מלסה אברהם
מלסה אברהםצילום: באדיבות המצולם

איש החינוך הוותיק מלסה אברהם (66) מכפר הנוער הודיות לא ידע קרוא וכתוב עד גיל 17 וחצי, אך לא ויתר. בגיל מאוחר יחסית, בכפר קטן הבנוי מבוץ וקש במחוז גונדר שבאתיופיה, השלים את הפערים הלימודיים במהירות שיא ולמד בשבועיים בכל פעם תכנים שנלמדים בשנה אחת.

בזמן שילדים בגילו הלכו לבית הספר תפקידו היה לרעות את עדר המשפחה והוא לא חלם אפילו שכאיש מבוגר יוביל אחריו דורות של תלמידים.

"נכנסתי כנער לכיתה א' ובאותה שנה סיימתי את כל הלימודים עד כיתה ו'. בסוף אותה שנה, על מנת לעלות לכיתה ז', הייתי צריך לעבור מבחן עם כל החומר של אותה שנה", סיפר.

"הייתה לי בעיה באנגלית כי לא למדתי בכלל את השפה", ציין. "בחופש הגדול הייתי צריך להשלים את כל הפער שצברתי מכיתה ג' ועד כיתה ו'. השגתי שישה ספרי לימוד של הכיתות האלה ולמדתי לבד. אחי עזר לי מאוד והיה ה'מילון' שלי עם המילים הקשות, וכך עברתי את המבחן בהצלחה. כבר במחצית כיתה ז' קפצתי לכיתה ח' כשהייתי בן 19. הייתי צמא לעוד ועוד ידע".

מלסה אברהם באתיופיה
מלסה אברהם באתיופיהצילום: באדיבות המצולם

אברהם כבר ראה את המשך דרכו בלימודים בכיתה ט' אך התגייס לצבא האתיופי שהבטיח לו שכר גבוה יחסית כקצין ולימודים בבריה"מ בבית הספר לקצינים של הצבא האדום. בפועל, שתי ההבטחות האלה התגלו כשקר ואברהם הספיק לשרת במשך חצי שנה בלבד כחייל פשוט בטרם נחשד כמתנגד משטרו של הדיקטטור מנגיסטו ונשלח לכלא.

"בצבא הייתה לי תקלה גורלית", סיפר. "חבר אמר לי את האמת המרה לגבי השירות הצבאי, המליץ לי להצהיר שאני מתנגד משטר, לחזור הביתה ושלא יאונה לי שום דבר רע. אך מישהו דיווח עלי לרשויות, כלאו אותי וכמעט נרצחתי בבית הסוהר. עינו אותי שם וספגתי מכות רצח. ישבתי בכלא חמישה ימים אך כל יום היה כמו שנה מבחינת הסבל שחוויתי. כאשר הייתי בתור לעוד עינויים קשים בשלב מסוים החלטתי לברוח והייתי מוכן שיירו בי ולסיים ככה את החיים שלי".

"אחרי שסיימו להכות את הבחור שהיה לפניי, הגיע אלי הסוהר מאחור ושאל מה אני עושה פה. הסברתי לו שאני מתנגד משטר וששירתי חצי שנה בצבא. הוא אמר לי שאני לא אקבל מכות ושלף אותי מהתור. סוהר אחר התערב והם רבו וכמעט הרגו אחד את השני אך איכשהו שוחררתי. הקב"ה הוא זה ששלף אותי משם", הוסיף.

אברהם הרגיש שזכה בחייו מחדש והמשיך ללכת בתלם. הוא חזר לספסל הלימודים וסיים כיתה י"ב כשהוא בן 30. באותו שלב הבין סופית כי ייעודו הוא להיות מורה. "התקבלתי ללימודי החינוך באוניברסיטה וכאשר נכנסתי למקצוע התאהבתי בילדים והבנתי כמה טוב לעבוד איתם. מאז ועד היום אני אומר שהדברים הכי טובים שיש זה לעבוד עם ילדים ואין משהו שמתחרה בזה".

המורה הצעיר יצא לסמינר להדרכת מורים בגונדר ונהיה מנהל בית ספר ויו"ר ארגון מורים אזורי אחרי 5 שנים בלבד כעובד הוראה. אברהם הכיר שם את אישתו טהונה, שהייתה תלמידה שלו, והתחתן איתה אחרי כמה ימים.

מלסה וטהונה אברהם
מלסה וטהונה אברהםצילום: באדיבות המצולם

בשנת 1990 קיבל משרת מורה וסגן מנהל במסגרת השגרירות הישראלית באדיס אבבה וכעבור שנה עלה לישראל עם טהונה במבצע שלמה. "היינו באוטובוס האחרון, במטוס האחרון ובטיסה ששברה את שיא התפוסה העולמי (1,087 נוסעים בבואינג 747)". בישראל המשפחה הצעירה התרחבה, למלסה ולטהונה נולדו שלושה ילדים.

אברהם המשיך את דרכו באקדמיה בשנים הראשונות בארץ. "עשיתי תעודת הוראה במכללת דוד ילין, את התואר הראשון עשיתי במכללת אורנים ואת התואר השני במכון שכטר. בשנת 2001 התחלתי ללמד בכפר הנוער הודיות בחטיבה העליונה. אני רואה בעצמי איש חינוך שמלמד את כולם, לא משנה מאיזו עדה. אני מאמין שהכישרון נמצא בילד עצמו והמורה רק מראה את הדרך ומכוון. זה מה שאני עושה עכשיו ומתכוון לעשות גם בעתיד".