גילת בנט
גילת בנט צילום: דוברות

רעיית ראש הממשלה, גילת בנט, השתתפה היום (ג׳) באירוע לציון יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים, במשכן הכנסת.

באירוע, שהתקיים ביוזמת חברות הכנסת עידית סילמן, מירב בן ארי וקרן ברק, השתתפו גם רעיית שר החוץ, ליהיא לפיד, ויו"ר הכנסת, ח"כ מיקי לוי.

הדברים המלאים של רעיית ראש הממשלה:

"שמי גילת בנט, ואני פה כי אני אשת ראש הממשלה. זו הסיבה שקיבלתי את הכבוד לדבר כאן, והעובדה הזו גורמת לי קצת לרעוד, ומאוד להתרגש, כי בתפיסה שלי שום דבר הוא לא מובן מאליו, ושום דבר לא קורה סתם.

כך שאם הגעתי לעת הזו, לדבר כאן באירוע החשוב הזה, בכנסת ישראל, אז כנראה שיש לי תפקיד לומר משהו משמעותי.

למי שלא יודע, אני במקצועי מדריכת הורים, ומה שאני עושה כל יום, כשאני לא בבית עם ארבעת ילדיי, זה לפגוש הורים. ברשותכם, אני רוצה לדבר פה לא כאשת ראש ממשלה אלא כאמא לארבעה ילדים וכאשת מקצוע שפוגשת מדי יום הורים כבר למעלה מעשור.

האירוע הזה הוא חלק מיום שנועד כדי לציין את המאבק למניעת אלימות נגד נשים. יש במדינה שלנו ארגונים ואנשים נפלאים שעוסקים במלאכה הזו, שמקדישים לכך את חייהם ועושים עבודה מדהימה.
המסרים שאנו לרוב שומעים בפעילות של אותם ארגונים מתמקדים באיך לזהות את הסימנים כשמישהי סביבנו נמצאת במערכת יחסים פוגענית. יש גם ארגונים שמציעים סיוע וטיפול, כשהם מאפשרים לנשים לפנות לעזרה באופן בטוח. זו הצלת חיים ממש, והמסרים האלו חשובים ומשמעותיים מאוד.

אבל כל המסרים האלו מתייחסים למצב שבו יש כמעט טרגדיה, כאשר הבעיה כבר פה.
ומה שאני רוצה לדבר עליו בכמה דקות הקרובות, זה על המניעה, שלדעתי, זה קול שלא מספיק נשמע.

צר לי לומר, אבל בן הזוג האלים של עוד 15 שנים, הוא היום ילד, שגדל בבית כלשהו. בת הזוג שתהיה במערכת יחסים פוגענית בעוד 10 או 20 שנים, גדלה היום באיזשהו בית. ומי שנמצא שם בבית, יחד איתם, ויש לו השפעה מכרעת על המבוגרים שהם יהיו - אלו אנחנו, ההורים.

המשפחה היא המקום שבו ילד לומד על עצמו הכל. בעיקר, מה הוא שווה. האם אני ראוי או לא ראוי? איזה יחס אני ראויה לקבל? האם אני ראוי לקבל אהבה? מה הדרכים שבהן מראים אהבה?

ועם האמונות האלו הם יוצאים אל השדה החברתי לחפש מערכת יחסים. ליחס שלנו, ההורים, למה שאנחנו זורעים במשך שנים, עוד כשהם ילדים צעירים, יש השפעה דרמטית על האמונות שיגבשו הילד או הילדה שלנו לגבי היחס שהם ראויים לקבל והיחס שהם יתנו. כל הדברים האלה לא קורים פתאום כשהם בגיל 24 והם כבר בני או בנות זוג של מישהו או מישהי. כל זה נלמד אצלם במשך כל השנים שלהם איתנו.

הילדים צופים בנו, ההורים - בזוגיות בינינו, באיך אנחנו מדברים זה לזה, באיך אנחנו מדברים אל השכנה, אל המורה שלהם, אל הקופאית בסופר, איך אנחנו מדברים איתם. שם הם לומדים איך בני אדם אמורים להתייחס זה לזה. וכשהם יהיו בזוגיות, הם יישמו בדיוק את מה שהם ראו.

מהחוויה שלי כמדריכה שפוגשת יום יום הורים, וכאמא שחווה את המציאות מקרוב, אני רואה הרבה מאוד קושי אצל הורים. כולנו רוצים להיות הורים טובים, אבל רבים מאיתנו מרגישים לא פעם חוסר אונים ובלבול, פשוט, כי דרכי החינוך שהיו נהוגות פעם והתאימו לשנים אחרות, כבר לא מתאימות להיום. הכל השתנה. השיטות ותפיסות העולם על חינוך שהיו נכונות פעם, לא תקפות יותר. ולכן כשמשתמשים בהן היום, יש להן תוצאות הרסניות.

קחו לדוגמה עונשים. אם פעם כשהיינו ילדים היינו עושים משהו לא בסדר, אבא היה מביט עלינו במבט כזה, ומיד היינו מבינים ומתיישרים. הסיבה לכך היא שרבים מאיתנו פחדנו מההורים שלנו ופחדנו מהעונש שיגיע. אבל אם נחשוב על זה רגע, אז הרעיון של העונש, הוא המסר שבמערכת יחסים קרובה ומשפחתית, מותר לי להכאיב לך כדי ללמד אותך משהו. זהו מסר בעייתי, שאני ההורה, החזק ממך, יכול להשתמש בכוח שבידיי, כדי לגרום לך לעשות משהו שאתה לא רוצה לעשות, בעל כורחך, ע"י זה שאני אכאיב לך. וגם אם אין שם כאב פיזי, יש שם לא פעם השפלה.

אנחנו, כהורים, צריכים לקבל כלים כדי ללמוד איך אפשר לגרום לשיתוף פעולה בכבוד, בלי איומים ועונשים. איך לעזור לילד שלנו להתמודד עם כעס ותסכול ולגדל בתוכו חוסן נפשי, כך שגם אם הוא יהיה מתוסכל מול המורה או בת הזוג שלו – הוא יידע להתמודד עם התסכול שבתוכו באופן מיטבי.

כן, יש עלינו הרבה אחריות כהורים. תאמינו לי שאני כאמא אני מרגישה את זה יום יום, אך זה רק כי יש לנו תפקיד, להכין את הילדים שלנו, באופן שיהיו מוכנים לחיים בקהילה ומסוגלים לממש את משימת החיים שלהם כבן או בת זוג. אבל זה גם רעיון מאוד אופטימי, כי אם יש לנו כל-כך הרבה השפעה, ויש לנו כל-כך הרבה השפעה, זה רק אומר כמה אנחנו יכולים להשפיע לטובה, ולזרוע זרעים טובים ביחסים עם הילדים שלנו: להקשיב להם באמת, וללמד אותם בכך שהם ראויים לכך שיקשיבו להם. להציב להם גבולות באהבה, עם יחס מכבד כלפיהם. לאפשר להם להתמודד עם תסכול, ולעודד אותם שהם מסוגלים לעמוד בו. לייצר איתם שיח על הנושאים החשובים, כך שהם ידעו שאפשר לבוא ולשאול אותנו.

אם רק נרכוש את הידע, ואת הכלים הנכונים, שיתנו לנו ביטחון איך לגדל את הילדים שלנו להיות מבוגרים אחראים ותורמים - נוכל להשפיע על החברה, ועל החיים של כולנו.

אז לכל מי שמרגיש קושי במערכת היחסים עם הילדים או בזוגיות הייתי רוצה לפנות אליכם מכאן עם שני מסרים: הראשון הוא שאתם ממש לא היחידים. אתם חלק מדילמות, שאלות וסוגיות שמעסיקות היום הורים רבים, למעשה כמעט את כולם, בכל מקום וגיל.

המסר השני, אחרי המודעות לבעיה, הוא הטיפול בה. אל תקפאו על השמרים, אל תניחו שזה יסתדר מעצמו. תדברו, תבדקו, תתייעצו, עם הקרובים אליכם ואם צריך גם עם אנשי מקצוע. זה בידיים של כל אחד ואחת מאיתנו, כבר עכשיו".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו