לפני מספר שנים הוזמנו מספר אנשים לביקור בעיר בני ברק על ידי ראש העיר, בהם מנכ"ל משרד האוצר, מנהלי בנקים וגם אני הקטן.
הביקור כלל ביקור בביתו של הרה"ג אהרן לייב שטיינמן זצ"ל, כי נאמר לנו שבלי ביקור זה הביקור אינו ביקור בבני ברק. הצטופפנו סביב שולחנו עתיק היומין, ואחר דקות ארוכות פתח ואמר: 'מדינת ישראל, מדינה קטנה, אבל עושה הרבה רעש בעולם. בני ברק עיר קטנה, אבל עושה הרבה רעש, תעזרו לה..."
עם ישראל עם קטן, אבל עושה הרבה רעש בעולם. וכי לא היינו מעדיפים להיות קנטון שוויצרי שקט? לשם מה הרעש? יעקב אבינו חולם על סולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה ובזמן שמלאכי אלוקים עולים ויורדים בו ומבצעים שליחותם, ניצב עליו הקב"ה ומברכו בברכת הארץ, בברכת הזרע, וקודם מבטיחו גם בפוליסת ביטוח: 'ושמרתיך בכל אשר תלך';
אומר הבורא ליעקב, דע כי מטרת-העל של ברכת הארץ, ברכת הזרע ושמירתך היא: 'ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך'. אין הברכה 'ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה' מטרה בפני עצמה להרחבת הטריטוריה של ארץ ישראל, אלא שמתוך כך יתברכו העמים כולם: 'ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך'. גם לכשתצא מארצך לגלות, זה אמנם בגין חטאי העם, אך לא פחות למען אותה מטרה נעלה שיתברכו בך כל גויי הארץ, כפרוש ר' יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק בעל הבית הלוי: 'ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה'. לא היה צריך לכתוב אלא "וילך חרנה", אלא שהייתה תכלית גם ביציאה וגם בהגעה. יעקב יצא מפני עשו אחיו, כמצוות אמו, והלך לשאת אשה כמצוות אביו, כך בניו עתידים לצאת לגלות כי חטאו, אך ילכו לגולה כדי להיות אור לגויים.
העולם נברא בשביל ראשית- בשביל ישראל, אך ישראל נבראו כדי להיות אור לגויים, וכלשון הנביא ישעיהו: 'וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ'. במטרת-על זו נתברכו קודם לכן גם אברהם ככתוב: 'ונברכו בך כל משפחת האדמה' וגם יצחק, ככתוב: 'ויתברכו בך כל גויי הארץ'.
אומר הרש"ר הירש: מטרת ההיסטוריה איננה לאלץ את יעקב להיטמע בין הגויים, כי אם להיפך: להביא את הגויים לכלל ההכרה שאושרם קשור באותם עקרונות שיעקב דבק בהם, אליהם ישאפו גם הם בהכנעה, ורק בו יראו את מטרתם היחידה.
אך כיצד זה יקרה, הרי הלכה היא בידוע עשו שונא ליעקב, כפי שמביא רש"י בפרשה הבאה? והשאלה מתעצמת בשאלת הראשון לציון, רבה של ירושלים הרה"ג שלמה משה עמר: למה נקט לשון הלכה, למה לא נאמר עובדה היא שעשו שונא ליעקב? והשיב כי הלכה מורה על קביעות התופעה. כיצד יקרה, אפוא, שיתברכו בעם ישראל כל גויי הארץ בעולם בו שנאת יעקב מהווה נורמה?
דומה שעם כל הצער והכאב, יש בה באותה שנאה, באותה האנטישמיות גם מעלה וצד חיובי נעלה: השנאה מפנה את מבטי העולם לישראל בהתמדה מדהימה, עד שבוחנת את מעשיו בכל שעה בזכוכית מגדלת. הרבה מתוך צביעות, דוגמת דו"ח השופט ריצ'רד גולדסטון על מבצע עופרת יצוקה, או משפט אלאור עזריה שנודע ונבחן בגויים ובו נהרג מחבל רוצח, בו בזמן שבשאר אל- אסד טובח באכזריות קיצונית במיליוני בני עמו, כשהדבר מלווה בשתיקה רועמת מצד אומות העולם.
מחד, מובטחנו שיש דין ויש דיין ובסופו של דבר 'ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו', אך מאידך, בלי אותה השנאה סביר היה שהרעיונות הגדולים של עם ישראל היו מתבוללים ונעלמים כלא היו, שהרי מבחינה מספרית מהווים אנו פרומיל מאוכלוסיית העולם, וגודלה של ארצנו אינו אלא 22 אלף קמ"ר ביחס ל 500 מיליון קמ"ר של שטח כדור הארץ. בשם השנאה ניסו הדתות הגדולות לגמד את עם ישראל, אך במקביל שאבו ממנו את רוב עיקרי דתם.
האם אכן נתברכו כל גויי הארץ על ידי ישראל לאורך הדורות? אין ספק שמלבד המונותאיזם שהנחיל אברהם אבינו לעולם, העם היהודי הביא לעולם ברכה אדירה ללא כל פרופורציה למספרו. בימים אלה כותב פרופ' אמנון שפירא הי"ו ספר על לא פחות משמונים מהפכות שהביאה היהדות לעולם, מלבד פרסי הנובל והמצאות ישראליות ללא כל פרופורציה ביחס לעולם.
למטרת-על זו נתנה אף התייחסות במגילת העצמאות: בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, ... בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם את ספר הספרים הנצחי'. וכיאה לחודש בו יחול חג החנוכה, אסיים בדברי מרן הרב קוק זצ"ל: צריך שכל איש ידע ויבין שבתוך תוכו דולק נר. אין נרו שלו כנר חברו, ואין איש שאין לו נר. וצריך שידע כל איש ויבין, שעליו לעמול ולגלות את אור הנר ברבים, ולהדליק לאבוקה גדולה ולהאיר את העולם כולו.
עו"ד וסרטייל הוא יו"ר חברת הנדל"ן ציפחה אינטרנשיונל