
תשעה חודשים חלפו מאז הפעם האחרונה שבה התכנסה מועצת התכנון העליונה של המנהל האזרחי (מת"ע) כדי לאשר בנייה ביישובי יהודה ושומרון, אז אושרו כ־800 יחידות דיור בלבד.
כבר לפני כחודשיים אמורה הייתה הוועדה להתכנס, כפי שסוכם בין שרת הפנים איילת שקד לשר הביטחון בני גנץ על התכנסות קבועה אחת לרבעון, אך בשל קרבות ועד של המנהל האזרחי הדיון לא יצא לפועל. לאחרונה נפתרו המחלוקות, וברביעי האחרון התכנסה המועצה.
התוכניות שהועלו על סדר היום של מת"ע כוללים רשימה מגוונת של יישובים שבהם תקודם בניית יחידות דיור ביהודה ושומרון. 1,344 יחידות דיור קיבלו אישור להפקדה – שלב ראשוני שבו מתפרסמות התוכניות לצורך הגשת התנגדויות לוועדה, ביישובים רבבה (399), קדומים (380), אלון מורה (199), קרני שומרון (27), טל מנשה (10), סנסנה (100), גבעת זאב (98), עומרים (86), ורד יריחו (45), אלון שבות (18), חרמש (7) ואפרת (16). 1,800 יחידות דיור נוספות קיבלו אישור תוקף (אישור סופי לתוכניות) בין השאר בכפר עציון (292), בהר ברכה (286), באלון שבות (105), בקרני שומרון (83), בבית אל (58), בגבעת זאב (40), בברקן (28), במעלה מכמש (14), בטלמון (224), בשמעה (20) ובעלי (628). כך שבסך הכול התקדמה בנייתן של 3,144 יחידות דיור ליהודים.
חשוב לציין כי זו הפעם הראשונה שבה מאשרים בנייה בהיקף רחב ביהודה ושומרון בימי ממשלת בנט ובתקופת ממשל ביידן, אשר אינו רואה זאת בעין טובה. דובר משרד החוץ האמריקני, גד פרייס, אמר כי "ארצות הברית מודאגת מאוד מההחלטה של ממשלת ישראל לקדם אלפי יחידות דיור בשטחים". במקביל ברשות מקרקעי ישראל, בהנחיית שר הבינוי והשיכון זאב אלקין, פרסמו מכרזי שיווק ל־1,355 יחידות דיור ביישובי יהודה ושומרון: 360 דירות באריאל, 346 בבית אל, 102 באלקנה, 96 בגבע בנימין, 57 בעמנואל, 22 בקרני שומרון, ואחת בביתר עילית.
הבשורה הגדולה בהפקדה
לצד הבנייה היהודית ביהודה ושומרון אישרו במת"ע גם כ־1,300 יחידות דיור לפלשתינים בשטחי C בשבע תוכניות שונות. לשלב ההפקדה יחידות דיור בכפרים ביר אל־באשה (270), אל־מסקופה (233), מצערה (270), דקייקה (200) וחרבת עאבא (160). מתן תוקף יקודם בתוכנית של 170 יחידות דיור בכפר עבדאללה יונס. בסך הכול 1,303 יחידות דיור. חשוב לציין כי במרכז חוסר ההסכמה שדחה את כינוסה של מת"ע עמדה התוכנית לאישור 50 יחידות דיור לפלשתינים בחירבת זכריה שבמרכז גוש עציון. בעקבות הלחץ שהפעילו ראשי הרשויות בגוש עציון התוכנית לאשר את הבנייה הבלתי חוקית בחירבת זכריה ירדה מהפרק.
"אושרו גם תוכניות להפקדה, כך שבהחלט יש כאן בשורה", קובע קובי אלירז, לשעבר עוזר שרי הביטחון לענייני התיישבות ומומחה לענייני תכנון ומקרקעין ביהודה ושומרון. "היה עדיף לא להיות מוגבלים בכלל, אבל אם פעם ברבעון מאשרים 3,000 יחידות דיור – זאת כמות סבירה בהשוואה למה שהיה נהוג בשנים האחרונות וזה גם המינימום המתבקש. כמובן שההסתכלות צריכה להיות שנתית. לדעתי תוכניות להפקדה הן השלב הכי חשוב. בדומה לתחילת היריון, בדרך כלל ועל פי רוב ההריונות מסתיימים בהולדת ילדים. כך גם רוב מה שאושר בהפקדה מצליח לקבל מתן תוקף, על אף ההליך הארוך. מחד יש כאן כמות לא רעה, מצד שני מזה זמן רב מדי הוועדה לא התכנסה ועל השולחן הצטברו תוכניות רבות שלא כולן אושרו. קידום התוכניות קשור לא מעט למועצות וליזמים ולא רק למדינה, על אף שהדרך לקבל את אישורי הבנייה בפועל היא ארוכה ובעיקר תלויה באישור הדרג המדיני ולעיתים בשיקולים פוליטיים, מה שלא נצרך בישראל שבתוך הקו הירוק".
"כמובן שיש כאן גם סוג של מיחזורים", הוא מבהיר. "כל מה שהוא לא בשלב ההפקדה הוא בעצם מיחזור של אותן יחידות דיור, רק שהדרג המדיני צריך לאשר אותן לשלב נוסף ולכן הן שוב מפורסמות. הנטו כאן לא גדול, אבל לא תמיד הנטו היה גדול. בתקופת אובמה היו מאשרים בשנה ממוצעת, בלי לספור יחידות פעמיים, 3,000 יחידות דיור. בשנת טראמפ ממוצעת מקצה לקצה אושרו 10,000 יחידות דיור, וזאת בלי לספור יחידה כמה פעמים - גם בהפקדה, גם במתן תוקף וגם בשיווק".
אלירז מציין שכרגע מדובר בפעימה הראשונה שהממשלה הזאת מאשרת, כך שמוקדם מדי להשוות לנתונים של שנים אחרות. "המבחן יהיה בסוף השנה, עד אז ייתכן שיהיו אישורים נוספים". פרט לכך הוא מזכיר שמספר היחידות המאושרות אינו בהכרח תואם את מספר התחלות הבנייה בפועל. "בתוכניות במגזר הכפרי, אחרי שחולפים חמישה עשר ימים מפרסום מתן התוקף אפשר להתחיל לבנות. ברוב המקומות זה לא בהכרח קורה וזה תלוי בעיקר ביישובים. בתוכניות במגזר העירוני צריך גם לשווק, שזה שלב נוסף שגם לגביו יש לקבל אישור מהדרג המדיני, בתקווה לימים טובים ולהסרת המגבלות הפוליטיות על הבנייה ביהודה ושומרון".
המנהל בשירות הרשות
למרות שביעות הרצון, ההצמדה של אישורי בנייה והתפתחות יהודית ביהודה ושומרון לאישורי בנייה פלשתינית מעוררת דאגה רבה בקרב ראשי ההתיישבות ביהודה ושומרון. "עצם ההתליה של קידום ההתיישבות היהודית בכך שצריך לתת גם לפלשתינים מהווה פגיעה אנושה בזכויות היסוד שלנו ביהודה ושומרון", מזדעזע מאיר דויטש, מנכ"ל רגבים. "זו התנהגות של אורח, כך לא מתנהג בעל הבית". רק כדי לסבר את האוזן, על פי הנתונים שמחזיקים ברגבים ישנה בנייה פלשתינית של כ־3,500 יחידות דיור חדשות בשטחי C בשנה ללא היתרים.
"בשטחי A ו־B הפלשתינים עושים מה שהם רוצים, איפה שהם רוצים", הוא מזכיר. "אף אחד לא דורש מהם להקים שם יישובים יהודיים תמורת הבנייה הפלשתינית שלהם. לצערנו ברור לפלשתינים ובעקבותיהם לכל העולם שהשטח הזה הוא שלהם. התפיסה שכדי להגדיל את ההתיישבות היהודית צריך לאפשר לפלשתינים לבנות בשטחי C מהווה פגיעה אנושה בזכות הקיום שלנו ביהודה ושומרון. פרט לכך, צריך לדעת שבשטחי A ו־B הפלשתינים ניצלו רק 30 אחוזים. 70 אחוזים הם שטחים פנויים שבהם הם יכולים לבנות כמה שהם רוצים ואיפה שהם רוצים".
בלי להצמיד את הבנייה הפלשתינית לבנייה היהודית, נכון שמדינת ישראל תקדם בנייה פלשתינית בשטחי C?
"כן. אנחנו מאמינים שמדינת ישראל צריכה להחיל ריבונות בשטחי C, וכחלק מזה הריבון בשטח צריך לתכנן לכל האוכלוסייה שגרה בשטח ולא רק ליהודים. השליטה שלנו בתוכניות חשובה כדי שזה ישרת את האינטרסים של מדינת ישראל במרחב, במקום שזה ישרת את האינטרסים של הרשות הפלשתינית במרחב".
לדבריו, לפני כשנתיים הבינו בקבינט את הבעייתיות והחליטו שלא לקדם בנייה של הרשות הפלשתינית בשטחי C. "הם הבינו שבכך מדינת ישראל מממשת את האינטרסים של הרשות הפלשתינית. הבעיה בחלק מהתוכניות שמקודמות עכשיו היא שהן הוגשו על ידי הרשות הפלשתינית ומביאות לידי ביטוי את האסטרטגיה של הרשות הפלשתינית להשתלטות על שטחי C ואנחנו עוד מאשרים להם אותן. אין לזה שום עמידה חוקית, הרי מי שמגיש תוכנית יכול להיות בעל הקרקע או הרשות המקומית. אי אפשר להגיש תוכנית לשטח שלא שייך לך אם אתה לא רשות מקומית. לרשות הפלשתינית אין שום מעמד חוקי בשטחי C".
לא סוד הוא שקצב הבנייה החדשה ביהודה ושומרון אינו תואם את קצב גידול האוכלוסייה. בתחילת שנת 2020 מנתה אוכלוסיית יהודה ושומרון ובקעת הירדן 476,033 תושבים ב־150 יישובים. כך שהגידול השנתי ב־2020 עמד על 2.6 אחוזים, לעומת 3.4 אחוזים בשנת 2019. נתון זה ממשיך את מגמת הירידה בקצב גידול האוכלוסייה בעשור האחרון. שיא של 4.7 אחוזים בקצב גידול האוכלוסייה היה בשנת 2012. מאז בכל שנה נרשמה ירידה עקבית, למעט שנת 2019 שהתאפיינה בעלייה קלה. חשוב להדגיש כי על אף מגמת הירידה, קצב גידול האוכלוסייה ביהודה ושומרון עדיין גבוה יותר מקצב הגידול השנתי במדינת ישראל, אשר עומד על 1.7 אחוזים בסוף 2020.
"מצד אחד המספרים נראים טובים, אבל לא לשכוח שלקח הרבה זמן שבו לחצנו בנושא עד שהגענו לזה", מציין חבר הכנסת משה אבוטובול (ש"ס), חבר שדולת ארץ ישראל בכנסת. "אנחנו רואים בעיניים כלות איך שלמגזר הערבי מאשרים בנייה עד בלי קץ. מאשרים להם ערים שלמות כשכאן אנחנו נמצאים במציאות עצובה של המתנה ארוכה שבסיומה מאשרים בעיר ביתר עילית יחידת דיור אחת. קיימתי סיורים בכמה מקומות וראיתי את ההתפשטות של הבנייה הבלתי חוקית הערבית, כאשר כל יהודי שמקים מבנה – מיד באים לפנות אותו. התחושה שלנו היא שאישורי הבנייה הללו נועדו רק כדי לצאת ידי חובה. אין כאן בשורה אמיתית. זאת מדיניות שבה נצטרך להמשיך להיאבק הלאה למען ארץ ישראל".