ישיבת הבקעה - שדמות נריה
ישיבת הבקעה - שדמות נריה באדיבות הישיבה

בכל ישיבה יש לשבת אופי מעט שונה, בכל ישיבה יש לשבת קסם משלה.

במדור הזה אנחנו מנסים כל שבוע לתת הצצה לשבת המיוחדת של ישיבה אחרת, והשבת אנחנו עם ישיבת שדמות נריה שבבקעה.

"כשביקרתי בישיבה כשמיניסט לא הייתי בשבת בישיבה ככה שזה לא היה חלק מהשיקולים שלי לבחור בללמוד בישיבה" נזכר בנוסטלגיה הרב משה בן שימול בימיו כתלמיד, "אבל לאחר מעשה השבת בישיבה מבחינתי היתה גולת הכותרת".

"מצד האמת, השבת הייתה מתחילה בימיי חמישי. הרבה דברים קטנים שמבשרים על השבת. נושאי השיעורים, ה"משמר" וההתוועדויות מידי פעם ביום חמישי עם הפינוקים של הטבח שהיה לגמרי חלק מהמשפחה ואפילו הזמין את כולנו לחתונה של הבת שלו ואז היה מגיע יום שישי".

"ביום שישי בבוקר משהו באוויר נשבר, הלילה הארוך כאילו פחות מעייף כשזה לקראת שבת. האווירה של ההכנות לשבת בחדרים, הלימוד בבית מדרש קצת יותר שלו ופחות במרוצה דווקא מאירים משהו אחר".

על קבלת שבת מספר הרב בן שימול על שילוב מיוחד בין התפילות הספרדיות, אותן הכיר מהבית, לניגונים חסידיים ועולמות מגוונים של עבודת השם ותפילה שלא היו קלות בהתחלה

לפני השיחה בערב שבת ממשיכים בישיבת הבקעה את מסורת כפר הרא"ה לשיר את הניגון החסידי שהיו שרים לפני שיחות של הרב משה צבי נריה, שהישיבה קרואה על שמו, ושרים גם הם את הניגון של חסידות גור.

הניגון, שהולחן בשנת תש"ו על ידי ר' יעקב תלמוד לרגל חתונת מרן כ"ק בעל ה"פני מנחם", גם הוקלט על ידי תלמידי הישיבה לרגל יום השנה לרב נריה זצ"ל שחל בי"ט כסלו בעיבודו של הרב נערן אשחר, ר"מ בישיבה.

"גולת הכותרת של שבת בישיבה עבורי הייתה סעודה שלישית" ממשיך לספר הרב בן שימול. "משהו בשקיעה שהשתקפה מחלונות חדר האוכל שהחשיכה לאט את הרי הגלעד הרעידו משהו בנפש... לזה אין לי הרבה מילים".

"מעבר לזה היו כמובן את סעודות השבת שהיו שמחות ובאווירה חברית מאוד עם ריקודים ספונטאניים ושירים שונים, עונגי השבת אצל הרמי"ם, סעודות אצל משפחות בישוב שהפגישו וסתם ישיבת חברים לתוך הלילה. למדתי הרבה מהאווירה הזו" הוא מסכם, "ואימצתי אותה גם לשולחן השבת שלי עם ילדיי".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו