מרכז הארגונים של ניצולי השואה הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה בהולה לצו מניעה שיאסור את מכירת מערכת המחטים, "החותמות", ששימשו לקעקוע המספרים על זרועותיהם של יהודים במחנה ההשמדה אושוויץ שמועמדות למכירה פומבית הקבועה לעוד שבוע.
בית המשפט גם התבקש בעתירה שתיאסר כל פעולה קניינית, פיסית או חוזית באותו חפץ. "הסימון השטני הזה בוצע על ידי בני אדם באמצעות מכשירים, ובני אדם שעשו זאת הם פושעים נגד האנושות, והמכשירים שהם ביצעו את זממם הנורא הם חפצים ששימשו לדבר עבירה קשה, מרה וחולנית, אלא שיש מי שרואה כנראה את הדברים אחרת - שמדובר בחפץ מטבע עובר לסוחר בעל ערך כלכלי. הדעת אינה נותנת, ואין מנוח, לאור המחשבה שמישהו מוכן עבור בצע כסף לסחור בפריט היסטורי", נכתב בעתירה שפרטיה דווח בידיעות אחרונות.
"לניצולי השואה הזכות החוקית והמוסרית לטעון לבעלות באמצעי הזוועה ששימשו להשמדת בני עמם לעינויים והתעללות בהם. מקומו של החפץ הוא במוסד הלאומי להנצחת זכר השואה ומוראותיה, בבית הלאומי של העם היהודי. אפשר היה לצפות שמדינת ישראל תפעל במקרה הזה. מדובר בכלי משחית מארגז הכלים של השטן", הוסיפו מגישי העתירה.
מאיר צולמן, בעל בית המכירות 'צ'ולמנס', מספר על הפריט מתקופת השואה שיוצע למכירה בבית המכירות שלו ומתייחס לפולמוס שהתעורר בעקבות כוונת המכירה:
"מדובר בשמונה חותמות בגודל של כסנטימטר וחצי על סנטימטר ממתכת ואליהם מוצמדים מחטים חדים ובהם ביצעו הנאצים את המספרים שצרבו בבשר, ולאחר מכן שפכו על זה דיו וכך נוצרו המספרים".
צולמן מספר על התגלגלות הפריטים שמקורם באושביץ והגיעו אל בית המכירות דרך יהודי תושב ארה"ב כשהם בדוקים שאינם גנובים או מזוייפים.
על הסכום בו צפויות החותמות להימכר הוא אומר שהם אינן מוצגות עם מחיר פתיחה וכעת בהצעה מוקדמת המחיר שהוצע הוא 300 דולר והמכירה תתקיים ביום שלישי בשבוע הבא ולהערכתו המחיר יגיע לכדי שלושים עד ארבעים אלף דולר.
על הביקורת שהטיח בעצם קיומה של המכירה יו"ר 'יד ושם', דני דיין, אומר צולמן כי הבאזז התקשורתי סביב העלאת הפריטים לאתר גרם לרבים לפנות לבית המכירות בבקשה לרכוש את הפריטים ולתרום אותם למוזיאון שואה כלשהו, ולאפיק כזה מקווה מאיר שהפריטים יגיעו.
"מעבר לכך, יכול היה להיווצר מצב שהפריטים היו נמכרים מתחת לשולחן למכחישי שואה כפי שקורה לפריטים רבים ללא פיקוח. אצלנו אנחנו מכוונים שזה יגיע למוזיאון או לבמה כלשהי", הוא אומר ומדגיש כי אמנם אין יכולת שליטה על המכירה ועם זאת הוא מכוון למכירה שתשמר את היות הפריט בעל ערך תיעודי חינוכי.
"אני נכד לניצול שואה וחשבתי על זה הרבה לפני שזה נכנס למכירה. בסופו של דבר אני שמח שזה נכנס למכירה. זה יצר הד תקשורתי גדול. רציתי שהדבר יעלה למודעות ואכן כך קרה", הוא אומר ומספר על פריטים נוספים כמו קמעות, אילנות יוחסין שגם הם יעלו למכירה בעתיד.