מחקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה מספק תמונת מצב מדאיגה על מובטלי הקורונה, ומספק גם הסבר על אי חזרתם לשוק העבודה.
את המחקר ערכו החוקרים דפנה אבירם ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה וירדן קידר, חוקר במכון, והוא מתבסס על סקר חמישי שנערך המכון הישראלי לדמוקרטיה.
11% ממשיבי הסקר דיווחו כי הם מובטלים או בחל"ת בעת המענה לסקר. קרוב למחצית (45%) ממובטלי הקורונה דיווחו כי לא קיבלו דמי אבטלה, רובם (69%) צעירים עד גיל 34. לעומת זאת, מרבית המובטלים המקבלים דמי אבטלה הם מבוגרים יותר.
מרבית מובטלי הקורונה (88%) העידו שהם מעוניינים לחזור לעבוד, וכ-67% מהם אף דיווחו שהם מחפשים עבודה בפועל. 12% בלבד אינם רוצים לחזור לעבוד.
הסיבה העיקרית לאבטלה (48%) היא שהם מחפשים עבודה ולא מוצאים. כ-20% דיווחו שלא חזרו לעבוד עקב תהליך הסבה או הכשרה, 13% ממתינים שהמעסיק יחזירם לעבודה, 10% מקום העבודה נסגר ורק 1% דיווחו כי הם ממתינים לסיום תקופת הזכאות לדמי אבטלה.
29% דיווחו כי היו באבטלה או בחל"ת בזמן כלשהו במהלך המשבר ומאז חזרו לעבוד. בקרב האוכלוסייה הערבית יותר מרבע (27%) חזרו לעבודה עקב הפסקת זכאותם לחל"ת לעומת 10% מהיהודים. קרוב לשליש מהיהודים (31%) דיווחו כי חזרו לעבוד עקב רצונם לחזור לעבוד במקצועם, לעומת 14% בלבד בקרב הערבים.
כ-42% מאלו שחזרו לעבוד החליפו מקום עבודה בתום תקופת החל"ת או האבטלה, מהם כרבע (24%) החליפו גם תפקיד, ו-18% נשארו בתפקיד דומה במקום העבודה החדש. רק כמחצית ממובטלי הקורונה (52%) חזרו לאותו תפקיד באותו מקום עבודה שהיו בו לפני כן. גברים הפגינו גמישות גבוהה יותר מנשים בהחלפת מקום העבודה או התפקיד במקום העבודה (56% לעומת 40% בהתאמה), ובמרכז לעומת הפריפריה (57% מול 37% בהתאמה).
ומה לגבי מימון המחיה ללא דמי אבטלה? מקור הסיוע העיקרי מגיע מהסביבה הקרובה. כאשר 41% דיווחו כי הם מתקיימים על חסכונות אישיים שפתחו, ועוד 15% על הלוואות.
כ-40% מהמובטלים דיווחו שאין ברשותם כסף נזיל שיספיק להם להתקיים כחודשיים לעומת 23% מהשכירים העובדים. כמחצית ממובטלי הקורונה דיווחו כי הם במינוס. 40% מהמובטלים ללא דמי אבטלה ו-36% מהמובטלים שמקבלים דמי אבטלה דיווחו שלקחו הלוואה בעקבות המשבר, לעומת 20% מהשכירים.