הרב עזרא כהן
הרב עזרא כהן צילום: יעקב אפללו

הרב עזרא כהן

מנהל אתר ישיבה ור"מ בישיבת בני צבי

הגמרא במסכת שבת, בסוגיות העוסקות בחנוכה, מביאה דרשה: "מאי דכתיב 'והבור רק אין בו מים', ממשמע שנאמר 'והבור ריק' איני יודע שאין בו מים? אלא מה תלמוד לומר 'אין בו מים'? מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו".

לא ברור מה מקומה של דרשה זו באמצע סוגיות חנוכה. אומנם אנו יודעים שפרשת וישב תמיד נקראת בחנוכה או בשבת שלפני חנוכה, אך מדוע לדרוש דווקא פסוק זה מתוך הפרשה כאן?

על דרך הפשט בוודאי שהדברים ברורים: הגמרא הביאה לפני כן מימרא נוספת של רב כהנא שהביא דרשה של רב נתן בר מניומי בשם רבי תנחום, ולכן הביאה מימרא נוספת בשמו. המימרא הראשונה היא מימרא הלכתית בדיני חנוכה: "נר של חנוכה שהניחה למעלה מכ' אמה פסולה כסוכה וכמבוי". האם יש בין המימרות גם קשר רעיוני?

יש שרצו לומר על דרך הדרוש שאכן יש קשר בין הדברים. נר חנוכה המונח למעלה מ-20 אמה פסול היות שהוא מונח במקום ש"לא שלטא ביה עינא". אין אנשים יכולים לראות את הנר ובאופן כזה לא יהיה פרסום הנס – שזו המטרה שלשמה מדליקים אותו. הגמרא מביאה סמך לדבר שלא שלטה עינא בגובה כזה ממה שהאחים זרקו את יוסף לבור עם נחשים ועקרבים. היות שהבור היה עמוק יותר מ-20 אמה לא ראו האחים את הנחשים והעקרבים שבבור והשליכו אותו פנימה, מכאן שגם אין להדליק נר חנוכה בגובה כזה.

הגר"א בביאורו לספר משלי דורש שידוע שהתורה נמשלה למים, וכשבאדם אין מים, כלומר אין בו תורה, מיד נכנסים בו נחשים ועקרבים. אדם בלי תורה נכנסות בתוכו מידות רעות. וכמו שאמרו חז"ל במסכת אבות "אם אין חוכמה אין יראה ואם אין יראה אין חוכמה".

אולי גם לזה כיוונו חז"ל בסמיכות המימרות. היוונים רצו "להשכיחם תורתך". הם רצו למלא את החיים בתוכן, בשמחה, בתרבות, בפעילות, אך בלי תורה. חז"ל באו ולימדו שאי אפשר להגיע לכל הדברים הללו בלי תורה. כאשר הבור ריק ואין בו מים, מיד הוא מתמלא בנחשים ובעקרבים. הוא מתמלא בדברים הרעים והשליליים הקיימים בעולם. אולם כאשר התורה קיימת הכול מואר באור אחר. הכול נעשה מתוך הצד החיובי שלו.

חנוכה דומה לסוכות בדברים רבים: שניהם נחוגים במשך שמונה ימים, בשניהם אנו אומרים הלל שלם, בשניהם פסול למעלה מ-20 אמה, פרי החג פוחתים והולכים ולפי בית שמאי הנרות בחנוכה פוחתים והולכים, מלאכת המשכן התחילה בסוכות ונגמרה בחנוכה, בשניהם יש עניין של הידור במצווה ועוד.

גם בחנוכה וגם בסוכות אנו מתמודדים עם בני יפת. בסוכות זהו הזמן של מלחמת גוג ומגוג, ובחנוכה - המלחמה עם היוונים. יפייפותו של יפת ניסתה לנצח ולקעקע את אוהלי שם ולבטלם. הם ניסו לרוקן את הבור מתוכנו ולהכניס אל תוכו פנימה נחשים ועקרבים. אך עם ישראל התגבר וניצח והראה שיש מקום להתייפייפות ולהידור, לנוי וליופי, אם הם בתוך אוהלי שם. רק אם הם באים מתוך תורה ומתוך עשייה של מצווה. זהו ההידור באתרוג ובארבעת המינים וזהו ההידור שבהדלקת הנרות, וזהו הנוי של בית המקדש שייבנה במהרה בימינו אמן.

בשיתוף אתר ישיבה

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו