עו"ד מורן אברהמי יום טוב
עו"ד מורן אברהמי יום טובצילום: גיל טרנוס

התביעה הזו מוכיחה את הסיכון הרב בניתוחים בכלל, ובניתוחים מיותרים בפרט.

תושב ראשון לציון (74), שהתלווה לבת זוגו בביקורה אצל אופטומטריסט, נענה, לדבריו, להצעתו של בעל הקליניקה, לעבור, גם הוא בעצמו - בדיקת ראייה. הרופא שביצע את הבדיקה טען כי מצב עיניו של האיש לא טוב, ועליו לעבור ניתוח להסרת קטרקט בשתיהן, אחרת הוא צפוי להתדרדרות קשה בראייתו.

עו"ד מורן אברהמי יום טוב, שהגישה לאחרונה תביעה, בשמו של הגבר, נגד הרופא המטפל, טוענת כי מרשה כלל לא סבל מבעיות ראייה ולא התלונן על בעיות שכאלה. גם הבדיקה שביצע באותו היום, לדבריה, העידה על ראייה מצוינת, "אולם חרף כך, בצעד תמוה, המליץ לו רופא העיניים בקליניקה לעבור ניתוח קטרקט בשתי עיניו, ונקבע לו תאריך לשני הניתוחים בקליניקה פרטית באשדוד".

בתביעה נטען כי בהמלצת רופא העיניים מהקליניקה, ביצע הגבר ניתוח להסרת קטרקט תחילה בעין ימין ולאחר מכן בעין שמאל.

בעקבות הניתוח בעין שמאל, שנטען כי בוצע ללא אינדיקציה רפואית, התפתחה דלקת זיהומית קשה, אשר הובילה להיפרדות רשתית ולאובדן מוחלט של הראייה בעין זו. עוד טוענת יום טוב , כי בשל הלחץ התוך עיני הגבוה, הגבר החל לסבול גם מכאבי ראש ועיניים עזים, וכתוצאה מכך אין הוא מסוגל לשוב לעבודתו.

לתביעה צורפה חוות דעת רפואית של מומחה בכיר בתחום העיניים אשר קבע כי ההחלטה לבצע ניתוח קטרקט בעין שמאל הייתה מוטעית והתקבלה ללא כל אינדיקציה שחייבה ניתוח שכזה. לדבריו, בעקבות הניתוח המיותר התפתח סיבוך קשה, שגרם לעיוורון בעין זו, חרף הטיפולים באנטיביוטיקה והניתוח לתיקון היפרדות רשתית.

"אם חדות הראייה לא פגועה, כדי להצדיק ניתוח קטרקט, החולה חייב להתלונן על בעיות ראייה אחרות כמו סינוור, קושי בקריאה, הפרעות בראיית לילה וכו'", קבע המומחה בחוות דעתו. לדבריו, במקרה הזה, האצבע הייתה קלה על ההדק, שכן לא רק שהגבר לא סבל מאף אחת מהבעיות האלה, גם הרופא עצמו לא ביצע שום בדיקה מהבדיקות הנדרשות להוכיח שאכן, למרות חדות ראייה מצוינת, יש אינדיקציה אחרת לניתוח הקטרקט.

לדברי המומחה, אין כל ספק שהזיהום התוך עיני הקשה ובעקבותיו אובדן הראייה נגרמו כתוצאה מהניתוח. המומחה העריך את נכותו של הגבר בשיעור של 30 אחוז לצמיתות.

בתביעה, שהוגשה נגד הרופא שהמליץ לגבר על ניתוח הקטרקט, טוענת עו"ד אברהמי יום טוב, כי איבוד הראייה, הפכו את התובע למוגבל בתפקודו היומיומי, הוא גם אינו מסוגל לשוב יותר לעבודתו, והדבר גורם לו לנזק נפשי מתמשך וקשה מנשוא.

התביעה לפיצויים בגין נזקי גוף עקב רשלנות, הוגשה בסכום המקסימלי הנתון לסמכות בית המשפט (2.5 מיליון שקלים), ונדונה בימים אלה בבית משפט השלום בראשון לציון.