אתר ההוצאה להורג. בית הקשתות ליד קיבוץ הראל
אתר ההוצאה להורג. בית הקשתות ליד קיבוץ הראל צילום: יעקב שנקמן

בעיריית ירושלים הוחלט להנציח את שמו של סרן מאיר טוביאנסקי, מי שהוצא להורג באשמת בגידה בעקבות עלילת שווא שטפלו עליו בימיה הראשונים של המדינה. ד"ר משה אלעד, מרצה במכללה האקדמית גליל מערבי, כתב על הפרשה בספרו 'סערת עלי ארצי', מזכיר בראיון לערוץ 7 פרטים על האירוע הקשה והשלכותיו על מדינת ישראל בראשיתה.

"חודשיים וחצי אחרי הקמת המדינה הוצא להורג איש הצבא מאיר טוביאנסקי, צה"ל איש צעיר", מגולל ד"ר אלעד את עיקרי הפרשה ומציין כי הימים היו ימים בהם עבודת המודיעין לא הייתה מוסדרת, ימים של מעבר מהעולם החשאי של המחתרות לעולם החדש של מדינה בעלת מוסדות ממלכתיים ומאורגנים.

טוביאנסקי "שאמור היה לעמוד בפני בית משפט מסודר, נדון בבית דין של מטה במחתרת בחירבת בית ליז ליד קיבוץ הראל. אשמתו הייתה שהוא מסר לאויב מידע על יעדי טיווח בירושלים, וכתוצאה מכך הופגזו יעדים אסטרטגיים בירושלים", מזכיר אלעד. "הדבר לא נעלם מעיניהם של שומרי הסף, בהם עו"ד אהרון חוטר ישי (הפרקליט הצבאי הראשי) שבא לבן גוריון ואמר שנעשה כאן עוול ושצריך לבדוק את הנושא. הוא אמר לבן גוריון שאם חפצי חיים אנחנו ואם אנחנו רוצים שתהיה לנו מדינה ככל המדינות צריך לעשות מעשה"

משהשתכנע בן גוריון ניתנה ההוראה לחקור את הפרשה ואכן עו"ד חוטר ישי חקר ובדק את הנושא. "וועדת חקירה שהוקמה הוכיחה שהכול היה שקר וכזב וטוביאנסקי זוכה מכל אשם", אומר ד"ר אלעד הרואה בנקודה זו צומת הכרעה עבור מנהיגי המדינה הצעירה, האם תמשיך המדינה לפעול באופן לא שקוף וחשאי או שתזנח את פעילות הש"י ותבחר בדרך ממלכתית וסדורה.

ההנהגה, אומר ד"ר אלעד, בחרה בממלכתיות, ועל כך אנו מזכירים בפניו כי למרות הבחירה בממלכתיות ובחקר ישר ואמתי של אירועים הרי שהאחראי למעשה, איסר בארי, ראש הש"י, נדון למאסר של יום אחד בלבד ולקנס של לירה אחת בלבד. האם אין בכך עדות לתרבות הכיסוי וההסתרה, השמירה על המקורבים מהעונש הראוי להם?

אכן, אומר ד"ר אלעד, "לא נגמלנו. אנ"ש זוכים ליחס טוב. כך היה בפרת קיבייה ובפרשת כפר קאסם שבה המח"ט נענש בעונש קל". לדבריו ככל שנוקפות השנים ניתן לראות שהמאזן בין היחס לעברם של החוטאים לבין העונש לו הם ראויים בעקבות מעשה כזה או אחר הולך ומתאזן. אם בראשית המדינה עברם המפואר היה גורם לענישה קלה של קנס בגובה לירה ומאסר של חצי יממה הרי שבהמשך רמת הענישה עלתה עד כדי כליאתם של קצינים בכירים, ראש ממשלה, נשיא וכיוצא באלה כמעט כאחד האדם.

ובחזרה לאירוע בו נחשד טוביאנסקי. מי אם לא הוא העביר את המידע לבריטים ומהם לירדנים אודות המקומות האסטרטגיים שהופגזו? ד"ר אלעד מספר על "שיחה מקדימה שהשתתף בה פקיד בשם אהרון כהן והוא שמסר מידע לאנשי המודיעין שעבדו אז עם ראש המודיעין בנימין גיבלי וממנו לראש הארגון כולו, איסר בארי, היה צריך לבוא ולומר לו שיש מידע מוצק שטוביאנסקי העביר את המידע, אלא שהחקירה שנעשתה מאוחר יותר על ידי חוטר ישי הוכיחה שלא טוביאנסקי העביר את המידע, אלא הדברים הובאו לידיעת המנכ"ל הבריטי בצורה פומבית וברורה לא על ידי טוביאנסקי במהלך שיחות שונות ובתום לב כדי להסדיר העברת חשמל לתושבים בשעת מצוקה".

"האמירה שטוביאנסקי עשה זאת הייתה תוצאה של איבה גלויה וסמויה בין גיבלי לטוביאנסקי. היו לכך כמה סיבות. טוביאנסקי היה מאוד מוצלח אבל הוא הגיע עם ארומה של חו"ל שנראתה לגיבלי וחבריו כהתנשאות. הוא הלך עם מקל חובלים, ביגוד יפה, עישון סיגרים וסיגריות, התרועעות עם אנשי המפקדות הבריטיות, כל אלה היו מעשים שנעשו ובעקבותיהם היה קל לשכנע את איסר בארי שיש כאן עניין עם בוגד".

"הייתה לגיבלי תחושה לא טובה מול כל אלה שהגיעו מחו"ל, תחושה שהם עלולים ביום מהימים לבגוד, ובראייתו הנה זה מתרחש לנגד עיניו. זה התחיל בהתרועעות עם מפקדים בריטים באימקה ועם המושל הבריטי והדברים בשלו לאשמה שלא הייתה".

אלעד מציין כי באותו בית דין שדה שהרשיע את טוביאנסקי "היו עוד שני שופטים שישבו בדין, הם היו אנשים טובים, אחד מהם כתב בערוב ימיו שהוא עשה טעות כשאישר זאת. גם גיבלי התחרט ובערוב ימיו היה אמור להתפרסם ספר שהורד מהמדפים וכנראה ששם הייתה התוודות של גיבלי".

ומה עם חברי כיתת היורים שביצעו את ההוצאה להורג? האם מישהו העמיד אותם לדין? "לא דובר אז על היורים. לא רצו להגיע עד אליהם. לימים היורה התראיין. הוא נשאל מדוע ירית כשאתה יודע שיש כאן אולי איש חף מפשע, והוא ענה ש'אנחנו לא שאלנו שאלות', זו תשובה מקוממת, אבל הוא אמר שאמרו לו שיש כאן מישהו מואשם בבגידה, 'הורדנו לו את הדרגות וירינו', הוא סיפר וציין 'הזהרתי שלא יפספסו', זה היה חלק מהדבקות במטרה. אני לא יודע למה לא הם הועמדו לדין".

האם אין חשש כלשהו שההוצאה להורג בוצעה בידיעתו של בן גוריון? על שאלה זו משיב אלעד בשלילה מוחלטת. "לא. אין כזה דבר. בן גוריון רצה להסתיר זאת. הוא אמר לחוטר ישי מה יאמרו הגויים אם יתגלה סיפור כה עגום חצי שנה אחרי שקמה המדינה. חוטר ישי אמר לו 'אעשה כל מה שתגיד לי אבל לא אקבל את השקר. אלך לאלמנה ולבן ואומר להם את האמת'. בן גוריון הבין שהוא בבעיה. אגב, הדפוס הזה חוזר גם בקיבייה וגם בכפר קאסם. בקיבייה הוא ניסה להעלים את העובדות ובכפר קאסם הוא עיכב את הידיעה חודש וחצי. בן גוריון היה בעד לשמור את הדברים בשקט".

את דבריו חותם ד"ר אלעד בנתון לא מוכר: "בן גוריון אישר באזור צהלה, שהייתה אז שכונה חדשה לקצינים, לרכוש יחידות קרקע במחיר עלות. האלמנה של טוביאנסקי וגיבלי גרו שם באותו רחוב, מספר בתים אחד מהשני".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו