האפליה המתקנת הפכה לדחיקת רגלי היהודים. המכללה האקדמית צפת
האפליה המתקנת הפכה לדחיקת רגלי היהודים. המכללה האקדמית צפתללא קרדיט צילום

היה זה בתקופת אירועי 'שומר החומות'. הילה (שם בדוי, השם המלא שמור במערכת), סטודנטית שנה ב' למדעי ההתנהגות במכללת צפת, עברה סרט אימה רע במיוחד. לאורך שעות הלילה היא הייתה מקבלת שיחות טלפון שכוללות איומים, הטרדות וקללות מזעזעות. מצידה השני של האפרכסת נשמעו קולות ערביים שונים, שלהילה אין אליהם שום קשר, מלבד העובדה שהם מכריה של חברתה לספסל הלימודים במכללה, נסרין (שם בדוי, השם המלא שמור במערכת), מהכפר או ממעגלים חברתיים אחרים. הסטודנטית נסרין, שחולקת את ספסל הלימודים עם הילה כבר שנתיים וחצי בחוג למדעי ההתנהגות במכללת צפת, העלתה באותם ימים לרשתות החברתיות תמונות אנטישמיות שהחברים היהודים מהמכללה נחשפו אליהן. כשהילה העזה לכתוב לה: "את לא מתביישת? אנחנו חברות!" נסרין השיבה בבוז: "אני לא מתביישת, יאללה עופי", וחסמה אותה. כשהילה העלתה בקבוצת הסטודנטים של החוג את הבקשה שאף אחד לא יעלה תמונות פוגעניות בשום מגזר ולא יערב פוליטיקה כי "תמיד חיינו בשלום" והקבוצה מיועדת רק לענייני לימודים, הגיבה נסרין בקבוצה בתמונות דגלי פלשתין מתחת לתמונה האנטישמית, בתוספת הכיתוב "לנצח".

במכתב שמיענה לכ־15 גורמי מפתח במכללה, ובו גוללה את מסכת ההתנכלויות של נסרין, מעידה הילה על עצמה: "אני בחורה אינטליגנטית, דעתנית, כנה ויודעת להגיד את שבליבה ובראשה. אך לפעמים, כמו כל בן אדם ברגע של כעס, גם אני יכולה לפגוע איפה שכואב. רשמתי בקבוצה בשפה נאותה בלבד ואני מצטטת: 'מה כתוב לכם בתעודת הזהות? אה? פלסטין? ישראל כתוב, ישראל זאת מדינה! ישראל תהיה פה לנצח!'". על המילים הללו ספגה הילה נקמה אכזרית במיוחד: "נסרין פרסמה ברשתות החברתיות את מספר טלפון הנייד שלי ואת התמונה של פרופיל האינסטגרם שלי עם הכיתוב בערבית: אנחנו ננצח בעזרת אללה".

למכתבה של הילה מצורפים צילומי מסך ממיטב פניני האנטישמיות של נסרין בעקבות הפרשה והתכתבויות הווטסאפ של הסטודנטים שבהן מבקשים היהודים להפסיק את ההטרלות הפרו־פלשתיניות בקבוצה, בקשות שנענות בלעג. וכך כותבת נסרין (בתרגום חופשי) בעקבות פרשת התמונה האנטישמית שהעלתה: "אני סטודנטית במכללת צפת הגזענית. אחרי שפרסמתי תמונה ליהודים הכלבים, בחורה יהודייה שאני לומדת איתה (כלבה יהודייה) העבירה את התמונה לקבוצת הלימודים בווטסאפ והוציאו אותי מהקבוצה. אחד שלומד איתי אמר לי לכי ללמוד בעזה, מה את עושה פה. לא נתנו לאף אחד הזדמנות לקלל את כבודם. בחור שלומד איתי העביר לי שהם מעבירים את מה שאנו מעלים תמונות עליהם למכללה כדי שיעיפו את הערבים מהמכללה". נסרין מקנחת את נאומה במילים שלא היו מביישות שאהיד של חמאס מעזה: "אני מוכנת לעוף מהלימודים בגללך יא אדמתי, כל שקל שילמתי בגללך, מוכנה יא אדמתי. נשמתי ודמי לך יא אדמה שלי".

הילה, שחששה לביטחונה האישי לאחר שנסרין פרסמה כנקמה את מספרה ברשתות החברתיות כדי שחבריה הערבים "ישלחו לך הודעות חמודות", כלשונה, מה שהפך גם לאיומים עליה כאישה, הגישה תלונה נגד נסרין במשטרת משגב בגין איומים. התיק, למרבה ההפתעה, נסגר.

הילה חתמה את מכתבה במתבקש ביותר: "אני מצפה מהמכללה האקדמית צפת לגנות אלימות מכל סוג שהוא כלפי סטודנטים, ללא הבדל דת גזע או מין", וציינה את תחושת הפחד שנגרמה לה כסטודנטית במכללה: "אני לא רוצה לחזור למכללה כאשר היא (נסרין) תהיה שם. אני לא רוצה לעשות את המבחנים באותם ימים שהיא נמצאת שם עם חברותיה למגזר. אני לא רוצה ללמוד איתה באותה כיתה. אני חוששת להגיע למכללה. אני לא צריכה שתרגיעו אותי, אני רוצה תשובה עניינית ואחראית מצידכם".

התשובה העניינית והאחראית איחרה לבוא, וליתר דיוק לא הגיעה כלל. כל הנמענים מסגל המכללה שאליהם נשלח המכתב המגובה בעדויות מצולמות לא טרחו להגיב, למעט סגנית ראש החוג. האחרונה הציעה פתרון של סולחה, כלומר ביקשה מנסרין לבקש סליחה. משזו הפטירה התנצלות, נראה כי מבחינת הנהלת המכללה התיק נסגר ואין בהתנהגותה ובאיומיה עילה לטיפול משמעתי וענישתי חמור יותר.

יהודיה אחת בכיתה

נשמתם לרגע? נמשיך הלאה ברכבת ההפתעות שמזמן הקמפוס הצפתי לתלמידיו היהודים, שתוהים אם הם אכן לומדים במדינת ישראל הריבונית או שהם רק מיעוט יהודי באחת המדינות האסלאמיות. כזה הוא סיפורה של שחר (שמעדיפה גם היא לא לחשוף את זהותה מטעמים מובנים), שחוזר כמה שבועות לאחור אל תחילת הסמסטר. "בתחילת הסמסטר שובצתי לאחד הקורסים באנגלית באיחור, עקב תקלה במערכת השעות. כחמישה שיעורים לאחר שהתחיל, הגעתי לקורס ונכנסתי לכיתה שבה אני הסטודנטית היהודייה היחידה, אפילו המרצה לא הייתה יהודייה. כל הקורס התנהל בשפה האנגלית או הערבית בלבד, כל ההסברים ניתנו או באנגלית או בערבית, למרות שציינתי בפני המרצה שאני מרגישה לא נעים ולא שייכת. ביקשתי אם תוכל להסביר לי גם בעברית. בכל פעם היה לה תירוץ אחר או תשובה מזלזלת לשאלותיי, ואפילו אמרה לי שאם לא מתאים לי, מקומי לא בכיתה הזאת".

שיעור לאחר מכן הגיעה שחר שוב לשיעור, ודבר לא השתנה. "אפילו שביקשתי כמה פעמים או לדבר רק באנגלית כי זה הקורס, או גם לפרש בעברית. בקשותיי לא נענו. הגעתי למצב שלא יכולתי לסיים את השיעור כי הרגשתי מזולזלת ולא שייכת". היא אף שלחה הודעות למרצה שבהן ציינה שהיא חשה גזענות כלפיה בשיעורים הבודדים שבהם נכחה בקורס.

כשראתה שחר שאין שינוי פנתה להנהלת המכללה. התשובה שקיבלה הייתה: "אין מה לעשות, תעברי לקורס עם מרצה אחר". "למה אני אמורה לעבור מרצה?" זועמת שחר, "אני משלמת סכומים לא קטנים רק כי זו מכללה, ובנוסף לכך אצטרך לשלם על הקורס שלא סיימתי וגם על הקורס החדש שאתחיל בסמסטר הבא". הפרשה יצאה לתקשורת ובעקבות ההד הציבורי הודיעה לה המכללה כי לא תצטרך לשלם את עלותם של שני קורסים אלא רק של אחד.

ועוד מנת אנטישמיות קטנה, שמשלבת את שונאי ישראל מכל הזמנים. האירוע התרחש לאחרונה, בתאריך 10.11, בקורס העוסק בשואה במכללה. "חברה שלי עזבה את הלימודים במכללה", מעידה הסטודנטית אמונה טוויל על חברתה בחוג לפסיכולוגיה וחינוך מיוחד. "היא עזבה לא בגלל שאין לה כוח, רצון או שהלימודים קשים לה. היא דווקא מאוד רוצה לסיים את התואר הזה, אבל היא לא יכולה. היא לא יכולה לסבול עוד את האימה, ההשפלה והזרות", מספרת טוויל ומתארת את המציאות האנומלית: "חברה שלי היא יהודייה יחידה בכיתה של 57 ערבים". בתאריך המדובר יצאה החברה לכמה דקות מהכיתה, וכשחזרה מצאה על שולחנה את הכתובת "נאצים", "מילה המכוונת היטב כלפי הסטודנטים היהודים במכללה", מסבירה טוויל, "סטודנטים שהלכו לתומם ללמוד במכללה יהודית, מכללה שחורתת על דגלה שוויון והכלה, ובמקום זה הם חווים יום יום השפלה ופחד. כששמעתי את זה הזדעזעתי קשות, אך כשסיפרתי על כך לחבריי הסטודנטים היהודים, רבים מהם לא הזדעזעו כלל. הם אמרו לי שכבר התרגלו לחיות בתחושה הזאת, שאנחנו האורחים והם בעלי הבית. עצוב שכבר מזמן איבדנו את הדרך", אומרת טוויל, "דרך שהתחילה באפליה מתקנת ונגמרת ככה".

מאוחר יותר שיגרה הנהלת המכללה מכתב לתלמידי הקורס, ובו התייחס ראש החוג בחומרה למעשה. "אני מבקש שמי שכתב זאת ייצור קשר עם יועצות החוג. אם יתנצל ויביע חרטה בכתב, יש להניח שיסלחו לו יותר. אם לא יעשה זאת, הוא צפוי לעונש חמור יותר!" הזהיר פרופ' נמרוד שתיל, ראש החוג ללימודים בינתחומיים, "אנחנו רוצים להדגיש שהמעשה הזה אינו מעשה שובבות, ואין בדעתנו לעבור עליו בשקט!". במילים אחרות, בהנהלה היו מוכנים להסתפק בבקשת סליחה על המעשה הפוגעני, אם תגיע.

אין הנחות לדרוזים

הסיפורים הללו הם ביטויים קיצוניים למציאות הסטודנטיאלית שהלכה והתעצבה עם השנים במכללת צפת. בהמשך עוד נחזור וננתח לאחור את המדיניות שאולי גרמה לתמונת המצב הנוכחית, אולם תחילה היכרות קצרה עם העולם שבו יפגוש סטודנט שבא כיום בשערי המכללה.

בחוגים היוקרתיים יותר, כמו רפואה ומקצועות דומים המצריכים ציון פסיכומטרי גבוה, פני הדברים סבירים מבחינת תמהיל האוכלוסייה. הקושי העיקרי קיים בחוגים המיועדים לבעלי הציונים הנמוכים יותר. אל הרף הזה משתייך הרוב המכריע של הסטודנטים הערבים, והם מציפים את כיתות הלימוד. במקצועות כמו פסיכולוגיה, מדעי החברה, עבודה סוציאלית ודומיהם יכולה להיות כיתה המורכבת מכ־30 סטודנטים ערבים ולעומתם חמישה יהודים בלבד. בחוגים הללו על פי רוב גם האוכלוסייה היהודית מוחלשת יותר, מסבירים גורמים בקרב הסטודנטים, וכשהם נתקלים בהצקות ובהתנכלויות של הסטודנטים הערבים הם אינם מאלה שירימו את נס המרד ויתבעו להעמיד את הערבים במקום, אלא יורידו את הראש עד יעבור זעם ועד יושלם התואר. "זה מה שיש", "מה לעשות, כולם פה ערבים. אכבד אותם ואשתוק", "אין דרך להתמודד" – זה סגנון התגובות ששמעה אמונה טוויל מחבריה לספסל הלימודים. טוויל, אברכית בישיבת צפת ותושבת העיר וסטודנטית שנה שנייה לפסיכולוגיה וחינוך מיוחד, מגיעה מרקע חברתי שונה, והיא מסרבת לוותר לנוכח מדיניותה הרופסת של המכללה ומול הרמת הראש הבוטה של הסטודנטים הערבים, שמגיעה לכדי הטלת אימה על סביבתם.

טוויל מתארת תחושה של כיבוש הקמפוס. "היו תקופות שסטודנטיות פחדו להסתובב לבד והלכו רק בקבוצות. הן הרגישו עוינות וחששו שיפגעו בהן". אחד מאמצעי ההפחדה העיקריים הוא המדיות השונות, שדרכן מעלים סטודנטים ערבים חומרי נאצה, תמיכה בטרור וברצח יהודים, אנטישמיות ועוד, מעשים שאינם זוכים למענה מההנהלה. "בסיפור של הנאצים למשל, לא אמרו נתפוס את האשם והוא ייענש או ייחקר במשטרה. כלום, רק משהו כמו: שמי שעשה יודה, אולי ימחלו לו. כשקורים מקרים כאלה אין למי לפנות, וזה אפקט של ביצה ותרנגולת, כי מבחינת הערבים זה נותן להם לגיטימציה ואז המקרים הללו מתרבים. אם לא עושים כלום בתגובה, למה שהם לא ימשיכו?"

גם סטודנטים דרוזים וצ'רקסים אשר מביעים נאמנות לצד הישראלי סופגים מטחים משכניהם הערבים בקמפוס. כך מתאר את פני הדברים במכללה סטודנט מהעדה הדרוזית: "במהלך שומר החומות הורגש שזה (הגזענות) התגבר. היו פרסומים עם תוכן גזעני ונאצות מצד חלק מהסטודנטים ברשתות החברתיות ואפילו בקבוצות ווטסאפ, וזה לא הרגיש שמישהו שם (מטעם המכללה) עשה משהו. הדברים פורסמו ברשתות וכולם ראו ואני בטוח שזה הגיע גם לסגל המכללה, ולא שמענו או ראינו שננקטו צעדים בנושא.

"לי באופן אישי קרה פעם שדיברו בקבוצה מסוימת על המצב במהלך 'שומר חומות', והבעתי דעה לגמרי ניטרלית שקוראת להרגעת הרוחות ושלום וכו׳. קיבלתי השמצות וחלק מהסטודנטים דיברו אליי בצורה לא מכבדת בכלל... אם המכללה לא תטפל בדברים כאלה במהרה", הוא מתריע, "זה יהיה עניין של זמן עד שניצוץ קטן יצית את האווירה בכל המכללה וחס וחלילה אנשים ייפגעו".

לעומת אווירת הנפיצות המוגברת שהשליטו הערבים במכללה בימי 'שומר החומות', בהנהלה ביקשו כרגיל ליצור מצג של שקט והרמוניה. במקום לטפל בלאומנות הערבית שמרימה ראש בין כותלי הקמפוס שיגרה המכללה לסטודנטים מכתב הרגעה רצוף אהבה: "המכללה פועלת לחיזוק המשותף בין כלל הסטודנטים הלומדים במכללה, ומעודדת יחסים טובים, סובלנות והידברות מכבדת... מחלוקות פוליטיות ושיח מפלג היו תמיד מחוץ לקמפוס, וכך ימשיכו להיות. נמשיך לדבוק בעקרונות אלו, נקפיד להשאיר את המחלק והמפריד מחוץ למכללה, ובעזרת השם נחזור במהרה לשגרה מבורכת", סיימה ההנהלה את מכתבה המליצי והמנותק מהמציאות.

ציונים גבוהים לערבים בלבד

כאמור, תמונת המצב הזאת היא המשך ישיר למדיניות ההכלה של המכללה שנים אחורה. ברכי מידד סיימה את לימודיה בחוג לעבודה סוציאלית במכללה לפני חמש וחצי שנים. מידד, כיום תושבת צפת, טוענת כי "האירועים שמתרחשים היום בין יהודים לערבים במכללה הם תוצאה ישירה של התנהלות ההנהלה במשך כל השנים. כשהייתי סטודנטית הרגשתי אפליה כל הזמן לטובת הערבים, על חשבון היהודים שהופלו לרעה. כל התעוררות שהייתה מהצד שלנו מיד נענתה בהשתקה של המכללה". היא מספרת על תקופת 'צוק איתן', שבה ארגנו הסטודנטים הפגנת תמיכה בחיילי צה"ל מחוץ לשטח המכללה. "אחרי 30 שניות של הפגנה, ואני מדגישה שזה היה מחוץ למכללה, הגיעו אנשי צוות שביקשו שנסיר את השלט התומך בצה"ל. אחרי דרישות ואיומים הורדנו את השלט. זאת בזמן שבקמפוסים אחרים ברחבי הארץ התנהלו פעילויות למען חיילי צה"ל וילדי הדרום באין פוצה פה".

בשם ערכי השוויון והאפליה המתקנת יצרה המכללה מציאות שדוחקת את רגלי היהודים: מדי שנה, מספרת מידד, זכו המרצים הערבים בתואר מרצה מצטיין, והם אלה שזוכים לפתוח את רוב הקורסים של שנה א', קורסי החובה. "בשם הרב־תרבותיות שמבקשת המכללה לקדם, ובשם הרצון להראות את השינוי התרבותי שהיא מחוללת, מעמידים את הסטודנטים היהודים במציאות מופלה ובלתי אפשרית".

אחת החוויות הטראומטיות שזכורות למידד משנות לימודיה היא תוצאה של העצמת המרצים הערבים בשם האפליה המתקנת. איברהים מחאג'נה כינה את עצמו בפני תלמידיו "הנסיך של המכללה", והיה לו לכך גיבוי מלא: כמעט מדי שנה הוא נבחר למרצה מצטיין והעביר קורס ראשון לתלמידי שנה א'. המכללה ראתה בו את הפנים היפות והרב־תרבותיות שביקשה להציג, והוא ניצל עד תום את הקרדיט שקיבל, אולם בדרכו שלו. "בקורסים שלו הוא נהג באפליה מופגנת לרעה כלפי הסטודנטים היהודים, ונהג בהם בגסות וברודנות לעומת היחס לתלמידים הערבים. גם בציונים הוא הפלה בבוטות: הערבים קיבלו ציונים בטווח של בין 90 ל־100 בעוד היהודים נותרו אצלו על רף שבין 60 ל־70. הוא גם היה מתבטא מול הכיתה בשנאה, כמו 'אני שונא דתיים לאומיים' או 'כיפה סרוגה זה איכסה'". כשסטודנטית יהודייה חילונית הלכה להתלונן על המרצה בפני נשיא המכללה, הובטח לה שהעניין ייבדק. שיעור לאחר מכן צלב אותה המרצה מילולית מול כל הכיתה על שהעזה להתלונן עליו. בהנהלה עדיין לא הגיבו לתלונות על המרצה, ושמא הנושא המורכב מצריך מהם שנים ארוכות של בדיקה.

אולם הדגל הליברלי של רב־תרבותיות במכללה הפך לגולם שקם על יוצרו: הסטודנטים הערבים הפכו לרוב רעשני ואימתני, שמבריח ממנה סטודנטים יהודים פוטנציאליים. גורמים בעיר צפת יודעים לספר כי המכללה אכן משוועת ליהודים שיצטרפו לשורותיה, אך במין דיסוננס פנימי מסרבת להציב גבולות לסטודנטים הערבים באופן שיהפוך את הקמפוס למזמין יותר ליהודים. "המצב הנוכחי הוא תעודת עניות למכללה על התנהלותה כל השנים", טוענת מידד, "השתיקו את היהודים וזה נתן כוח לערבים".

הקולניות והשתלטנות המופגנת של קבוצות הערבים במכללה גולשת גם החוצה, אל רחובה הראשי של צפת. בנייני הקמפוס פזורים במרכז העיר ובעיר העתיקה, וביניהם נמצא גן העיר – גן השעשועים היחיד לילדים בכל האזור, שנמצא על רחובה הראשי של העיר, רחוב ירושלים. הגן הזה, שמוקף בבנייני הקמפוס, נכבש בשעות אחר הצהריים על ידי הסטודנטים הערבים, שמתגודדים בו בקבוצות גדולות תוך עישון נרגילות, ממלאים את הספסלים ואת המתקנים ולא מאפשרים לאימהות ליהנות בגן עם ילדיהן. "אני עצמי הרבה פעמים עושה אחורה פנה וחוזרת הביתה", אומרת מידד, כיום אם לילדים בעיר.

על פי רוב, אימהות כבר התרגלו להדיר רגליהן מהמקום, אולם בשבוע שעבר אם צעירה נותרה בגן עם התינוקת שלה. בתוך זמן קצר היא הוקפה בקבוצות ערבים שצעקו סביבה בקול והיא חשה מאוימת ומפוחדת. "הם הולכים ברחובות הראשיים בקבוצות, בקולי קולות, כל היום. המכללה והעירייה לא עושות דבר מלבד לבנות לערבים כעת מעונות בעיר, מה שיחריף את התופעות הללו". יצוין כי צפת בורכה ברב עיר שהוציא פסק מפורסם כי אין להשכיר דירות לערבים, מה שהציל את העיר מגורלן של ערים מעורבות כפי שראינו בימי 'שומר החומות'. אולם על אף שהעיר שקטה יחסית, הרי שהמכללה היא זו ששואבת אליה את הסטודנטים הערבים מהכפרים, והם מתסיסים את האווירה.

גם המשטרה, אגב, מחרה מחזיקה אחרי המדיניות הכלל־ארצית של השתקת יהודים והעצמת אלימות ערבית. השבוע קיימו בחורי ישיבה תפילת מנחה בגן העיר כדי לחזק את הנוכחות היהודית המאוימת במקום. בתגובה החל אחד הערבים להתגרות בהם והצית עימות. המשטרה כמובן מיהרה לפזר בכוח את המתפללים היהודים, בלי לפגוע במתגרה הערבי. למחרת הודיעו הסטודנטים הערבים על שביתה בשל "האלימות" שמופעלת נגדם בידי היהודים, ואכן כיתות רבות היו ריקות מתלמידים.

סיפורה של מכללת צפת ממחיש היטב את כישלונו של המתכון הפרוגרסיבי ליצירת מדינת כל אזרחיה: כשמשליכים לקדרה רב־תרבותיות, אפליה מתקנת, ערכי שוויון וקורט גלותיות בטעם של פעם ומבעירים מתחתיה את האש, הרי שהתהליך נגמר בהקדחת התבשיל. הסיפור הזה הוא רק תמרור אזהרה במיקרו למה שעלול להתרחש במאקרו הישראלי, נוכח מדיניות כוללת של השתקת יהודים וכניעה לאלימות ערבית.

מהמכללה האקדמית צפת נמסר בתגובה: "באשר למקרה הראשון, הרי הלימודים בקורס ללימודי אנגלית כשפה זרה במכללה נערכים, מטבע הדברים, באנגלית. כשמתקיים צורך להסביר את הדברים יותר לעומק או שניכר שהסטודנטים אינם מבינים את החומר הנלמד, מוסברים הדברים גם באנגלית וגם בעברית. המכללה סייעה, מסייעת ותסייע לסטודנטים המתקשים בכיתתם. הסטודנטית העלתה קושי בלמידה בכיתה הספציפית. המכללה באה לקראת הסטודנטית והחליפה את לימודיה בקורס בסמסטר א' לקורס דומה בסמסטר ב' ללא חיוב שכר לימוד נוסף. ההצעה למעבר לקורס חליפי נבעה מרצון המכללה לסייע לסטודנטית להשתלב בכיתה שבה לומדים עוד יהודים, כדי שלא תרגיש תחושת ניכור וחוסר שייכות.

"באשר למקרה השני, המדובר בטענות ממוחזרות וישנות, שעיקרן ויכוח אישי וחילופי מהלומות מילוליות הדדיות פרטיות בין שתי סטודנטיות בזמן המתיחות הגבוהה בין יהודים לערבים בישראל כולה, במהלך מבצע שומר החומות בחודש מאי 2021. מטבע הדברים, על חילופי המהלומות, שנערכו במרשתת ומחוץ לקמפוס, אין למכללה שליטה, וטוב שהדבר הועבר לטיפולה המסור של משטרת ישראל. חרף כל האמור לעיל, העניין בכללותו הובא לידיעת המכללה וטופל במסירות על ידי נציגיה, שפעלו לגשר בין שתי הסטודנטיות ולהביא לפיוס ביניהן.

"בניגוד לטענתכם, האיגרת שצירפתם בפנייתכם אלינו, שנשלחה לסטודנטים ולסגל המנהלי והאקדמי בתקופה זו, לוותה ומלווה בפעולות נוספות לעידוד הסובלנות בין הסטודנטים, בין היתר, מטעמם של המנהל האקדמי במכללה, הנהלת המכללה וראשיה.

"באשר למקרה השלישי, המכללה האקדמית צפת רואה בחומרה רבה ביותר את הכיתוב שהסטודנטית הביאה את דבר קיומו לידיעתה, ופועלת לאיתור האחראי לכתיבתו ולמיצוי הדין עמו. המכללה מצויה בקשר רציף עם המשטרה, ולא חוסכת משאבים על מנת לאתר את האשמים. מיד עם היוודע דבר המקרה החמור, פעלה ופועלת המכללה במישורים נוספים, חינוכיים וערכיים, בכללם שיחה של המרצה בקורס עם הסטודנטים הלומדים בו, על מנת לעמוד על חומרת האירוע.

"בעקבות המקרה ראש החוג ונציגות הנהלת המכללה קיימו שיחה אודותיו עם הסטודנטים במסלול, ובמסגרתה הועבר המסר לפיו המכללה לא תאפשר פגיעה מכל סוג שהוא בכל אחד מן הסטודנטים הלומדים בה. יתרה מכך, בדברים שהעביר לסטודנטים לאחר שנודע לו דבר המקרה, הבהיר ראש החוג כי מעשה שכזה אינו בגדר מעשה שובבות, וכי אין בדעת המכללה לעבור עליו לסדר היום.

"באשר לטענה על היות הסטודנטית היהודייה היחידה בכיתה, ברי כי בעת ההרשמה לקורסים לא ניתן למנוע הרשמה מאדם העומד בדרישות הסף האקדמיות מחמת מגדר, לאום, השתייכות עדתית, דתית וכדומה. המכללה מגנה בכל תוקף כל גילוי של התנהגות פוגענית נגד כל אדם, מגזר וקבוצה באוכלוסייה באשר הם, ותמשיך לקדם את ערכי הסובלנות, הכרת האחר והחיים המשותפים. המכללה מעמידה במרכז את יחסי האחווה בין יהודים לערבים, ומצליחה בכך. צר לנו שישנם גורמים חיצוניים המנסים ללבות את האש ולפעול באופן שאינו תואם רוח זו של המכללה. המכללה האקדמית צפת תמשיך ותהיה בית חם לסטודנטיות ולסטודנטים מכל המגזרים, המגדרים, הדתות והעדות".

מעיריית צפת נמסר בתגובה: "אנו מגנים ומוקיעים בתוקף את האירוע לפני כשבוע וכל אירוע אחר בעל מאפיינים אנטישמיים. אנו עומדים בקשר שוטף עם המכללה ועם גורמי ביטחון ומודיעין המטפלים בנושא. לצד זאת, חשוב להדגיש כי בצפת מתקיים שקט מופתי ודו־קיום שנמשך כ־70 שנה. כולנו מחויבים לשמור עליו, תוך עקירה של עשבים שוטים מן השורש. אין מקום לכאלו בצפת".

[email protected]