איתן קרנטמן
איתן קרנטמן צילום: ללא

חג החנוכה משמש גם כהזדמנות וכ"כר פורה" להכרה מחודשת עם התרבות היוונית על כל הגוונים הפילוסופיים והרבדים ההיסטוריים שבה. להבין לעומק את ההשפעות היווניות על המחשבה היהודית לאורך דורות רבים ואת מקור ההתנגדות (אם בכלל) לתרבות ולמחשבה זו.

חנוכה הגיע!

מה שכמובן אומר שעוד רגע נתחיל לשמוע את כל זעקות השבר מצד כל מיני דתיים על איך תרבות יוון הנוראית הורסת אותנו, ואיך שאנחנו היהודים הדתיים הם אור קטן מול כל העולם החילוני-יווני הגדול והמפחיד. כמה נקודות בעייתיות שאני רואה שוב ושוב אצל אלו שמחזיקים באתוס הזה ודוחפים אליו באופן תמידי:

הבסיסי ביותר ביניהם, שאני מאמין שאין עליו מחלוקת הוא כזה – מי שלא יודע מהי תרבות יוון, לא יכול לדבר עליה. ידיעת התרבות לא מתחילה ולא נגמרת בעיון בטקסטים הדתיים בלבד, היא צרכיה להיות מקיפה (גם אם לא עמוקה כל כך) ומבוססת על עובדות וקריאה בטקסטים הללו עצמם.

לאחר שהגענו להבנה בסיסית שזו המתודה, יש לשאול מהי תרבות יוון. הדרשנות הקלאסית תטען שהיא הייתה קיימת מאז ומעולם כאידיאה מנוגדת לאידיאה היהודית ועל כן נמשכת כיום בדמותו של העולם המערבי המודרני. ברור ומובן שמדובר באנכרוניזם (כשל זמן) ובחוסר דיוק משווע, כמו גם החטא אסטרטגית שעלולה להתנקם בטוען אשר מחזיק באתוס הנ"ל.

השאלה הזו בדבר תחומיה של תרבות יוון היא קריטית עד מאוד מכמה בחינות:

א. התרבות היוונית בכלל, והפילוסופיה היוונית בפרט נחלקות לכמה אסכולות וגזרות על פי זמן ומקום, כאשר התרבות היוונית בתקופה החשמונאית היא נקודה זעירה על המפה הגיאוגרפית והכרונולוגית של התרבות היוונית. לצד נקודה זו קיימות נקודות אחרות משמעותיות הרבה יותר, חלקן משפיעות יותר.

ב. בכתבים פילוסופיים מאותה נקודת זמן ומקום, ניתן למצוא כמה מסרים תרבותיים ופילוסופיים אשר השפיעו שניהם על החברה היוונית, ואשר סותרים סתירה גדולה. דוגמה נפלאה לכך ניתן למצוא בדיאלוגים הסוקרטיים מאת אפלטון וכסנופון – סוקרטס מקיים דיאלוגים עם תפיסות בת זמנו, תפיסות רבות שונות ומגוונות – ומציע תובנות חדשות אשר בעילת הצעתם נשפט בהמשך והוצא להורג.

לאחר בירור שאלה זו ותיחום התרבות שאליה אנו מתנגדים (מה שלא נראה לי אפשרי במיוחד) יש לשאול באיזה אופן ניתן ליישב את הסתירה בין 1 ו2 – אם מתנגדים, איך ובאיזו מסגרת לומדים על מנת להתנגד? השאלה מתנקזת לשאלה המרכזית שעומדת בבסיס כל שאלת לימוד חכמות חיצוניות – למי מותר? ועד כמה?

תשובות שונות ניתנו לשאלה זו, ולא ניכנס אליה. בשלב זה יטענו המתנגדים שזכות זו שמורה לאליטה כלשהי המזינה ומגדירה את עצמה – והדיון נגמר. ההצדקות לטענה יכולות להיות טקסטואליות (ככה כתוב ב...), תכליתיות (אם לא נעשה את זה, כך וכך יקרה...), היסטוריות (כל היה מעולם) ועוד. הניסיון להפריך כל אחד מאלו הוא ייגע ואין סיבה אפילו להיכנס לדיון טאוטולוגים (טיעון שתמיד יהא אמיתי, ולא ניתן להפרכה – על כן הוא אינו טיעון לוגי-מדעי) מהסוג הזה.

אם נניח בצד את התפיסה האליטיסטית ונטען שלכל אדם (אך לא בכל מסגרת ומצב רוח) שמורה הזכות ללמוד את התרבות היוונית – נצטרך לעמוד על כך שהתרבות היוונית השפיעה על היהדות אולי יותר מכל תרבות אחרת. בראש ובראשונה – המשנה והתלמוד, שהשפעת השפה, צורת החשיבה, צורת הכתיבה בכלל והרעיונות כגון הפרדת גוף-נפש והשלכותיה לגבי תפיסת המוות/המחלות וכו...

בהמשך גם הפילוסופיה הניאו-אפלטונית וניאו-אריסטוטלית שהשפיעו על הוגים רבים מימי הביניים שספריהם נחשבים לספרי המחשבה המרכזיים ביהדות כגון "תיקון המידות לנפש", "ספר הכוזרי", "מורה נבוכים", "חובת הלבבות" ועוד רבים וטובים.

בקיצור, חנוכה לא צריך להיות חג של היכרות עם תרבות יוון על מנת להתנגד ולכונן פולחן דתי – הדלקת הנרות, אמירת הלל והוספת "על הניסים" על ידי שומרי התורה והמצוות – כל אלו יקרו בין כה ובין כה כפי שקרה אלפים שנה, עם או בלי היכרות עם תרבות יוון. לכן חג החנוכה משמש גם כהזדמנות וכ"כר פורה" להכרה מחודשת עם התרבות היוונית על כל הגוונים הפילוסופיים והרבדים ההיסטוריים שבה. להבין לעומק את ההשפעות היווניות על המחשבה היהודית לאורך דורות רבים ואת מקור ההתנגדות (אם בכלל) לתרבות ולמחשבה זו.

אסיים עם אמירה משמעותית של הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל בדרשה שנשא לכבוד החנוכה:

"ללא ספק יש בתרבות היוונית השגים גדולים והרבה "תוך" שניתן לשאוב מתוכו, בכמה מישורים. הבעיה המרכזית בתרבות יוון (ואני מדבר, כמובן, רק על היבטיה החיוביים) אינה איפוא במה שיש בה כמו במה שאין בה. בהיעדר דברים מסוימים גם ה"טוב" שבה הופך להיות בעייתי. חסרה בה תחושת המסתורין, שנובעת מתפישת מעמד האדם לעומת הקב"ה." 

על כן, נראה שדווקא באמצעות כינון המעמד לפני האל, קיום התורה והמצוות – תרבות יוון מקבלת הכשר ללימוד ומפגש מעמיק ומחודש.

הכותב הוא תלמיד ישיבת ההסדר אור תורה מחנים, פעיל חברתי לשיח בין-דתי ולחופש דת

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו