטניה, ספרד, איטליה, אוסטריה, בלגיה, צ'כיה, יוון, הונגריה, לטביה, הולנד, פולין, רומניה, סלובקיה ושבדיה.
בין הנתונים המטרידים בסקר ניתן לראות כי:
- רבע מכלל הנחקרים הסכימו עם הקביעה כי מדיניות ישראל גורמת להם להבין מדוע יש אנשים ששונאים יהודים.
- כמעט שליש מהנשאלים באוסטריה, הונגריה ופולין ציינו כי יהודים לעולם לא יוכלו להשתלב במלואם בחברה.
- כמעט שליש מהנשאלים הסכימו כי קיימת רשת יהודית סודית המשפיעה על עניינים פוליטיים וכלכליים בעולם. (רומניה - 29%; צרפת - 28%; צ'כיה - 23%)
- בספרד, 35% ציינו כי הישראלים מתנהגים כמו נאצים כלפי הפלסטינים; 29% אמרו אותו דבר בהולנד; ו -26% הסכימו עם ההצהרה בשוודיה
- בלטביה, קצת יותר משליש - 34% - אמרו שיהודים מנצלים את זיכרון השואה למטרותיהם שלהם; 23% הסכימו בגרמניה; ו -22% הסכימו בבלגיה
הרב שלמה כובש, מייסד ארגון APL ויוזם הסקר מציין כי נתוני הסקר משמשים כהשלמה לנתונים על תקיפות אנטישמיות ברחבי אירופה וניתן ליישם אותו לתוכנית פעולה מעשית רק יחד עם מידע נוסף על הסביבה החקיקתית והחינוכית של כל מדינה.
"יהודים ברחבי אירופה צריכים להציע תוכניות פעולה ספציפיות לממשלותיהם השונות כמו גם ברמת האיחוד האירופי. עלינו לקחת את גורלנו בידינו אם אנו רוצים שנכדינו יוכלו לחיות באירופה בעוד 20-50 שנה מהיום. על מנת שתהיה לנו דרך פעולה ממוקדת, אנחנו צריכים קודם כל הבנה ברורה של המצב הקיים על סמך מחקר רציני שאין לפקפק בנתוניו. זו בדיוק המטרה של סקר זה שהינו מחקר הגישות האנטישמיות הגדול ביותר בכל הזמנים באירופה. בשלב הבא עלינו ליזום מערך ניטור עצמאי של תקיפות אנטישמיות במדינות החברות באיחוד שעדיין לא הקימו מערך משל עצמן". הרב כובש הדגיש כי: "אמצעי חינוך וחקיקה לצד הקפדה על אכיפת החוק הם המפתחות למאבק שלנו להישרדות."
הסקר נערך ע"י מכון הסקרים המוביל IPSOS SA בניהולו של פרופסור אנדראס קובאץ מאוניברסיטת מרכז אירופה, וינה-בודפשט.
קלמן סזלאי, מזכיר ארגון APL אומר כי הארגון מציע ליצור מדד אנטישמיות אירופאי משולב ומאוחד שיתעדכן בתדירות הגבוהה ביותר האפשרית. מדד שכזה יאפשר לנו להסיק את המסקנות הרלוונטיות בבחירת שיטות עבודה מומלצות בחינוך, מחקר, חקיקה וביטחון. כצעד ראשון, APL יצר מאגר מידע מקיף חדש לאנטישמיות המשלב דיווחים קיימים ודוחות פשעי שנאה אנטישמיים מקהילות יהודיות ברחבי אירופה. מאגר המידע יהיה זמין באינטרנט כאשר הארגון יפתח את משרדו בבריסל, החל מה -13 באוקטובר.
נשיא הקונסיסטואר של הקהילות היהודיות בצרפת, ג'ואל מרגי ציין בכנס: "דבר אחד בטוח, בעוד שהמוסדות והפוליטיקאים האירופאים מקדישים משאבים משמעותיים ולא חוסכים במאמץ במאבק באנטישמיות, המצב באירופה לא משתפר. גרוע מכך, הוא מידרדר. הגיע הזמן להתמודד עם העובדות. לא ניתן לצמצם את המאבק באנטישמיות רק עם פעולות של בידוד וענישה שהם אומנם חיוניים, אך על מנת שיהיה אפקטיבי באמת, המאבק באנטישמיות חייב לרדת לשורש הבעיה. אירופה חייבת להשיק יוזמות קונקרטיות בתחום החינוך למאבק בסטריאוטיפים אנטי-יהודיים. עליה גם להעריך את המורשת ואת תרומתה של היהדות ולהזכיר ללא הרף כי הרוחניות היהודית היא חלק בלתי נפרד מהתרבות האירופית. במקביל, אירופה חייבת גם לשמור על חופש המצפון והפולחן. עליה לגנות חוקים האוסרים על שחיטה פולחנית ומילה. החירויות הללו הן הערבות לעמידות יהדות אירופה. אין עליהם משא ומתן. חופש הדת ליהודים הוא ברומטר למידת החופש של הציבור הכללי. ככל שיהודים יוכלו לחיות בחופשיות ובביטחון באירופה כך יוכלו כולם."