אילוסטרציה
אילוסטרציהפלאש 90

שיעורים בנושא אלימות, שיעורי חברה פעמיים בשבוע, מוקד טלפוני לטיפול באירועי חרם, תמיכה נפשית למורים, הוספת טיולים ופעילויות הפגה. כל אלה ועוד נכללים בתכנית שהציגה השבוע שרת החינוך להתמודדות עם תופעת האלימות בבתי הספר. פרופסור שרגא פישרמן, ראש התכנית לייעוץ חינוכי במכללה האקדמית שאנן, מתייחס לתכנית כפי שהוצגו פרטיה בתקשורת.

ראשית, מברוק שמתחילים", הוא אומר ומיד מוסיף "אבל זה לא נעשה בזבנג וגמרנו. זה דבר שצריך להתמשך ולהתרחב. צריך לעבוד על מה כן, על תקשורת תקינה, על ניהול קונפליקטים, על יחסים חברתיים, פעילויות חברתיות ועוד ועוד".

כשאנחנו שואלים אם הוא לא רואה אלמנטים שכאלה בתכנית מבהיר פרופ' פישרמן כי הוא לא ראה את התכנית לפרטיה והוא רוצה לקוות שהאלמנטים החשובים שהוא מדבר עליהם נכללים בה.

האם המציאות החמורה של אלימות בבתי הספר אינה מחייבת מהלכים מיידיים, כאלה של "פטיש בראש"? האם מהלכים ארוכי טווח לא יניבו תוצאות רק מאוחר? פרופ' פישרמן מגדיר מהלכים של 'פטיש בראש' כניסיון לפתור בעיית אלימות באלימות, ומשום כך, הוא אומר, "הדרך היחידה היא חינוך שנעשה דרך תהליך שלוקח זמן אבל יש בו פוטנציאל הצלחה".

"צריך לשנות אקלים. זה מתחיל ברחוב, בכנסת ועוד. כדי לשנות מצב ברמה כזו חייבים להתחיל תהליך שמתחיל גם בגן, אבל גם ובמקביל בכל הכיתות, ובכל תנועות הנוער ובכל מקום", הוא אומר ומבהיר שאינו מבקר את תכניתה של שרת החינוך, אך הוא סבור שמה שנצרך זה גם מה שנעשה אך גם הרבה יותר מכך. "הדברים הללו לא מתחילים בבית הספר, אבל השרה ממונה על בתי הספר ומערכת החינוך כולל הייעוץ החינוכי, החינוך הלא פורמאלי ועוד. זה מצוין שמתחילים אבל גם צריך להמשיך ולהתמיד. יש דברים שהם דרך ארוכה כפי שהיה כאשר חינכו לא לקטוף פרחי בר התחילו תהליך שהביא לכך שהמבוגרים היום מקפידים על זה".

בנייתה של תכנית ארוכת טווח שכזו כוללת, לטעמו של פרופ' פישרמן "להרחיב מאוד את הפעילות החברתית, להעמיק חינוך לערכים, להעדיף שאלון אח"מ (אקלים חינוכי מיטבי) על שאלוני המיצב, לדבר הרבה על התנדבות ונתינה, על ערכים של יושרה ולעסוק פחות במה לא טוב".

האם העיסוק באותם ערכים לא יבוא על חשבון מצוינות וציונים גבוהים בתעודת הבגרות? האם סד הזמן שבו פועלים המורים אינו מגביל את היכולת להתפרס גם למצוינות לימודית וגם לעיסוק בערכים? פרופ' פישרמן קובע כי המציאות הפוכה לחלוטין ו"ככל שהאקלים יהיה מיטבי גם הלמידה תהיה טובה יותר. זו לא בעיה של זמן. ככל שייכנסו יותר ערכים וחינוך לערכים למערכת, ההישגים האקדמיים יעלו. זה לא אחד על חשבון השני ולא תחרות כפי שתשומת לב של הורים לא מתחלקת כשנולד ילד נוסף, אלא המאה אחוז גדל. כך גם כאן, כשהאקלים מיטבי מתקשקשים הרבה פחות במה שהיה ועוסקים יותר במה שיהיה. ניצול הזמן הרבה יותר יעיל, מעבר לכך שהמבחן הוא לא רק בגרות בסוף י"ב, אלא גם צבא, ישיבה ואזרחות".