אברכים
אברכים פלאש 90

בשבתות הללו אנו לומדים מאברהם שצריך להיזהר ממתנות. אולי בגלל שאנו עלולים להתרגל אליהן ואח"כ לחשוב שהן מגיעות לנו בדין.

לפני מספר שנים המדינה החליטה לתת מתנה בדמות סבסוד מעונות יום לאברכים. למתנה זו היו השלכות קלוקלות בכך שהיא עודדה אנשים רבים מידי שלא לצאת ולעבוד, למרות שההלכה מצווה על כך. 

כעת, בגלל המצב הכלכלי, המדינה איננה יכולה לתת עוד את המתנה ועליה להפסיק ולתת את המתנה. הפסקת המתנה איננה "ביזיון לאומי" כפי שניסו רבני הארץ הטובה לטעון. 

אם יש ביזיון לאומי הוא אולי בכך שעשרות אלפי משפחות אברכים עוברות מידי יום על סעיף מפורש בשו"ע (או"ח, קנ"ו, א'): "אח"כ (אחרי התפילה) ילך לעסקיו, שכל תורה שאין עימה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון...".

הרמב"ם, שעבד למחייתו כרופא, התבטא לפניו בחריפות, בהלכות תלמוד תורה פרק י', ופסק בהתאם לדברי החכמים שכל מי שחושב להתפרנס מן הצדקה בזכות לימוד התורה שלו, הרי שחילל את השם ובזה את התורה.

רובם המוחלט של פוסקי הדורות הסכימו לדעות אלו, אם כי לדעת חלק מהם, ניתן לפרנס בודדי בודדים למען לימוד התורה. אלו שתמכו בכך התכוונו ל"יחידים" בלבד. כל אמירה או מדרש אחר המציג מצב בו אנשים למדו יומם ולילה ולא עבדו, לא בא אלא להפליג בחשיבות לימוד התורה ובתמיכה כלכלית במוסדותיו. המדרשים לא התקיימו כמציאות ולא נפסקו להלכה אלא באו לבטא רעיון חשוב בלבד. בהתאם לכך, משך אלפי שנים, התפרנסו מרבית חכמי ישראל מיגיע כפיהם ואלו שזכו לתמיכה קהילתית, עשו זאת כ"בני עלייה" ולא כתופעה לאומית רחבה. 

כיום, במציאות המודרנית, כל מדינה תומכת באנשים שלומדים ואכן  לפני כמה חודשים, במסגרת דיוני התקציב, הוצע להחריג את מי ששרת בצבא או את מי שעבורו זהו לימוד זמני של כמה שנים בלבד. כפי שסטודנט יזכה להנחה, משום שבעוד תקופה תחומה וברורה הוא יצא לשוק העבודה ויפיץ את חכמתו, כך ודאי ראוי לזכות את מי שלומד תורה, אך אינו רואה בה כקרדום לכל חייו.

נציגי הציבור החרדי לאומי התעקשו שלא להכניס תיקון זה ולא ליצור חיץ ביננו לבין האוכלוסייה החרדית אשר מקדשת את הלמידה ומזלזלת בערך העבודה. מכיוון שכך, אין לממשלה ברירה אלא לבטל את המתנה עבור כולם. 

כמי שהיה אברך משך שנתיים, במסגרת שליחות בחו"ל, אני מבין היטב את המציאות הכלכלית העגומה שהדבר יגרור. זו מציאות כלכלית קשה וליבי עם משפחה שרוצה לגדול בתורה ולקחת אחריות תורנית על עם ישראל. יחד עם זאת, לטובתה של תורת ישראל, אי אפשר להמשיך במצב הקיים ולא צריך להיות שונא ישראל בשביל להבין שיצרנו כאן מערכת תמיכות מופרזת וחסרת היגיון כלכלי והלכתי. 

לגיטימי ליצור החרגות עבור אלו שכן רואים חשיבות ביישובו של עולם, אך אם לא עושים את ההחרגה, הרי שיש לקבל את החלטת האוצר בהבנה. השארת המצב הקיים, בעייתית לא פחות.

האוצר נתן, האוצר לקח.

שמואל שטח הוא מנכ"ל תנועת נאמני תורה ועבודה

 

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו