ראשי החינוך הדתי לאומי
ראשי החינוך הדתי לאומי גדעון שרון

הם מעסיקים אלפי עובדי הוראה ואלפים רבים של תלמידים וביחד הם חולשים בפריסה ארצית על מרבית הישיבות התיכוניות והאולפנות במדינת ישראל, מגדלים את דור המחר של הציונות הדתית.

לכבוד יום המורה, הצליחו ב'עולם קטן' לקבץ לשולחן חמישה מאנשי המפתח בחינוך הממלכתי־דתי: יהודה שטאובר - סמנכ"ל חינוך אור תורה סטון; הרב ד"ר משה הרשקוביץ - מנהל מרחב חינוך ברשת ישיבות ואולפנות של בני עקיבא; הרב ברוך פריזן - מנהל משאבי אנוש ברשת נועם צביה; דני רהט - סמנכ"ל חינוך ומו"פ ברשת אמי"ת ומיכל דה האן - סגנית ראש מנהל חמ"ד.

בשיח מעמיק ניתחו אנשי החינוך את דמות ותפקיד המחנך והמורה ברשתות החינוך הדתיות־לאומיות ובאתגרים שניצבים בפניהם, בשאלות הליבה של הגדרת הזהות הציונית־דתית, ודיברו על השילוב בין קודש לחול ועל אתגרי החינוך בדורנו. אנו פה בערוץ 7 מביאים לכם טעימה מתוך הפאנל, הכתבה המלאה תעלה בעיתון של השבת הקרובה.

מהן התכונות שיש למחנך בעל שיעור קומה?

יהודה שטאובר מונה מספר קריטריונים: "ראשית, דוגמה אישית בעולם הדתי ובאורחות חייו הפרטיים. נוסף לכך, יכולת לקיים קשר אישי ודיאלוג בסביבה מורכבת ולא תמיד אופטימלית, כלומר: המחנך צריך להיות אדם בעל נוכחות ועמידה ועם זה בעל יכולת לקיים דיאלוג קשוב ואמפטי וכמובן - מורה מצוין". חשוב לו לציין שעם כל היכולות האישיות של יצירת קשר משמעותי וטוב עם התלמידים והכלה של מורכבויות, יש חשיבות גדולה לצד המקצועי ולכישורי הוראה איכותיים ומגוונים.

מה באמת עושים מטעם הרשתות כדי להעצים את המחנך?

"אנחנו מבקשים שתלמידים יחוו אצלנו חוויה של צמיחה והתפתחות אישית, ערכית ותורנית", אומר דני רהט. "אנחנו מאמינים שזה אפשרי רק דרך 'מודלינג', כלומר - רק מורה שחווה תהליך של צמיחה והתפתחות יוכל להעביר את זה הלאה. לכן הכיוון שלנו באמי"ת הוא לעבוד עם המורים על תהליכי צמיחה אישית שלהם: לא לימוד דרך הרצאה, אלא דרך קבוצות דינמיות של עבודה שמטרתה לגעת בתוך נפשו של המורה כדי לרענן אותו, להחזיר לו את האור בעיניים ואת תחושת השליחות ולהניע תהליכים עמוקים". באמי"ת יש עשרה מובילים של תחומים בבית הספר, כמו מוביל צמיחה אישית, תורת חיים, פיתוח פדגוגי ועוד. כמו כן קיימות קהילות של מורים ואופציות נוספות המאפשרות צמיחה והתפתחות של הצוות החינוכי".

"על המחנך להוות דוגמה בחייו הפרטיים"
גדעון שרון

האם שכר המורים הוא נמוך?

הרב הרשקוביץ מסביר שאומנם בשנים הראשונות של ההוראה השכר נמוך, אבל כאשר המורה צובר ניסיון, ותק והערכה מקצועית כלפיו, הוא יכול להתקדם, לקבל תפקידים ולהגיע למשכורת מכובדת בגלל האופי המוביל ויכולת ההתפתחות במערכת. "אל תשכחי שאנשים מחפשים קהילה משמעותית, עשייה שיש בה שליחות ואמירה, וזה חלק חשוב שאי אפשר להמעיט בערכו. אנחנו אומרים למורים שלנו: מה החלום שלכם מבחינה חינוכית? תחלמו! אנחנו כאן כדי להגשים את החלומות הללו ולזה אפשר למצוא גם תקציב".

האם המרחב החינוכי השתנה בעקבות מגפת הקורונה והשפעותיה?

מיכל דה האן מעניקה לנו את התמונה המערכתית הרחבה: "לאחר הקורונה יש תקופה של התמודדות בכל הרמות. יש למשל שימוש בסיגריה האלקטרונית שהולך ומתפשט, וזה בעייתי מאוד. פיתחנו תוכניות שמנסות, במשותף עם הצוותים וההורים, ללמוד את האתגר והכלים להתמודדות. בית הספר הוא בבואה קהילתית חברתית, ולכן העבודה עם ההורים חשובה מאוד. אנחנו שותפים שלהם. לא יעזור שהורה יוציא תכנים מסוימים מהפלאפון של הילד כי זה עניין קולקטיבי. הקהילה צריכה להתאגד וצריך אמון של קהילה במנהל כמוביל. שיתוף ההורים כדי לייצר קהילה משותפת נותן כוח להתמודדויות".

ביציאה החוצה לעולם יש גם אתגרים לא פשוטים. אילו כלים אתם נותנים לתלמידים שלכם כדי להצליח לשלב בין קודש לחול, בין תורה ומצוות לעולם המעשה?

"אנחנו צריכים להפיץ את האור החוצה ולא להסתגר בתוך עצמנו", אומר הרב ברוך פריזן. "לחבר בין קודש לחול ואת התורה למציאות של החיים דרך אהבת חסד והצנע לכת עם ה' אלוקיך. הנתינה עבור הזולת גם מרוממת את הנותן ובמובן מסוים שומרת עליו".

הוא מזכיר כי בתחילת הדרך של הישיבות התיכוניות למדו קודש בבוקר וחול אחרי הצהריים. "אחר כך הגיעו למסקנה שזו טעות ושהדיכוטומיה יוצרת נזק. צריך להסתכל על החול כחלק מהקודש. אין סתירה בין פיזיקה לגמרא. התורה צריכה להקרין על סך כל החיים שלנו. ההבנה היא שהיסודות התורניים קשורים לכול ומקרינים על הכול. כיום אנחנו רואים את הדברים באופן הוליסטי: לא עולם תורני מנותק, אלא דווקא חשיבות החיבור".

הכתבה המלאה תתפרסם בשבת הקרובה בעיתון 'עולם קטן"

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו