חלומות יוסף מהווים חלק מרכזי מפרשת 'יוסף ואחיו', אך כידוע הם אינם החלומות הראשונים ולא האחרונים שהמקרא מייחס להם משקל משמעותי.
חלק מהמפרשים מתייחסים אל החלומות של יוסף כאל נבואה ממש שיוסף היה אנוס לעשות כל מאמץ כדי להגשימה, ואחרים מתייחסים אליהם רק כרמזים אלוקיים שאין בהם הוראות מפורשות למעשה.
רוב בני האדם, ומחקרים גילו שכנראה גם חלק מבעלי החיים, חווים חלומות מסוגים שונים, ומדובר בתופעה אוניוורסלית רחבת היקף.
אין היום הסבר מדעי מקובל על דרכי יצירת החלומות, על מהותם ועל תפקידם בפעילות נפש האדם. ידוע היום שישנם שלבים שונים במהלך השינה, ושהחלומות נחווים בשלב 'ריצוד העיניים המהיר'-REM-RAPID EYE MOVEMENT. רוב החלומות נשכחים סמוך ליקיצה, ורק אם התעורר האדם באמצע שלב שינה זה הוא יזכור את חלומו, לפחות למשך זמן קצר.
מוסכם על הכול שישנם חלומות משמעותיים וצודקים וחלומות חסרי שחר, חלומות נבואיים וחלומות שוא, חלומות המגלים את נבכי הנפש וחלומות שאינן אלא נגיעות של אירועים שנחוו בעבר (הקרוב או הרחוק).
בחלומות רבים מובעים סמלים אוניברסליים; לדוגמא - נשים הרות בכל העולם חולמות על איבוד שיניים, כמין משל ללידה הצפויה שבה יתנתק כביכול חלק מגופן. ישנם חלומות שהם סיוטים – המתארים אירועים מבהילים ומצערים, שגורמים לאדם המתעורר מהם להרגיש רע ומפוחד, ויש חלומות טובים ומרגיעים.. בידי מטפל מומחה החלומות עשויים להיות כלי בעל חשיבות רבה למציאת מפתח להבנת המצוקה הנפשית של המטופל.
ההתייחסות ההלכתית לחלומות מורכבת: מוסכם שחלום לא יכול להכריע שום עניין ממוני, אפילו אם הוכח שלפחות בחלקו הוא חלום 'נבואי' שגילה עובדות שלא היו ידועות, כי אין להוציא ממון מספק ומידי ספק לא יצאנו. היו פוסקים שכתבו שחלום המזהיר על סכנה יש לחשוש לו, מפני שבספק סכנה חוששים אף למיעוט, וישנם הרי גם חלומות נבואיים; אחרים חלקו עליהם. כמה גדולים בישראל סמכו במשך הדורות על חלומות שפתרו את ספקותיהם בהלכה ובהנהגה ('שאלת חלום'), אך רוב הפוסקים דחו זאת בשתי ידיים ושללו כל האפשרות להכריע בענייני הלכה על פי חלום, שהרי 'דברי חלומות לא מעלים ולא מורידים'.
יש נוסח של הטבת חלום שאפשר להוסיף בתפילה, עדיף בברכת כוהנים. התפילה נאמרת לפני שלושה אנשים לפחות, והיא מיועדת למי שחלם חלום רע. ותחילתה- 'ריבונו שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי שֶׁלָּךְ וַחֲלוֹמוֹתַי שֶׁלָּךְ, חֲלוֹם חָלַמְתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה הוּא.יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה` אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁיִּהְיוּ כָּל חֲלוֹמוֹתַי עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְטוֹבָה...'
כשעבדתי בפגיה בשערי צדק, הייתי בהריון עם תאומות. המראות של היצורים חסרי הישע המחוברים לצינורות, והחוויה היומיומית של הטיפול בהם, שאיבת דמים, הכנסת מחטים וקטטרים וטובוסים, ליווה אותי עד למיטה. וכך, כמעט מידי בקר, הייתי מתעוררת מסויטת מחלום שחלמתי ובעלי הבטיח לי לעשות הטבת חלום בשלושה בבית הכנסת. מעניין אותי עד היום איך הגיבו המתפללים על כך. בכל מקרה, אותי זה הרגיע.