מכון 'ראות' מציג בימים אלה מחקר חדש החושף את הקשרים בין האחים המוסלמים לתנועה הפרוגרסיבית בארה"ב ומשפיעים על מדיניות ממשל ביידן במזרח התיכון. מנכ"ל המכון, ערן שישון, מספר על הממצאים ההשלכות והמשמעויות.
שישון מגדיר את תופעת הקשרים הללו כ'הברית האדומה ירוקה', כאשר הפרוגרסיביים וארגוני השמאל הרדיקאליים הם האדומים והאחים המוסלמים הם הירוקים. "למרות שהזרמים הללו מנוגדים זה לזה, שיתוף הפעולה ביניהם מאוד עמוק".
"הברית הזו נולדה באירופה. החיבור בין האיסלאם לשמאל הרדיקאלי הוא הפלטפורמה החברתית המרכזית שמאתגרת את הלגיטימציה של ישראל באירופה בשנים האחרונות. בארה"ב התופעה הזו הייתה מקודמת בעיקר על ידי תנועות שמאל קיצוני. לצערינו היו שם גם יהודים לא מעטים אבל לא ראינו נוכחות גדולה של מוסלמים לפני עשר שנים. התרענו שהתחזקות של גופים פוליטיים המזוהים עם האחים המוסלמים בארה"ב תשנה את הדינמיקה וזה מה שקורה".
ממשיך שישון ומתאר שתי תופעות שמבשילות בעת הזו. האחת היא חדירת זרמים אנטי ישראלים למיינסטרים של התנועה הפרוגרסיבית. השיח הזה, הוא אומר, מקטלג קבוצות או כמדכאות, לבנות ועשירות, או כמדוכאות שהן בדרך כלל שחורות. השיח מאוד בינארי ואינו מכיר באמצע. "בשיח הזה יהודים נופלים בקטגוריה של הלבנים פריבילגיים", הוא אומר ומציין כי התוצאה מכך היא ש"גם אם מעמד היהודים משופר מזה של השחורים בארה"ב, עצם הקיטלוג שלהם כלבנים ומדכאים גורם לפספוס של הסיפור היהודי היסטורי בהיבט החברתי והפוליטי. לכן, גם אם אין כוונה כזו הקיטלוג הזה יוצר אפליה והשיח הזה חותר תחת הזכות של היהודים לטעון לאפליה או לפגיעות כלשהי ומקשה עליהם להתמודד עם האנטישמיות".
העולה מדבריו של שישון היא שמעבר לעמדתם של בעלי האידיאולוגיה אנטי ציונית ואולי גם האנטישמית, עצם השיח הפרוגרסיבי מייצר אפליה כלפי יהודים בארה"ב.
התופעה השנייה עליה מדבר שישון היא זו המשלימה היא התחזקות הגופים המזוהים עם האחים המוסלמים בארה"ב. "אחרי ה-11 בספטמבר הייתה למוסלמים תחושה שהם במצור, התחושה הזו התחזקה בתקופת טראמפ, והם רואים את תקופת הדמוקרטים הנוכחית כהזדמנות היסטורית. לאחים המוסלמים יש יכולת ארגון והסתגלות. כך קורה בכל העולם וגם בארה"ב, ולכן היכולת שלהם לפעול בפלטפורמות פרוגרסיביות להשפיע על מדיניות החוץ של ארה"ב במזרח התיכון באופן שמייצר אתגרים משמעותיים מאוד למדינת ישראל".
על האופן בו הדברים באים לידי ביטוי בפועל במדיניות הממשל, אומר שישן: "הברית האדומה-ירוקה תומכת בצמצום הנוכחות האמריקאית בעולם, כמו שסבורים רוב האמריקאים, אבל הם מוסיפים לכך שני נדבכים אידיאולוגיים ייחודיים – הם מפרשים כל מה שקורה במזרח התיכון דרך פוליטיקת הזהויות האמריקאית וישראל מקוטלגת כמפעל קולוניאלי לבן והפלשתינית נחשבים אנשים חומים, כלומר שהמפלים הם הלבנים והמופלים הם ה"חומים" מתוך האנשים "הצבעוניים". בעופרת יצוקה החמאס תוארו כאנשים חומים שנלחמים נגד צה"ל".
הנדבך השני הוא השפעת המאבקים שמנהלת תנועת האחים המוסלמים במזרח התיכון בהובלת קטאר וטורקיה, ציר שמזוהה עם חמאס ושואף להגמוניה אזורית על חשבון המדינות הערביות הפרו מערביות כמו ירדן מצרים וסעודיה".
שישן מציין כי לפי שעה הגישה הזו אינה שלטת אבל ההשפעה שלה הולכת וגוברת. "החדשות הטובות הן שהברית הירוקה-אדומה לא מצליחה להשפיע בצורה ניכרת על יחסי ארה"ב ישראל, אבל היא משנה את השיח על ישראל בארה"ב. בנוסף, לברית הזו יש השפעה על הכתף הקרה שנותן הממשל לבני בריתה המסורתיות וגם לעצירת המומנטום של הסכמי אברהם והנורמליזציה. אלה יחד עם צמצום הנוכחות האמריקאיות באזור מחלישים את המדינות הפרו-מערביות שמשתפות פעולה עם ישראל במאבק מול איראן".
עוד קובע שישון כי "סדר היום של הברית האדומה ירוקה מחזק את איראן בפועל". בדבריו הוא מדגיש כי בברית הזו אין אהדה יתרה לאיראן שהרי "לא מדובר במגדל של זכויות אדם וגם לאחים המוסלמים יש מתח היסטורי בין הסונה לשיעה, אבל בעיני הפרוגרסיביים איראן לא נתפסת כמסכנת את הביטחון הלאומי של ארה"ב. בנוסף המאבק במדינות הסוניות הפרו מערביות קודם בעיניהם למאבק באיראן. לכן איראן מתחזקת בפועל".
עוד הוא מעיר כי תמיכת הברית האדומה-ירוקה בחמאס מגיעה גם על חשבון הרש"פ. "תמיכת הפרוגרסיביים בחמאס ולא בזרמים החילוניים, המזוהים לכאורה עם התהליך המדיני, עשויה להפתיע, אבל התמיכה הזו היא תוצאה של אותה ברית בין הארגונים הפרוגרסיביים לאחים המוסלמים".