בית משפט בלגי הודיע היום, כי יש לו סמכות להעמיד לדין את האלוף במילואים עמוס ירון באשמת ביצוע פשעים נגד האנושות, על התפקיד שמילא לכאורה בטבח במחנות הפליטים הפלשתיניים סברה ושתילה ב-1982.
בהודעת בית המשפט הבלגי נאמר כי אין לו כל סיבה לדחות את התלונה שהוגשה נגד האלוף, שהופרדה מן התביעה המוקפאת נגד ראש הממשלה אריאל שרון, וכי אין הכרח שירון יתגורר בבלגיה על מנת שהחקירה בנושא זה תימשך.
התביעה נגד ראש הממשלה אריאל שרון נדחתה בתחילת השנה לאחר שבית המשפט העליון בבלגיה פסק שלא ניתן להעמיד לדין ראש מדינה מכהן. קודם להחלטה זו החזירה ישראל את שגרירה מבלגיה למשך מספר חודשים, עד אחרי שהפרלמנט הבלגי הצביע בעד ריכוך החוק.
התביעה נגד ירון הוגשה לראשונה ביוני 2001, אך הדיון בה הושעה בספטמבר של אותה שנה, בעוד עורכי-הדין דנו בשאלה אם ניתן לקיים את הדיון בבית משפט בלגי.
סוכנות הידיעות הבלגית ציינה כי הטיפול בתביעה נגד ירון יתחדש, אלא אם כן ממשלת בלגיה תחליט שהתביעה נופלת בתחום השיפוט של ישראל.
התביעה נגד ירון הוגשה על סמך החוק הבלגי על זכויות האדם השנוי במחלוקת, מאחר שהוא מאפשר הגשת תביעות בעוון פשעים נגד האנושות בבתי המשפט בבלגיה מבלי להתחשב בהשתייכותו הלאומית של הנתבע ובמקום בו בוצעו הפשעים לכאורה.
אולם שינויים שהוכנסו השנה בחוק מאפשרים לממשלת בלגיה לעצור כל הליך שיפוטי בבלגיה ולהעביר את הדיון במשפט למדינתו של הנתבע, אם קיימת בה מערכת משפטית המבטיחה טיפול נאות בתביעה. החוק שונה עקב מבול התלונות שהוגשו נגד פוליטיקאים זרים, אשר איים להציף את מערכת בתי המשפט של בלגיה ולפגוע ביחסי החוץ שלה.
בהתאם לשינוי בחוק העבירה הממשלה הבלגית בחודש שעבר תלונה על פשעי מלחמה, שהוגשה נגד הגנרל האמריקני טומי פרנקס, לטיפולם של בתי המשפט בארה"ב.
עורכי דינם של הערבים, שהגישו את התביעה נגד ירון, אמרו כי הם מקווים שממשלת בלגיה לא תיכנע ללחץ שמפעילה עליה ישראל על מנת להימנע ממשבר דיפלומטי נוסף. "זהו ניצחון חשוב. הוסרו המכשולים והחקירה יכולה להמשיך", אמר לוק וואלין, אחד מעורכי דינם של התובעים.
ירון, המכהן כעת כמנכ"ל משרד הביטחון, היה הממונה על גזרת ביירות ב-1982 כאשר כוחות מיליציה לבנוניים נכנסו למחנות סברה ושתילה והרגו בין 800 ל-3,50 ערבים. אריאל שרון היה באותה עת שר הביטחון.
התביעה נגד ירון הוגשה על ידי 23 ערבים שנצלו מהטבח.
(א.ב)
בהודעת בית המשפט הבלגי נאמר כי אין לו כל סיבה לדחות את התלונה שהוגשה נגד האלוף, שהופרדה מן התביעה המוקפאת נגד ראש הממשלה אריאל שרון, וכי אין הכרח שירון יתגורר בבלגיה על מנת שהחקירה בנושא זה תימשך.
התביעה נגד ראש הממשלה אריאל שרון נדחתה בתחילת השנה לאחר שבית המשפט העליון בבלגיה פסק שלא ניתן להעמיד לדין ראש מדינה מכהן. קודם להחלטה זו החזירה ישראל את שגרירה מבלגיה למשך מספר חודשים, עד אחרי שהפרלמנט הבלגי הצביע בעד ריכוך החוק.
התביעה נגד ירון הוגשה לראשונה ביוני 2001, אך הדיון בה הושעה בספטמבר של אותה שנה, בעוד עורכי-הדין דנו בשאלה אם ניתן לקיים את הדיון בבית משפט בלגי.
סוכנות הידיעות הבלגית ציינה כי הטיפול בתביעה נגד ירון יתחדש, אלא אם כן ממשלת בלגיה תחליט שהתביעה נופלת בתחום השיפוט של ישראל.
התביעה נגד ירון הוגשה על סמך החוק הבלגי על זכויות האדם השנוי במחלוקת, מאחר שהוא מאפשר הגשת תביעות בעוון פשעים נגד האנושות בבתי המשפט בבלגיה מבלי להתחשב בהשתייכותו הלאומית של הנתבע ובמקום בו בוצעו הפשעים לכאורה.
אולם שינויים שהוכנסו השנה בחוק מאפשרים לממשלת בלגיה לעצור כל הליך שיפוטי בבלגיה ולהעביר את הדיון במשפט למדינתו של הנתבע, אם קיימת בה מערכת משפטית המבטיחה טיפול נאות בתביעה. החוק שונה עקב מבול התלונות שהוגשו נגד פוליטיקאים זרים, אשר איים להציף את מערכת בתי המשפט של בלגיה ולפגוע ביחסי החוץ שלה.
בהתאם לשינוי בחוק העבירה הממשלה הבלגית בחודש שעבר תלונה על פשעי מלחמה, שהוגשה נגד הגנרל האמריקני טומי פרנקס, לטיפולם של בתי המשפט בארה"ב.
עורכי דינם של הערבים, שהגישו את התביעה נגד ירון, אמרו כי הם מקווים שממשלת בלגיה לא תיכנע ללחץ שמפעילה עליה ישראל על מנת להימנע ממשבר דיפלומטי נוסף. "זהו ניצחון חשוב. הוסרו המכשולים והחקירה יכולה להמשיך", אמר לוק וואלין, אחד מעורכי דינם של התובעים.
ירון, המכהן כעת כמנכ"ל משרד הביטחון, היה הממונה על גזרת ביירות ב-1982 כאשר כוחות מיליציה לבנוניים נכנסו למחנות סברה ושתילה והרגו בין 800 ל-3,50 ערבים. אריאל שרון היה באותה עת שר הביטחון.
התביעה נגד ירון הוגשה על ידי 23 ערבים שנצלו מהטבח.
(א.ב)