סיון בצלאל
סיון בצלאל צילום: באדיבות המצולם

בשיא מגיפת הקורונה עזרתי לסבתא שלי להיגמל מעישון, אחרי למעלה מ-40 שנות עישון. במערכת הבריאות זה נקרא "שנות קופסא", כלומר, בממוצע היא עישנה קופסת סיגריות ביום ב-40 השנים האחרונות.

איבדתי את סבא שלי בגיל מאוד צעיר לאחר שחלה בסרטן ריאות, גם הוא היה מעשן שנים רבות. לאורך השנים מאז נפטר, ניסיתי לגרום לה להפסיק לעשן בדרכים שונות, אך ללא הצלחה.

השעות הרבות בהן בילינו בבית בתקופת הקורונה איפשרו לי באופן אישי לחשוב על העתיד שאני מאחלת לעצמי, על הזקנה שתהיה לי, ואולי גם לנסות ולהבין איך יש לי יד בדבר.

לתחושתי, הקורונה גם פתחה איזה צוהר, לאופציה של להקשיב יותר ולחשוב יותר על החיים. המגפה הזו נתנה תחושה שכולם פתאום מנסים לחיות טוב יותר ולדאוג לבריאות שלהם הרבה יותר.

אצל סבתא שלי זה בא לידי ביטוי בכך שהייתה מוכנה להקשיב בלב פתוח לשיחה שניהלתי איתה מלב אל לב על נזקי העישון ואיך החיים שלה ייראו לו תפסיק לעשן.

החלטתי שהפעם אני משקיעה מאמץ גדול אף יותר, ובחרתי ללוות אותה לסדנת גמילה מעישון, ועשינו יחד שיחות טלפון יומיומיות, למרות העומס הגדול בלימודים והמסגרת הצפופה בבית החולים במסגרת הלימודים. העיקר שלא תרגיש שהיא לבד בזה.

לסיפור הזה, לשמחתי, יש סוף טוב. בזכות הפעולות שעשינו, סבתא שלי הפסיקה בכוחות עצמה ומבלי שלחצנו עליה. המשפחה ואני רק נתנו לה את התמיכה, העידוד והכלים, והיא עשתה זאת בכוחות עצמה.

העובדה שזה קרה דווקא כשהייתה לבד בביתה, בעיצומו של הסגר השני של הקורונה, מחזקת אצלי את ההבנה עד כמה התקופה הממושכת הזו שעברנו (ועדיין עוברים) הותירה בנו חותם רב, שכנראה נמשיך לגלות עוד בהמשך.

בחוויה האישית שלי, כסטודנטית לרפואה שמגיעה מעולמות הטכנולוגיה בשירותי הצבאי, תקופת הקורונה חיזקה את ההבנה בצורך הגובר בהנגשת תהליכים ושירותים למשתמשי הקצה לעשות את זה דווקא מהבית. בדיוק כמו סדנת הגמילה מעישון של סבתי, אלא במקום להגיע פיזית, לאפשר את זה כתהליך ליווי אונליין לגמילה מעישון.

באותה מידה אני מאמינה שניתן להגביר את ההיענות של האוכלוסיה לביצוע פעילות גופנית, ולו המתונה ביותר, בביתם בזכות תהליך מותאם אישית של פעילות גופנית מותאמת לבני הגיל השלישי שקופת החולים תנהל ותלווה.

אני מתמקדת בבני הגיל השלישי אומנם, כי זוהי שכבת אוכלוסיה שנוגעת לליבי ושאני מאמינה שעם התמיכה והטיפול הנכון, יכולים להעניק לעצמם חיים מאושרים ומלאים הרבה יותר, אך כמובן שהדבר רלוונטי גם לשכבות גילאים אחרות באוכלוסיה.

ספציפית, בקרב אוכלוסיית הגיל השלישי, עולה המודעות בשנים האחרונות, ומחקרים מראים כי ישנה התאמה בין מידת התפקוד ועצמאותו של הזקן או הזקנה לבין איכות החיים שלו ומידת בריאותו. וכאן אני רואה את התפקיד שיש לנו, הרופאים והרופאות לעתיד, עובדי מערכת הבריאות, וכן אנשי עולם ההייטק הישראלי הכה פורח, להתמקד גם בפתרונות שאנו מציעים למען זקנה טובה יותר.

סיון בצלאל, סטודנטית שנה חמישית לרפואה באוניברסיטה העברית ואנליסטית רפואית בחברת Nym, ממייסדות ה-JLMedathon, האקתון רפואי-טכנולוגי

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו