לקראת כינוס הוועדה למינוי דיינים, אשר עתידה למנות כתשעה דיינים, שישה לבתי הדין האזוריים ושלושה לבית הדין הגדול, התקיימו לאחרונה ישיבות של ועדת הממליצים. מדובר בוועדה אשר בחנה את המועמדים הראויים להתמודד על תפקידי דיינים ברחבי הארץ, ואלו שנמצאו המתאימים ביותר יומלצו על ידי הוועדה בפני השר לשירותי דת מתן כהנא.
בראש הוועדה המייעצת לשר עומד רבה של ירושלים, הרב אריה שטרן, ולצידו הרב אייל ורד והטוענת הרבנית עו"ד תאנה אקרמן. הוועדה ראיינה עד עתה כמה מועמדים ועתידה לראיין עוד, כאשר חלק מהמועמדים עברו כבר לשלב הבא. "כדי לחדול מהנוהל המעוות שהשתרש במשך השנים של מינוי המערבב בין תורה ופוליטיקה, החליט השר כהנא להקים ועדה חיצונית מקצועית שתמליץ לו על מועמדים הראויים בשל כושרם ולא ייחוסם", נמסר מטעם השר.
חשוב לומר: מדובר בוועדת ייעוץ פרטית ואין לה תוקף רשמי של משרד הדתות. בכל מקרה, הדיינים שנדרשים להופיע לפני ועדת המשנה הרשמית, שמורכבת מחבר כנסת, דיין בית הדין הרבני הגדול וטוען רבני או עורך דין, מקבלים בסוף הריאיון ציון בהתאם להתרשמות ועדת המשנה. ישיבת ועדת המשנה הראשונה התקיימה השבוע (חמישי) ובמהלך החודשים אוקטובר ונובמבר יתקיימו ראיונות למועמדים בוועדות המשנה. ביום שלישי, ג' בכסלו, 7 בדצמבר, יתקיים הכינוס השני של הוועדה לטובת מינוי דיינים חדשים.
מבנה הוועדה למינוי הדיינים הוא כזה: בראשות הוועדה לבחירת דיינים עומד השר לשירותי דת, מתן כהנא. יחד איתו עוד שני נציגי הממשלה - השר זאב אלקין והשרה אורנה ברביבאי; שני חברי כנסת, שירלי קדוש פינטו וגילה גמליאל, מייצגים את הכנסת; שני הרבנים הראשיים לישראל: הראשון לציון ונשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל הרב יצחק יוסף ונשיא בית הדין הרבני הגדול הרב דוד לאו; שני נציגי בית הדין הרבני הגדול - הרב יעקב זמיר והרב אברהם שינדלר; שני נציגי לשכת עורכי הדין - עורך הדין יצחק גורדון ועורכת הדין יעל דולב; ועל פי החוק החדש, שתי טוענות רבניות במקום אחת: רחל דותן ותאנה אקרמן.
לראשונה: מועמדים המזוהים עם 'צהר'
אם לא יקרה משהו חריג, לשר כהנא יש רוב בוועדה. בבתי הדין האזוריים המשימה מבחינת השר כהנא ואנשי המשרד פשוטה יותר, צריך רק רוב של שבעה מתוך 13. ואילו כדי להיבחר לבית הדין הגדול צריך רוב קולות וגם קול של אחד מהדיינים בבית הדין הגדול, הרב זמיר או הרב שינדלר, או מאחד מהרבנים הראשיים, הרב יצחק יוסף או הרב דוד לאו.
אלא שבשיחות עם גורמים פוליטיים המעורים בנעשה בוועדה נראה שהעסק מורכב יותר משנדמה. "במשרד הדתות מניחים כעובדה שיש להם רוב כזה או אחר, אלא שהוועדה מורכבת מלשכת עורכי הדין, דיינים, רבנים ראשיים, טוענות רבניות, מפלגת תקווה חדשה ומפלגת ימינה. לכל אחד מהם יש מה להגיד, הם לא גוש הומוגני. מי אמר שלכהנא יש רוב? נכון שנתניהו בפעם שעברה סגר דילים, אבל בממשלה הקודמת הרבנים והממשלה היו יד אחת ואילו הפעם זה לא המצב. תספור את שני הרבנים הראשיים, שני הדיינים בבית הדין הגדול, גילה גמליאל מהאופוזיציה ורחל דותן, טוענת רבנית שמינה השר הקודם, הרי לך כבר שישה שכנראה לא יצביעו יד ביד עם הממשלה. ומהיכן התפיסה שאם לשכת עורכי הדין מינו את יעל דולב ויצחק גורדון זה אומר שאוטומטית הם עם מתן כהנא? אין להם דעה עצמאית? הרי אין להם מפלגה פוליטית, הם עצמאים".
בדרך כלל בסבבים כאלה נשלפים ברגע האמת קלפים מנצחים. בעבר כדי לנצח במרוץ לרבנות הראשית ידע מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל להרים טלפונים לחברי הוועדה ולהכריע את הכף לטובת בנו. גם במקרה הזה ייתכן שרבנים ינסו לפנות ללבבות ולהשפיע על ההצבעה. "יהודי דתי, ורוב חברי הוועדה הם דתיים, כשרבנים בכירים מרימים אליו טלפון זה משפיע, לפעמים לא פחות מטלפון משר", אומר הגורם. גם על הזירה הפוליטית הפנימית של הקואליציה הוא מערער במקצת. "מי אמר שלאלקין ולמתן כהנא יש אותה דעה? הרי אם הם היו אותו דבר, למה אלקין התאמץ ביותר להיכנס לוועדה ואף חוקקו בשבילו חוק? כי יש לו דעה והוא רוצה למשוך לכיוון שלו. כל אחד והאינטרסים הפוליטיים שלו. ואלקין הוא לא לבד, יש איתו את תאנה אקרמן, טוענת רבנית שמינה ראש מפלגתו, שר המשפטים גדעון סער. מידיעה אני אומר שהשקפת עולמו של אלקין לא שווה לזו של מתן כהנא. הוא פחות ליברלי ממנו, ואני אומר לך שאם אלקין היה שר הדתות הוא לא היה עושה את רפורמת הכשרות. יש המון סימני שאלה על עניין הרוב בוועדה למינוי דיינים". מנגד אומרים לנו גורמים פוליטיים נוספים כי גם ששת חברי הוועדה שנדמה שהם נגד, לא בטוח שכולם נגד. "הצרה הצרורה היא חוסר שיתוף הפעולה בין הרבנים הראשיים".
עד עתה התקיים ההסדר הוותיק של מפתח בחירת המועמדים. מינויי הדיינים מחולקים על פי שלושת המגזרים המרכיבים את החברה הדתית היום: החרדים האשכנזים (יהדות התורה), החרדים הספרדים (ש"ס) והציונות הדתית. כעת, טרם התקבלה החלטה באופן רשמי במשרד הדתות האם להשאיר את המצב הקיים או לשנות את חלוקת העוגה. לפי המצב הקיים, בבתי הדין האזורים לציונות הדתית יתמנו כנראה שני דיינים, אולי שלושה, ואילו בבית הדין הגדול ימונה כנראה דיין אחד, אולי שניים.
"אנחנו חושבים שדיינים צריכים להיבחר על פי כישוריהם, יראתם וחוכמתם ולא על פי זיקה מפלגתית, השקפתית או אידיאולוגית", אומר הרב דוד סתיו, רב העיר שוהם ויו"ר ארגון רבני צהר. "בעינינו זו בושה וחרפה שדיינים מונו על פי מפתח של עדות וקשרים למפלגות, ולא לפי רמת כישורים והישגים, בניגוד לכל כללי ההלכה. זו עמדתנו העקרונית, ואנחנו אומרים אותה שנים רבות בלי קשר לממשלה או לוועדה כזו או אחרת. בעשרים השנים האחרונות הוחרמו והודרו בוועדות לדיינות כל דיין תלמיד חכם גם אם היו לו את הציונים הכי טובים, רק בגלל הזדהותו עם ארגון צהר או ארגונים אחרים. זה דבר פסול, מנוגד לתורה ולהלכה, ואני מקווה מאוד שהפעם תהיה הזדמנות לתקן את זה".
בוועדת הממליצים נבחנו מועמדים המזוהים עם צהר כמו הרב ניר ורגון, רב קהילה בבית שמש, דיין הגיור הרב דוד בס ודיין הגיור הרב בניהו ברונר. לפי גורמים בכירים ברבנות הראשית לישראל לרב ורגון יש את הסיכויים הגבוהים ביותר. כמו כן, מועמד נוסף לדיינות זוכה לתמיכה שקטה מצהר. הרב סתיו עצמו מסרב לספק מידע בעניין ומצהיר: "אני לא אתעדף אף אחד מהם. אנחנו נעשה הכול לא כדי שהם ייבחרו אלא שייפסק המצב שמישהו לא נבחר לתפקיד לא בגלל שהוא לא מספיק ירא שמיים או תלמיד חכם אלא רק בגלל שהוא מזוהה עם ארגון צהר שכל עניינו לקרב את ישראל לאביהם בשמיים באופנים שלפעמים חלק מהמפלגות החרדיות לא אוהבות. נגד זה אנחנו נאבקים, לא על מינוי כזה או אחר. אגב, למרות ההחרמה, בעשר השנים האחרונות צהר תמכה ופעלה מאחורי הקלעים לבחירתם של שלושה דיינים שהצליחו להיכנס בלי שהפוליטיקאים החרדים שמו לב לכך".
שמירה על הדיל תמורת אי התערבות
למרות המתיחות יש בציבור החרדי אופטימיות זהירה. "למרות שיש מתיחות גבוהה מאוד בין השר כהנא ובין הרבנים והנציגים החרדים, יש תקווה ואופטימיות זהירה בתוך המפלגות החרדיות בנושא של המינויים לדיינים", אומר שלמה קוק, עורך העיתון 'בקהילה'. "כלומר, עד היום בחלוקה ההיסטורית של שליש־שליש־שליש, לחרדים הייתה השפעה על הדתיים־לאומיים שלא יביאו את הרבנים הכי ליברלים שיש. ואילו כעת הנציגים החרדים שכן פועלים מתחת לפני השטח באישור שקט של הגורמים הרבניים מביעים אופטימיות זהירה שלא תיפגע החלוקה ההיסטורית של שליש־שליש־שליש. איפה היא כן תיפגע? שלחרדים לא תהיה מילה על אילו דיינים ייבחרו. לכולם ברור שהוא חפץ ביקרם של אנשי צהר, רואים זאת לפי כל המהלכים בתחומים אחרים שאלה הרבנים שכהנא מתייעץ איתם, ברור שזה מה שהוא רוצה. ההסכמה שבשתיקה תהיה שהחרדים לא יגידו לציונות הדתית מה לעשות ואילו דיינים למנות והחרדים בתמורה יקבלו את החלוקה ההיסטורית".
במקביל למגעים הפוליטיים מופעלים לחצים מגורמים רבניים. "מתחת לפני השטח לחצים כבירים של דיינים מהמשפחות הכי נחשבות בתוך העסקונה החרדית, ויש דיבורים ויש דילים, והכול מתוך תקווה שכהנא ישמור על המתווה ההיסטורי. אם הוא ישמור על השליש, לראשונה בהיסטוריה לא יתערבו לו מי ייבחר בציונות הדתית. אבל אם יפגע בשליש, אז כנראה תיפתח מלחמת עולם. כרגע נראה שהוא די מאפשר את הדיל בהסכמה שבשתיקה. להפתעתנו, ייתכן מאוד שכל זעקות הגעוואלד הרגילות לא יישמעו הפעם ונראה שיתוף פעולה ראשון בין כהנא לחרדים".
לכהנא יש רוב בוועדה, מה החרדים יכולים לעשות?
"הבעיה בחצי־חצי למשל היא שזה יפתח פתח לומר: פגעו בכשרות, בגיור, והנה הם פוגעים בבתי הדין. לפי מיטב ידיעתי מתן כהנא חותר להביא לנורמליזציה ביחסים באמצעות הדיל ההיסטורי של שליש־שליש־שליש, כדי שיגידו שכהנא שמר לפחות בנושא אחד. ואם לא, יש סיבה שיאמרו: אם גם בשליש אתה פוגע ביחס, הנה עוד מקום שאתה מחפש לפגוע בנו, ובמקביל הם ינסו להילחם יותר על כל דמות של רב, למרות שלדעתי זו מלחמה חסרת סיכוי כי יש לכהנא רוב בוועדה".
הפתרון לדברי שלמה קוק הוא הסכמות: "יש סיבה לדאגה בחוגים התורניים בציבור החרדי ובציונות הדתית. לכן אם ינסו בסביבת כהנא להוביל שיח מקצועי, אהלן וסהלן, אני חושב שיש לכך עתיד. אבל אם יהיה גל חריקות - תהיה מלחמה, ובמלחמה הזאת יהיו פצועים משני הצדדים". אגב, אומר קוק, גם אם יתקיים הדיל, הפעם לא ייגזרו קרדיטים. "כשש"ס ישבה על השיבר, בעיתונות החרדית הייתה מלחמת קרדיטים מי הצליח לסגור את השליש. הפעם המצב הפוך - גם אם יצליחו להוביל את הדייל שהיה מובן מאליו עד היום, כעת אף אחד לא יבוא ויעז לומר 'אני הובלתי'. זה לא שייך, כי יש עכשיו מאבק על הצביון, בכשרות, בגיור ועוד. קל וחומר אם יביאו חצי או רוב לציונות הדתית, אף אחד לא יכול לפתוח את הפה ולצאת לרחוב".
אתה יכול לתאר מצב שבו השר לוקח אפילו יותר מחצי לדיינים דתיים לאומיים?
"בשביל צורכי ומשא מתן כן. הוא יגיד שהוא רוצה ארבעה מתוך שישה. יותר מכך, אני חושב שכהנא ינקוט במשא ומתן בגישה שהוא לא מכיר בדילים ולא בהיסטוריה של העסקנות, הוא מואס בשיח הזה. וכפי שכבר אמר: 'לא מעניין אותי צבע הכיפה'. המשמעות היא ברורה כי אנחנו יודעים לאילו בתי מדרש הוא מחובר, וכשהוא אומר דבר כזה המשמעות היא תשעה מתוך תשעה נתונים למשא ומתן".
יש עוד סיכוי מסוים שהחרדים יצליחו להשיג רוב בוועדה?
"בתקופה של ש"ס היא שלטה ללא עוררין, ש"ס ידעו איך לסחור את הסחר־מכר הזה. הם ידעו להביא את האנשים הנכונים לוועדה, בדרכים אלו ואחרות. ואילו עכשיו מגיעים אנשים שהם די טירונים ויש מקום לאופטימיות לצד החרדי שלא יצליחו בכל מה שיעשו. גם מי שאומרים שאיתם בוועדה, לא מאה אחוז שאיתם בוועדה. על אנשים שמתן כהנא משוכנע שהם שלו תהיה לרבנים השפעה. טלפון מהרב שלום כהן או מילה של הרב יצחק יוסף בתוך הוועדה בהחלט יכולים להשפיע בקרב אנשים שיש להם לב חם למסורת, וכזכור, מדובר ברוב המוחלט של הוועדה".
במפלגת ש"ס נושא הדיונים מוכרע על ידי היו"ר אריה דרעי, ואילו ביהדות התורה על ידי ח"כ משה גפני. "גפני בהתייעצות ועל פי הברכה שייתן הגר"ח קנייבסקי והגרי"ג אדלשטיין. צעדים כאלו נעשים בברכת המנהיגים".