עולים מאתיופיה. ארכיון
עולים מאתיופיה. ארכיוןצילום: איתן אלחדז/TPS

הצעתה של שרת העליה והקליטה, פנינה תמנו שטה, להעלאתם של כלל הממתינים במחנות באתיופיה לישראל התקבלה בממשלה פה אחד. זאת לנוכח מה שמוגדר כסכנת חיים שבה מצויים הממתינים. התנאי שנקבע להעלאתם הוא קרבה מדרגה ראשונה לאזרחי ישראל.

על הקריטריון הזה ועל ההעלאה המתמשכת לאורך השנים של הממתינים במחנות לעלייה שוחחנו עם עו"ד יונה שרקי, היועץ המשפטי של המרכז למדיניות הגירה בישראל.

עו"ד שרקי מציין בפתיחת דבריו כי עוד בטרם הוא מתייחס למהות ההחלטה שהתקבלה, הוא מיצר על האופן הבלתי מקצועי שבו החלטות מסוג זה מתקבלות. "ההחלטות הללו, כמו רבות מההחלטות הקודמות שהתקבלו לגבי הטוענים לעליה לישראל, הן החלטות לא מבוססות ברמה המקצועית, וזה מה שמטריד. מתקבלות החלטות ללא בחינה של אנשי מקצוע שבודקים את הנתונים לפני קבלת החלטה, וזה מה שמוביל להחלטות שגויות".

"בדו"ח משרד הפנים פורסם על העלאתם של 77 אנשים מאזור הקרבות באתיופיה במבצע שעלה 14 מיליון שקל ואילץ סוכני מוסד להפעיל תכניות חשאיות, והסתבר שלאף אחד מהם לא נבדק קשר ליהדות, אין קשר לביתא ישראל או לפלשמורה. זה קורה בגלל שמתקבלות החלטות ברמה הממשלתית ללא גיבוי של בחינה מקצועית".

אז מה מביא לסוג כזה של החלטות? פופוליזם? "כאשר אדם מגיש בקשה לעליה מאתיופיה לישראל, הוא לא עושה את זה על סמך חוק השבות כי כבר נקבע על ידי הסוכנות היהודית ב-2008 שאין עוד זכאות לחוק השבות באתיופיה. הם מבקשים עליה על סמך טענות אחרות. הם טוענים שהם צאצאי פלאשמורה, צאצאי מומרים. כאשר זו הטענה צריך לדרוש מהם להציג אילנות יוחסין שמי שיכול לבדוק אותם הם הקייסים וראשי הקהילה שהזקנים שביניהם יודעים לעשות זאת נכון. הבעיה היא שאף רשימה לא הוצגה לקייסים כדי לבדוק את רשימת הטוענים לעלייה מול אילנות יוחסין. המשמעות היא שאין בדיקה מקצועית של המבקשים לעלות לישראל".

מוסיף עו"ד שרקי ומדגיש: "נתאר לעצמנו שאדם מצרפת היה מבקש לעלות כי הוא צאצא של מומרים מלפני 3-4 דורות והיה מתקבל ובסוף היה מתברר שהוא לא קשור לעם ישראל ואין לו זיקה ליהדות. הרי זה לא יכול לקרות. ביחס לאתיופיה זה כן קורה. זה קורה כי יש לובי מאוד חזק בישראל ובארה"ב, ממומן על ידי הקרן לישראל החדשה. הפעולות הללו נועדות להעלות לישראל מקסימום אנשים ללא קשר ליהדות. כך אנחנו רואים פעם אחר פעם עולים שמגיעים לכאן ורק אחרי שהם מגיעים בודקים אם לגייר אותם או לא. אלו שאלות שנשאלות לגבי כל עולים ממדינות אחרות עוד לפני העלייה".

איך קורה שדווקא כאשר מדובר בעלייה מאתיופיה, מדינה שהרקע הסוציואקונומי של אזרחיה נמוך, דווקא כאשר מדובר בהם קיים לובי משמעותי כל כך, מה שאין כן במדינות אחרות? עו"ד שרקי קובע שהמקור לכך הוא הרכבת הסוגיה על נושא הגזענות. "יש כאן ניסיון להדביק את הסוגיה האתיופית לסוגיה האריתראית והסודנית, לעשות השוואה בין הסוגיה למאבק השחורים בארה"ב. צריך להבין שאמנם גם כאן מדובר במגיעים מאפריקה, אבל זה משהו אחר לחלוטין. היחס לעולים מאתיופיה בשנות השמונים היה יחס של כבוד, עידוד ושילוב, אבל כאשר מגיעות מאסות של אנשים שברור מראש שאינם קשורים לקהילה היהודית כל היחס לקהילה האתיופית משתנה, וזו הזעקה של הקייסים ומנהיגי העדה. העולים מאתיופיה הם הנפגעים הראשונים מהחלטות ממשלתיות שכאלה, אבל אין להם קול בתקשורת וקולם לא נשמע".

"הקייסים מתריעים כבר עשרות שנים כפי שהופיע בדוח מבקר המדינה ב-2008 שאין בסיס לגיטימי למבקשים להגר מאתיופיה, ולמרות זאת הדבר הזה ממשיך להתבצע. ב-2008 מבקר המדינה כתב שנשארו 3188 אנשים שצריך לבדוק את זהותם ואת הקשר שלהם למשפחות בישראל, אבל מאז עלו עשרות אלפים ואנחנו ממשיכים לאשר עוד אלפים. על בסיס מה?".

שרקי מבקר בדבריו את הניסיון לקבוע שבחינת המבקשים לעלות לישראל תישען על קרבה ישירה לאזרחים ישראליים, ומציין כי לאחר העלאתם של אלה הם עצמם יהפכו לאזרחי ישראל ושוב תעלה בקשה להעלות על בסיס אותה טענה אלפי אחרים, קרובי משפחתם, שגם הם ימתינו במחנות.

אז כיצד ניתן ונכון להתמודד עם הסוגיה שלא נראית קרובה לסיום? "צריך לדעת שכשעושים טעות פעם אחת לא צריך לחזור עליה. אם ב-92' החליטו בטעות להעלות אנשים לא על בסיס חוק השבות, הדבר הזה צריך להיפסק. מדיניותה הרשמית של מדינת ישראל היא איזרוח על בסיס חוק השבות וכל חריג צריך להיבדק פרטנית ובוודאי שלא בקבוצות של אלפים".

עוד שאלנו את עו"ד שרקי אודות הקשר שהזכיר בדבריו בין ארגוני הלובי להעלאת הממתינים באתיופיה לבין הקרן החדשה, והוא קובע כי הדברים בדוקים לחלוטין. "ארגוני הגג של יהודי אתיופיה שאינם מזוהים עם הקייסים ומנהיגי הקהילה האתיופית בישראל, הקן המרכזי נמצא בארה"ב ויש שלוחה בישראל, הם מממונים על ידי הקרן החדשה וגם על ידי אנשים פרטיים. יש כאן ניסיון להביא את ישראל לקליטת מקסימום אנשים שמלכתחילה לא מזוהים עם זהותה היהודית של ישראל. אין באמירה הזו שמץ גזענות. זו אמירה שהייתה נאמרת גם אם מדובר בבלגים, איטלקים, סינים או עולים מכל מדינה אחרת. אם הם לא עומדים בקריטריונים של חוק השבות אין שום סיבה לאשר עלייה שלהם במאסות".

עוד הוא מעיר כי העלאת קבוצות שכאלה לישראל בטיעונים שאינם עומדים בקריטריון חוק השבות היא פגיעה במארג הדמוקרטי של ישראל הקובעת את מדיניותה על פי חקיקה מוסדרת המבטאת את עמדת הרוב בקרב אזרחי ישראל.