עם האוכל בא התיאבון

בשורה התחתונה, ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה פה-אחד את הצעת החוק להגבלת כהונת ראש ממשלה לשמונה שנים. אגב, אם אינני טועה, רק בן גוריון ונתניהו החזיקו בתפקיד 8 שנים ויותר, ב-73 שנות המדינה.

ובכל זאת נלמד סנגוריה על יוזמי החוק הזה, שמה שהניע אותם (כמה נאיבים אנחנו) זו המנטרה (שבהמשך ננסה לערער עליה), שאחרי תקופה ארוכה בתפקיד בכיר, הבן אדם מתחיל להרגיש שהג'וב הוא של אבא שלו ומתחיל להתנהג בהתאם. כלומר, עושה מה שבא לו. (מזכיר לכם משהו? מישהו?). אבל ברשותכם, נחזור לאותה החלטה שהזכרנו. מסתבר, כך חשף מיכאל שמש מ'כאן', שגם על הצעת חוק זו, שלידתה ברצון לבלום את נתניהו מהתמודדות נוספת, היו שניסו לתפוס טרמפ. מי? רה"מ בנט ומפלגתו 'ימינה'. עפ"י הידיעה, אנשי 'ימינה' דרשו בדיון להחריג את רה"מ המכהן, נפתלי בנט, מההחלטה. מה ההיגיון?

פשוט (לכאורה). הרוטציה שלו עם לפיד קוטעת את כהונתו, כך שהמשחק מתחיל מחדש, וביקשו שהחוק יחול רק על מי שכיהן ראש ממשלה שמונה שנים רצופות. בלי הפסקות באמצע. גם אם לא הזכירו את השם המפורש- בנט- אין אחד שם שלא הבין מה מסתתר מאחורי העניין.

אלא, שגם גדעון סער וגם בני גנץ לא פראיירים, ולמרות השותפות שלהם עם בנט יש גבול למה הם מוכנים לספוג. שר הביטחון בני גנץ מחה על השינוי שביקשה 'ימינה' וטען שזה הופך את כל העניין ל"בדיחה". שר המשפטים גדעון סער, משפטן בהשכלתו ופוליטיקאי מוכשר ומיומן בעיסוקו, "בישל" פשרה לפיה אחרי שלוש שנות צינון מתפקיד ראש הממשלה, הספירה תחל מחדש.  כלומר, ראש ממשלה יוכל לכהן בתפקידו 8 שנים רצופות, וגם במצטבר, למעט אם תהיה לו תקופת צינון של 3 שנים לפחות. 

כל או כך, מה שאפשר ללמוד מזה הוא שנפתלי בנט התאהב בתפקיד, ואם זה יהיה תלוי בו, הוא היה שמח להישאר שם עוד שנים רבות. גילוי נאות: בלשכת רה"מ הכחישו את הדיווח של שמש. אני, משום מה, נוטה להאמין לו יותר. 

ונחזור לנקודת המוצא של תומכי החוקר, שכהונה ממושכת מדי- מסוכנת לדמוקרטיה. פרופ' ידידיה שטרן ב'כאן', ערער על מוסכמה כביכול זו. לשיטתו, במשטר פרלמנטרי כשלנו, רה"מ כפוף לקואליציה שמשתנה חדשות לבקרים, הוא כפוף לבחירות המתחדשות חדשות לבקרים, ובכלל, בישראל ראש ממשלה מכהן בממוצע חמש שנים. אז על מה הרעש? ממקרה רע אחד לא צריך, לשיטתו, ליצור חוק תזזיתי ולא הגיוני.

עוד אמר, שלא הוכח שיש קשר בין אורך תקופת השלטון לשחיתות, ולהיפך, ייתכן שדווקא מי שיודע שימיו בשלטון ספורים, ימהר לעשות קופה לביתו. וכן, תאצ'ר הנהיגה את בריטניה 11 שנים, מרקר בגרמניה 16 שנה, והיה שם בכלל לא רע. ואם נחזור הביתה, לישראל. הליכוד הודיעו כי ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו שולל חוק הגבלת כהונה כלשהו, בין אם זה חל עליו ובין אם לאו.

לדבריו, "דמוקרטיות פרלמנטריות אינן מגבילות כהונות של ראשי ממשלה אלא משאירות לציבור את ההחלטה לבחור בבחירות חופשיות מי ימשיך להנהיג אותו בכל פעם. כך למשל אזרחי גרמניה בחרו שוב ושוב בקנצלרים קוהל ומרקל לכהונות של 16 שנה וכך גם אזרחי קנדה שבחרו בפייר טרודו לכהונה של 15 שנה. איש לא חשב שקנדה וגרמניה אינן דמוקרטיות למופת. הניסיון של מי שאינו עובר את אחוז החסימה (מכוון לבנט, כמובן. מ.ז) להגביל את בחירת הציבור באשר למי שינהיג אותו הוא אנטי דמוקרטי בעליל." ואילו יוזם החוק הזה, שר המשפטים גדעון סער כתב בפייסבוק: "'שלטון ממושך הוא סכנה לחירות האומה ולמוסר בניה. הוא מוליד שחיתות' (מנחם בגין ז״ל). הגבלת כהונה (במקום כהונה ללא הגבלה) היא עקרון חשוב בבסיס התפיסה שהשלטון יפעל לטובת האזרחים במקום למען עצמו ושרידותו. נמשיך לחזק את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". 

בעיניים שלי, עם כל הכבוד לחוק הזה, גם כשיאושר בכנסת, הוא אינו רלוונטי לא לגבי נתניהו ולא לגבי בנט. הרבה מהומה על לא מאומה, שלא לדבר על זה שהניסיון מראה שכל חוק הוא בסיס לשינוי החוק ומה שטוב לפוליטיקאים היום לא בהכרח ייראה להם טוב עוד כמה שנים, ואז, פשוט, משנים את החוק.

מתווה הכותל- בעין הסערה   

בכירים בקואליציה מזה ובכירים באופוזיציה מזה "מחממים מנועים" לקראת הבאתו מחדש לאישור של 'מתווה הכותל', אולי עוד במהלך חודש זה. כידוע, הממשלה תציע להרחיב את 'רחבת ישראל' שם יותר לרפורמים ולקונסרבטיבים להתפלל בדרך שהם רוצים, כשלמקום תהיה כניסה נפרדת, רחבה גדולה ונגישה, ועניין לא פחות חשוב או בעייתי- הרפורמים והקונסרבטיבים יהיו שותפים בניהול הרחבה זו. לא רק הרב רבינוביץ ואנשיו. כזכור, בשלהי תקופת ממשלת נתניהו, גם המפלגות החרדיות (לא מעט בלחץ של נתניהו עצמו) הסכימו למתווה זה, אך לבסוף חזרו בהן, והעניין חזר להתגלגל עם כל האמוציות הכרוכות בכך. שר החוץ יאיר לפיד אמר ביום שישי שעבר "איאבק ואלחם עד שמתווה הכותל יעבור.

לא כולם מסכימים עליו בממשלה, אבל אני אלחם על זה". שר האוצר אביגדור ליברמן החרה אחריו "מתווה הכותל אושר בממשלת נתניהו, אבל הוא נכנע לדרעי וליצמן והקפיא את ההחלטה. הגיע הזמן להחיות את המתווה הזה, כי הוא סביר". בשבוע שעבר פורסם סקר שהוזמן ע"י גופים חרדיים וחרד"ליים, ואף פורסמו מודעות במדיה הדתית הקוראות לבנט וחבריו שלא לאפשר את 'מתווה הכותל', עפ"י ההערכה, אם הממשלה תאשר את ה'מתווה', יקיימו החרדים והחרד"ליים הפגנות ענק במקום, ולא רק שם. תמרור אזהרה לכך היה ערב ר"ח, באשר ח"כים חרדיים התכוונו לבוא לעצור בגופם את ח"כ הרב (הרפורמי) קריב שהתכוון לבוא עם ס"ת במטרה להכניסו לרחבה עם 'נשות הכותל'.

רק בקשת נשיא המדינה מח"כ קריב שיימנע מלבוא, והיענותו, מנעה את המהומה, אבל לא סביר שהשקט הזה יישמר גם ערב ר"ח טבת. ראש הממשלה, נפתלי בנט, התומך ב'מתווה' ואף היה מיוזמיו, אמר ביום שישי: "הכותל המערבי, המקום האהוב כל כך, החשוב כל כך לכל יהודי, המקום שמאחד אותנו, דור אחר דור, ובפרט לאחר ששוחרר על ידי לוחמי צה"ל במלחמת ששת הימים. הכותל הזה, משמש בימים אלה לקמפיין פוליטי יזום, שגויס אליו כסף רב, במטרה לנגח את הממשלה. למה? כי מישהו העריך שזה יתפוס. ואולי זה באמת יתפוס. אבל הנזק - יהיה ענק.

גם בתקופות של מחלוקת סוערת, אנחנו חייבים לשמור על איים של קדושה. דברים שבהם לא נוגעים. יש בעיה - פותרים אותה מתוך דיאלוג. לא עושים סקרים ומחליטים ללכת בכל הכוח על קמפיין מפלג על הכותל המערבי. פשוט לא." סוף ציטוט. בסיעת ש"ס הגיבו: "בנט כתב עכשיו על הכותל: 'חייבים לשמור על איים של קדושה - דברים שבהם לא נוגעים'. מסכימים איתו במאה אחוז. אין שום בעיות בכותל ולא צריך שום 'דיאלוג'". בש"ס הוסיפו: "הכותל הוא לא שוק הכרמל והוא לא פתוח למו״מ. בנט, עם כל הקושי שלך, תנסה לעמוד במה שכתבת. אל תיגע בכותל הקדוש. אל תשנה כלום. אתה תגלה פתאום שאין קמפיין יזום, אין סקרים, אין גיוס כספים, ואין פרנויות קשות". מסתבר, שעניין 'מתווה הכותל' כלל אינו קונצנזואלי אפילו לא בין מרכיבי הקואליציה. זאב קם מתאגיד 'כאן' חשף שהשר זאב אלקין התבטא שלא יתן מעמד לרפורמים ב'רחבת ישראל'.

לשיטתו, רק מדינת ישראל באמצעות שלוחיה וכן הסוכנות היהודית אמורים לנהל שם, ב'רחבת ישראל' וברחבת הכותל הרגילה, את העניינים. לא שום נציגי זרם ביהדות. גם לא אורתודוכסי. (נשמע הגיוני). ובלי אלקין, המייצג את 'תקווה חדשה' של גדעון סער, לא נראה שהעניין יעבור.

כתבתי במדור זה לא פעם כי לענ"ד יש מקום ל'רחבת ישראל' שבה ניתן לאפשר לזרמים האחרים להתנהל כהבנתם. הכותל הוא של כולם, ומה לעשות, רוב היהודים שבחו"ל אינם אורתודוכסים, וגם הם חלק מהעם היהודי. ואתם יודעים מה? טוב שעוד אכפת להם מהכותל. גם אם הם רפורמים וקונסרבטיבים. נכון, אני מכיר את הטענה שלאותם יהודים לא אכפת מהעניין הזה לא רק לכמה עשרות או מאות 'נשות הכותל' ופוליטיקאים/בעלי עניין העומדים מאחוריהן. לא קונה את זה.

לענ"ד יש מספיק בעיות שבאמת הרבה הרבה יותר קשה, בהיבט ההלכתי, לפתור אותן מאשר את הנושא הזה. התחברתי מאוד להצעה שכתב עמיתי שלמה פיוטרקובסקי בשבת האחרונה ב'מקור ראשון', ללכת על היוזמה הזו, אך בתנאי שהרפורמים והקונסרבטיבים יתחייבו שאת תפילותיהם יקיימו רק ברחבה הזו ולא יזלגו לעבר הרחבה הרגילה בכותל, כפי שהם עושים היום. וכן, בעיניים שלי גם לא צריכה להיות בעיה שהסוכנות היהודית תנהל שם את העניינים (הלא דתיים גופה). ומכיוון שיש בסוכנות גם וגם, גם חרדים, גם אורתודוכסים וגם האחרים, הסוכנות היהודית יכולה להיות פתרון. ואז, ובא לכותל השקט והכבוד הראוי לו. הגיע הזמן. ואתם יודעים מה? בעיניים שלי חשוב לא פחות לגרום לכך שיותר יהודים ישראליים יבקרו בכותל. סקרים הראו שרוב בני הנוער (שאינם דתיים/חרדים) לא ביקרו מעולם בכותל המערבי וכי חלק גדול מהחיילים הגיעו לשם, לראשונה בחייהם, במסגרת שירותם הצבאי. זה, בעיניים שלי, חשוב הרבה יותר, מהשאלה אם הרפורמים

והקונסרבטיבים יתפללו לשיטתם ב'רחבת ישראל. ואפרופו זה. ‏ח"כ דוד ביטן אמר השבוע ברדיו 'קול ברמה': "מתווה הכותל יכול להוציא מאות אלפים לרחובות ויוביל לכאוס עד מצב שהממשלה תיפול. הליכוד יחד עם החרדים בעניין הזה באופן מלא". לבעלי זיכרון קר, נזכיר את פגישתו של רה"מ לשעבר נתניהו, בעת שכיהן כראש ממשלה, עם כל העולם ואשתו, הנוגעים בסוגיה, במאמץ לשכנעם להסכים ל'רחבת ישראל', כאמור לעיל. מעניין מה יחשוב בעניין אם וכאשר יחזור להנהגת המדינה.

זה אומר כולה שלי

מפת העדיפות הלאומית, יען היישובים הזוכים להעדפות ממשלתיות כספיות שונות, היא במוקד ויכוח נוקב בין מרכיבי הממשלה הזו בימים אלה. כזכור, בדיונים על תקציב המדינה, (שאושר באחרונה) הוחלט להשאיר את המפה כמות שהיא למשך חמישה חודשים כדי שלא לתקוע מסמרים בגלגלים, אך במקביל הוחלט גם לדון בנושא מיד לאחר העברת התקציב. ובכן, התקציב עבר, וכעת הגיע זמן הדיונים. ופה, ב"ה, לא קל. כל צד מתבצר בעמדתו. להזכיר, בקווי היסוד של הממשלה הזו ההתייחסות לנושא היא שהממשלה מחויבת לפתח את הפריפריה הגיאוגרפית של ישראל. וכעת המחלוקת היא מי בכלל הפריפריה. יישובי יו"ש בעיקר או גם יישובים בצפון ובדרום.

רה"מ בנט ונציגיו ב'ימינה' מתעקשים להשאיר את כל יישובי יו"ש שבמפת העדיפויות הנוכחית ולא לפגוע בהם, אך הן במפלגת העבודה והן במרצ מתעקשים על הוצאת יו"ש מהרשימה והכנסת יישובים וערים אחרות חליפתם. נכון לעכשיו כל הצדדים מתבצרים בעמדתם ומציגים כאילו החלטה בעניין שלא על דעתם תהווה חציית 'קו אדום' מבחינתם. ומי מושך בחוטים? שה"ח לפיד, המהווה כתובת בעניין לכל הצדדים. הן מנכ"ל משרד רה"מ שוחח עימו בעניין בשם הבוס, והן במפלגת העבודה הבהירו לו שכל סיכום שלא על דעתם לא יחייבם. הערכה שלי? יחלוקו. יוציאו טיפ טיפה יישובים מיו"ש, כאלה שממש קרובים למרכז הארץ, ויכניסו אחרים, שלא מיו"ש, תמורתם.

גם דחייה זה משהו

סביר שהמאבק נגד גזרת שר האוצר אביגדור ליברמן שמשפחות אברכים לא יהיו זכאיות לסבסוד מעונות היום של ילדיהם, יישא פרי. בג"צ, שנדרש לנושא ביום רביעי שעבר, החליט לחייב את המדינה לנמק מדוע לא יידחה העניין הזה עד לתחילת שנת הלימודים תשפ"ג, זאת בהתחשב בכך שכאשר הוטלה הגזירה, ילדי המשפחות האלה כבר היו במעונות היום, והמשפחות נרשמו למעונות בידיעה שמה שהיה הוא שיהיה והן זכאיות לסבסוד.

מרוח הדברים בדיון, כמו מהתבטאותו של השופט עוזי פוגלמן ש"אין זכות קנויה לאדם לקבל תמיכה", לא נראה שבית המשפט יבטל לגמרי את הגזרה הזו, למרות טענות העותרים, בין השאר על כך שיש בגזרה משום קיפוח חופש העיסוק של נשות האברכים שייאלצו לחדול מעבודתן כדי שהבעלים יוכלו להמשיך ללמוד תורה, וכמו כן טענה לאפליה, שכן לימודי החול

במוסדות להשכלה גבוהה מזכים בניקוד לסבסוד במעונות, ולמה תקופח זכותם של לומדי התורה. כך או כך, תשובת המדינה צריכה להתקבל בשבוע הקרוב. בין כך ובין כך, הקיצוץ המתוכנן בקצבאות האברכים למעונות נדחה לינואר 2022 בגלל בעיות משפטיות. גם טוב. כזכור, ברגע האחרון הוצאו מהגזרה אברכים הלומדים לרבנות או לדיינות. נודע, כי רה"מ בנט ושר החוץ לפיד שלחו את שרת הכלכלה ברביבאי לשכנע את ליברמן לרדת מהעץ ולוותר על הגזרה הזו, אך הוא בשלו. לענ"ד, באם החלטת בג"צ תהיה שהגזרה תוכל להיכנס לתוקף לקראת שנה"ל הבאה, מאותו רגע של ההחלטה יהיה מכבש לחצים ענק על הממשלה לחזור בה מהעניין, ואולי ביטולו יהיה חלק ממקח וממכר בין הקואליציה לחלק מחברי הכנסת החרדיים ש'נפגשים במסדרונות' עם מי שצריך מהקואליציה.

שמירה

‏אחרי 12 שנים - האבטחה הצמודה על משפחת נתניהו תוסר בעוד כחודש. טל שלו דיווח כי המשפחה מבקשת שלא להסיר את האבטחה כיוון שלטענתה יש איומים חדשים וקונקרטיים. אתם יודעים מה? בעניין הזה, נוכח ההסתה וכל מה שמתרחש ברשתות החברתיות, לשני הכיוונים כמובן, בעיניים שלי בהחלט ראוי ונכון שהשמירה על משפחת נתניהו תימשך. זה לא סתם מותרות או שואו. מה שלא נחשוב על בנימין נתניהו, וכמה שנאהב אותו או שלא נאהב אותו, הוא בכל זאת איזשהו סמל, וסמל חשוב לשמור עליו.

(הכותב הוא מייסד ועורכו של עלון 'שבתון')