הועדה המתמדת של 'ועידת רבני אירופה' התכנסה בראשות נשיא הועידה ורבה של מוסקבה הרב פנחס גולדשמידט ויו"ר הועדה המתמדת אב בית הדין של לונדון ובית הדין הגדול של אירופה הרב מנחם געללעי במינכן כדי לדון במכלול העניינים המעסיקים את קהילות הקודש באירופה.
הרב גולדשמידט, שנבחר מחדש פה אחד לכהונה נוספת כנשיא הועידה, אמר כי "מחד אנו רואים פריחה אדירה של קהילות ומוסדות תורה וחסד ברחבי אירופה אולם מאידך החבל מתהדק סביב צווארה של יהדות אירופה, מבית ומחוץ. האיומים על מצוות הדת שחיטה מילה וגירות, קיומיים ומחייבים אותנו לעמוד על נפשנו כפי שעשה אבינו ישראל מול עשיו אחיו: דורון, תפילה ומלחמה".
"הם חייבים להבין שלא נקבל כל תכתיב כיצד לשחוט, למול או לבצע, כשצריך, מעשה גירות. לא עת נחמדות אירופית היא, אלא שינוס מותניים ועמידה בנחישות ובתבונה על הערכים החשובים ביותר לקיום היהודי באירופה", הוסיף הרב.
לדבריו, "זכינו לשמוע דברי חכמים ובשם כל הרבנים אנו מודים למרנן ורבנן גדולי ומאורי הדור ישראל על מכתב החיזוק האדיר וקריאת הקודש המיוחדת ששיגרו ביד שותפנו נאמן ביתם. בידנו האתגרים הרבים לשמור על כנסת ישראל וטהרת היוחסין ובפינו תפילה שנזכה לקיים בנו חכמי ישראל לאורך ימים ושנים זקנים ורעננים יהיו. אני מתרגש להיות בצוותא עם אחי היקרים רבני אירופה מאז פרוץ המגיפה הנוראה כשכולנו במטרה אחת ללמוד וללמד לשמור ולטקס עצה ביחד כיצד ׳לעשות׳ את דברי התורה הזאת".
הרב גולדשמידט הוסיף, "אנשי הועידה עמלו על תכנית מלאת תוכן לימי כינוס הל"ב של מליאת 'ועידת רבני אירופה' שהייתה מיועדת לימים אלה כאן במינכן. אבל כידוע לכולם רבני הועידה היו הראשונים שנקטו בקהילותיהם את אמצעי הזהירות המתבקשים בפרוץ המגיפה, עוד בטרם יצאו ההנחיות מטעם שלטונות הבריאות. לקיים אירוע בסדר גודל שכזה היה בלתי אפשרי נוכח הנסיבות והנחיות ממשלת בוואריה ולכן נאלצנו לדחות את הכינוס לחודש אדר ב', בתקוה ובתפילה לימים טובים יותר. עם זאת הנושאים העומדים לפתחה של יהדות אירופה הם חשובים ואקוטיים בעת הזו ובתיאום עם שלטונות בוואריה ובמגבלות הקורונה למספר מצומצם של רבנים אנו מקיימים את כינוס הועדה המתמדת. ומי יתן ויקוים בנו במהרה 'והסירותי מחלה מקרבך'".
בארבעה מושבי הועדה המתמדת בראשות הרב מנחם געללעי שנבחר שוב לכהונה נוספת כיו"ר התקיימו במשך יומיים דיונים בנושאים רבים ובהם: המערכה נגד החקיקה לאסור או להגביל את השחיטה הכשרה בפולין, בלגיה, יוון והולנד, החלטת בית המשפט האירופי והבלגי, דיון וגיבוש עמדה לנוכח רפורמת הגיור המוצעת בישראל והשלכותיה על התפוצות וכן הקמת המחלקות: בירורי יהדות, עירובין ומקוואות.
הדיונים נפתחו באמירת פרקי תהילים על ידי המנהל הרבני של הועידה וראש ישיבת 'תורת חיים' במוסקבה הרב משה לבל להחלמתו של אב בית הדין של אירופה הרב חנוך הכהן וחולי המגיפה באירופה.
בדיון על גיבוש עמדת הועידה לנוכח רפורמת הגיור המוצעת בישראל והשלכותיה על התפוצות נוכח קריאת גדולי ישראל – 'מי לה' אלי' - סקר הרב לבל בהרחבה את המערכה שעומדת לפתחה של היהדות בארץ ובעולם בפרצה העלולה לכרסם קשות בתחום הגיורים. הוא גולל את השתלשלות ההסכם עם הרבנות הראשית לישראל עם קריטריונים ברורים ואחידים בעניין הגיורים בישראל ובאירופה שנחתם בברלין בברכתם ובעידודם של גדולי ישראל.
"הסכם זה סתם את הפירצה של 'גיורי קפיצה' לאירופה של רבנים מגיירים שאינם מכירים את המנטליות ועסקו בגיור סיטונאי של נוכרים שהעדיפו לא לפנות לבית דין בעירם וכן רבנים ביבשת שהפכו ל'מרכז לגיורי אינסטנט' לכל דיכפין ומאז נערכת הועידה להצמיד לכל קהילה באירופה בית דין, או שירותי בית דין, שיהיו מוכרים בארץ ובכל העולם. הם טוענים נגדנו שאנחנו לא 'פתוחים'!? – זעם הרב לבל – הרי כולנו עסוקים יומם וליל בכל הקהילות באירופה בקירוב רחוקים בגיורים של מי שאנו יודעים בוודאות שישמור תורה ומצוות. הם יטיפו לנו מוסר? - 'ועידת רבני אירופה' המייצגת את המנהיגים הרוחניים של למעלה משמונים אחוז מהקהילות המרכזיות והכלליות באירופה המונים כמיליון וארבע מאות אלף איש קובעת כי אין כלל דרישה להכיר בגיורים אלה שאין לה כל תוקף הלכתי. כל החברים במאות הקהילות שלנו באירופה מעוניינים רק בגיור על פי ההלכה ומסורת ישראל'.
הרב געללעי סיכם את הדיון וקבע בשם המשתתפים; "עמדתנו המשותפת לבתי הדין באירופה ובישראל חד משמעית; גיורים מתבצעים אך ורק ע"י בית דין חשוב וקבוע, לא יאושרו גיורים שיבוצעו ע"י 'רבנים' ה'מיובאים' למבצעי גיור ולא יבוצע גיור במקומות בהם אין תשתית לחיים קהילתיים יהודיים'. הרב געללעי הוסיף כי בית הדין הגדול של אירופה שיורחב בקרוב ועוגן בתקנות 'ועידת רבני אירופה' כסמכות ההלכתית העליונה של בתי הדין וחברי 'ועידת רבני אירופה', פרסם ברבים את עמדתו לאחר הפסיקה האומללה של הבג"ץ, המאלץ את משרד הפנים לרשום 'מתגיירים' בגיור רפורמי היהודים, ולפיה; 'בתי הדין באירופה פועלים בשיתוף פעולה עם הרה"ר לישראל בברכת גדולי ישראל והגיבוי מוחלט וחד משמעי; לא נקבל כל גיור שאינו על פי ההלכה".
המשתתפים הביעו את חששות הקהילה היהודית באירופה מהחקיקה נגד השחיטה והמילה במדינות שונות המהווה איום ממשי על קיום החיים היהודיים באירופה. בדיון בהשתתפות קתרינה פון שנורביין, המתאמת מטעם האיחוד האירופי למאבק באנטישמיות ולמען קידום חיים יהודיים סקרו הרבנים; הרב אברהם גיגי רבה של בלגיה ונציג הועידה במוסדות האיחוד האירופי, הרב מרדכי שודריך רבה של פולין והרב אליעזר וולף אב בית הדין באמסטרדם, את המצב כיום במדינותיהם והמערכה שהם מנהלים נגד יוזמות החקיקה. הרב גולדשמידט סקר בהרחבה את פעילות הועידה בעזרתו הרבה של מנהל לשכת נשיא הועידה מר גדי גרוניך מול הממשלות וראשי האיחוד האירופי בהן חוקקו או בהליכי חקיקה נגד מצוות הדת.
ביומו השני של הכינוס העלה הרב משה לבל את אחת הסוגיות הגורליות והקריטיות: סוגיית בירור יהדות של הבאים בשערי הקהילות. "הועידה שוקדת מזה זמן רב על הנושא החשוב של בניית שיטת עבודה מסודרת ובהירה, שתוכל לתת מענה לכלל הקהילות בנושא בירור יהדות. ידוע לכולנו – אמר הרב לבל - כי נושא בירור היהדות התעורר והתפתח עם נפילת מסך הברזל ויציאתם של מיליונים מיהודי ברה"מ לשעבר הן לישראל והן לקהילות ברחבי העולם. במקביל לכך, מזה עשרות שנים שאלה זו עולה יותר ויותר במרחב האירופאי כולו. אני מתכבד להכריז כי הנהגת הועידה החליטה להקים אגף לבירור יהדות שיטופל ברמה הגבוהה ביותר ע"י בית דין רבני בראשות הדיינים המובילים בועידה".
הרב לבל אמר כי לאור הפניות הרבות של רבני קהילות, הוחלט גם על הקמתה של 'מחלקת עירובין', שתיתן מענה הלכתי ומקצועי ותסייע לקהילות ברחבי אירופה להקים ולתחזק עירובין בתכלית ההידור. המחלקה תפעל בפיקוח בית הדין הגדול של אירופה. "ברחבי אירופה הקמת עירובין אינו מצוי, ובמרבית הערים לא הוקם עירוב. למרות הצורך הרב בכך אין כיום גוף מוסמך המסוגל לתת סיוע הלכתי מעשי ובעיקר פרקטי בהליכים המנהלתיים והחוקיים מול השלטונות לעניין החשוב הזה". את המחלקה ינהל הרב יצחק מרדכי פפר שהתמחה אצל הרב משה ברלין מהמומחים הבולטים בהלכות עירובין בעולם.