נציגות פורום 'תורתן אמנותן', אפרת לופו ונעמה מוסקוביץ', השתתפו היום בדיון בכנסת על החלטת שר האוצר להפסיק את סבסוד המעונות.
השתיים מספרות על החלטת נשות האברכים בציונות הדתית להתאגד לנוכח החלטתו של השר ליברמן לביטול הסבסוד במגמה להוציא את הגברים לשוק העבודה, אך בכך, לדבריהן, הוא פוגע בנשות האברכים ובערך לימוד התורה. "הוא אומר שמי שלומד תורה שווה פחות מלומדי מדעי הרוח, תיאטרון או כל תחום במדעי הרוח. אנחנו רוצות להיאבק על החזרת הסבסוד כפי שהיה בעבר".
לדבריהן מדובר במאבק לו שותפים שני המגזרים, מגזר הציונות הדתית והמגזר החרדי, כאשר הן מייצגות פלח אחד במאבק המשותף. "אנחנו נאבקות למען כלל נשות האברכים. מבחינתנו לימוד התורה הוא ערך ולא משנה מאיזה מגזר הוא מגיע. אנחנו צריכים להיות זכאים להנחות שמקבלים סטודנטים למדעי הרוח".
על הטענה לפיה מדובר במגמה של שר האוצר להוציא את הגברים החרדים לשוק העבודה, משיבה נעמה כי גם אם היא יכולה להבין את ההיגיון שמאחורי המהלך, "יש דרכים טובות יותר לעשות זאת. אנחנו נענשים כחלק מהמהלך הזה. לא זו הדרך. אפשר לתת תמריצים, אפשר לייצר שיח. הדרך הזו מכלילה את כל האברכים ולא עושה הבחנה בין ציבורים שונים, בין לימודי דיינות ורבנות, אלא מורידה את הערך מכל לימוד התורה כאילו לא מדובר בערך לאומי של עם ישראל אלא ערך פרטי של אדם שצריך לשלם על כך".
אפרת מספרת על התמודדותה כאשת אברך שילדה לפני כחודשיים ובעוד חודש תצטרך לשוב לעבודה כמפרנסת יחידה ובמקביל היא גם סטודנטית לתואר שני, "אני מחפשת עבודה נוספת כי אני יודעת שעול הפרנסה עליי ואני לא רוצה שבעלי ייצא לעבוד. חשוב לי לימוד התורה של בעלי ואני מגבה אותו. כמו שאני לוקחת על עצמי עול אני מצפה שלפחות המדינה לא תפגע בי ובשאר נשות האברכים ובילדים שלנו. אני לא רוצה לשלוח את הילדים למעונות פיראטיים, אלא למעונות התמ"ת ובשביל זה אנחנו צריכים את ההנחה".
לדבריה העלות הכלכלית של משפחתה למעונות נאמדת בכחמשת אלפים שקלים בחודש לשתי בנות במעון, סכום שמוביל אותה למסקנה שיתכן ויהיה עליה לעבוד בהיקפים פחותים, ולמעשה "במקום לגרום לגברים לצאת לעבוד, זה מחזיר אותנו, הנשים, הביתה".
להערכתן בציונות הדתית אמנם מבינים את ערך לימוד התורה אך לא מספיק מבינים את קושי ההישרדות הכלכלית היומיומית, ולשם כך נדרשת הנהגה ציבורית, רבנית ופוליטית שתיאבק להחזרת הסיבסוד מתוך הבנה שערך לימוד התורה הוא ערך לאומי ולא עניין פרטי.